במוצאי יום מנוחה (לחן כהן-מלמד)

בְּמוֹצָאֵי יוֹם מְנוּחָה הַמְצֵא לְעַמְּךָ רְוָחָה שְׁלַח תִּשְׁבִּי לְנֶאֱנָחָה וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה אָנָּא אֲדֹנָי הוֹשִׁיעָה נָא אָנָּא אֲדֹנָי הַצְלִיחָה נָא קְרָא יֶשַׁע לְעַם נְדָבָה הָאֵל דָּגוּל מֵרְבָבָה יְהִי עָלֵינוּ הַשָּׁבוּעַ הַבָּא לִישׁוּעָה גַּם לִרְוָחָה אָנָּא אֲדֹנָי... בְּמוֹצָאֵי יוֹם גִּילָה שִׁמְךָ נוֹרָא עֲלִילָה שְׁלַח תִּשְׁבִּי, אֵל, לְעַם סְגֻלָּה רֶוַח שָׂשׂוֹן, גַּם הֲנָחָה אָנָּא אֲדֹנָי... במוצאי יום מנוחה המצא לעמך רווחה שלח תשבי לנאנחה ונסו יגון ואנחה אנא אדוניי הושיעה נא אנא אדוניי הצליחה נא קרא ישע לעם נדבה האל דגול מרבבה יהי עלינו השבוע הבא לישועה גם לרווחה אנא אדוניי במוצאי יום גילה שמך נורא עלילה שלח תשבי אל לעם סגולה רוח ששון גם הנחה אנא ה

מקור: "ניסן כהן מלמד: רינתי, חלק ג'", תשי"ג 1953, עמוד 16