סטנקה ראזין (תרגום אלי סט) ♫

מִנֵּכָר סְפִינָה חוֹזֶרֶת
אֶל הַוּוֹלְגָה הָרְחָבָה,
סְטֶנְקָה רָזִין עִם הַצֶּוֶת –
מְשַׁיְּטִים, רוּחָם טוֹבָה.

בַּחַרְטוֹם, שָׁם סְטֶנְקָה רָזִין,
עַל בִּרְכָּיו הַנְּסִיכָה
הוּא חוֹגֵג שָׁם עִם הַפַּרְסִית
לֵיל כְּלוּלוֹת כַּהֲלָכָה.

מֵאָחוֹר שָׁמַע הוּא לַחַשׁ:
"אֵיךְ נִמְכַּרְנוּ? זוֹ בּוּשָׁה!
הוּא הָיָה אִתָּהּ רַק לַיְלָה –
כְּבָר מָכוּר הוּא לָאִשָּׁה".

בּוּז-רֵעָיו פָּגַע בִּסְטֶנְקָה
אַף יוֹתֵר מִגַּל אַכְזָר
אֶת הַנְּסִיכָה חִבֵּק אָז
וּבְקוֹל חָנוּק אָמַר:

"אֶת הַטַּעַם שֶׁל שְׂפָתַיִךְ
לֹא אֶשְׁכַּח לְעוֹלָמִים,
אַךְ יָקְרָה לִי שִׁבְעָתַיִם
אַחֲוַת הַלּוֹחֲמִים".

הַנְּסִיכָה, עֵינָהּ דּוֹמַעַת
וְלִבָּהּ מִדְפֹק פָּסַק
כְּמוֹ שׁוֹמַעַת לֹא שׁוֹמַעַת
אֶת דְבָרָיו שֶׁל הַקּוֹזָק:

"ווֹלְגָה, אִמָּא וּמוֹלֶדֶת,
אַתְּ נָהָר רוּסִי אֵיתָן,
מַתָּנָה כָּזוֹ נִכְבֶּדֶת
לָךְ קוֹזָק עוֹד לֹא נָתַן!"

הוּא הֵנִיף אוֹתָהּ לַגֹּבַהּ
וְהִשְׁלִיךְ מִן הַסִּפּוּן
הַגַּלִּים הָיוּ לָהּ קֶבֶר...
זֶה סוֹפוֹ שֶׁל הַסִּפּוּר.