חיי הצוענים (תרגום אפרים דרור 2)

בְּצֵל חֹב הַיַּעַר, בְּסֹךְ הֶעָבוֹת רִשְׁרוּשׁ נִיד וָזִיעַ וְלַחַשׁ קוֹלוֹת הָאוֹר מִתְלַקֵּחַ בִּבְרַק תַּעְתּוּעִים עַל דֶּשֶׁא וָאֶבֶן דְּמוּיוֹת צִבְעוֹנִים הִנֵּה פֹּה עֲדַת צוֹעֲנִים בִּתְנוּעָה גַּלִּים הַשֵּׂעָר, זִיק יוֹרָה כָּל בָּבָה יָנְקוּ בְּמִצְרַיִם מִמֵּימֵי הַיְּאוֹר מִלַּהַט דְּרוֹמִי שֶׁל סְפָרַד חוּם הָעוֹר סְבִיב לַהַב קוֹדֵחַ בֵּין יֶרֶק דָּחוּס (אפשר גם: סָבִיב) חוֹנִים הַגְּבָרִים שֶׁל פִּרְאוּת וֶעֱזוּז נָשִׁים אֲרוּחָה מַתְקִינוֹת מֵרִבְצָן וְיַיִן מוֹזְגוֹת אֶל גָּבִיעַ נוֹשָׁן שִׁירִים, אַגָּדוֹת מַשְׁמִיעִים כָּל הַצֶּוֶת שִׁקּוּיִים, סַסְגּוֹנִים כַּגַּנִּים בִּסְפָרָד וְלַחַשׁ מָגִים עַל מִקְרֶה סַכָּנָה בְּקֶשֶׁב לוֹמְדִים הֵם מִפִּי הַזְּקֵנָה שְׁחוֹרוֹת-הָעֵינַיִם הִתְחִילוּ רִקּוּד יוֹקְדִים לַפִּידִים בִּנְגוֹהוֹת-חַכְלִילוֹת קַתְרוֹס וּמְצִלְתַּיִם הֵרִיעוּ בְּקוֹל פָּרוּעַ יוֹתֵר נַעֲשֶׂה הַמָּחוֹל לֵאִים הֵם נָחִים אָז מֵרֹב הִתְהוֹלֵל הֶמְיַת אִילָנוֹת תְּיַשְּׁנָם שְׁאַר הַלֵּיל וְהֵם, שֶׁהֻגְלוּ מִגַּן עֵדֶן אַרְצָם רוֹאִים בַּחֲלוֹם אֶת מוֹלֶדֶת אָשְׁרָם אַךְ עֵת בַּמִּזְרָח אוֹר הַבֹּקֶר עוֹלֶה יִגּוֹזוּ צִלְמֵי הַחֲלוֹם הַיָּפֶה הפרד מולל עַד אוֹר בֹּקֶר יִקְרַן (?) עוֹבְרוֹת הַדְּמוּיוֹת, מִי יוֹדֵעַ לְאָןבצל חוב היער, בסוך העבות רשרוש ניד וזיע ולחש קולות האור מתלקח בברק תעתועים על דשא ואבן דמויות צבעונים הנה פה עדת צוענים בתנועה גלים השיער, זיק יורה כל בבה ינקו במצרים ממימי היאור מלהט דרומי של ספרד חום העור סביב להב קודח בין ירק דחוס חונים הגברים של פראות ועזוז נשים ארוחה מתקינות מרבצן ויין מוזגות אל גביע נושן שירים, אגדות משמיעים כל הצוות שקויים, ססגונים כגנים בספרד ולחש מגים על מקרה סכנה בקשב לומדים הם מפי הזקנה שחורות-העיניים התחילו ריקוד יוקדים לפידים בנגוהות-חכלילות קתרוס ומצלתיים הריעו בקול פרוע יותר נעשה המחול לאים הם נחים אז מרוב התהולל המיית אילנות תישנם שאר הליל והם, שהוגלו מגן עדן ארצם רואים בחלום את מולדת אושרם אך עת במזרח אור הבוקר עולה ייגוזו צלמי החלום היפה הפרד מולל עד אור בוקר יקרן עוברות הדמויות, מי יודע לאן