מילים (3 גרסאות)

הֵן דָּמָהּ בְּדָמִי זוֹרֵם,
הֵן קוֹלָהּ בִּי רָן –
רָחֵל הָרוֹעָה צֹאן לָבָן,
רָחֵל – אֵם הָאֵם.

וְעַל כֵּן הַבַּיִת לִי צַר
וְהָעִיר – זָרָה,
כִּי הָיָה מִתְנוֹפֵף סוּדָרָהּ
לְרוּחוֹת הַמִּדְבָּר;

וְעַל כֵּן אֶת דַּרְכִּי אֹחַז
בְּבִטְחָה כָּזֹאת,
כִּי שְׁמוּרִים בְּרַגְלַי זִכְרוֹנוֹת
מִנִי אָז, מִנִּי אָז!
[בית שני שורה 1]
ועל כן הבית לי צר
על הגרסה: על שינוי הגרסה בלחן מעיר רון זרחי אגב דיון בשיר אחר, במאמר "נִשְׁמַע קוֹל הַדְּרוֹר: מבנה וריתמוס בשירו של ח"נ ביאליק 'קוּמִי צְאִי'" בבלוג של דוד אסף עונ"ש, 6.12.2024.
העל כן גורלה - גורלי
וסִבלה לשֵאת
ולשבוק חיים בלא עת
חיכית גם לי?
על הגרסה: אליהו הכהן, "המחברת האבודה של רחל המשוררת", אריאל : כתב עת לידיעת ארץ ישראל - גילוי קברו של הורדוס (עורכים: גבריאל ברקאי ואלי שילר), הוצאת אריאל, ירושלים, תשס"ח 2007, עמ' 58.

 
 

הקלטות (4)

פסנתר: סמדר כרמי-גיברמן
שנת הקלטה: 12.3.11
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

הקלטה ביתית

0:00 0:00
עיבוד: יקותיאל שור
שנת הקלטה: 18.10.1955

וריאציות על השיר. ללא ליווי כלי.

אקורדיון: רמי בר-גיורא
הקלטה: יעקב מזור
שנת הקלטה: 12.8.1990
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים באתר הספרייה הלאומית. ניתן להאזין להקלטה המלאה.

על השיר

במכתב ששלח יהודה שרת לאחותו גאולה, הוא מספר כיצד לימד את השיר בעיר שבלי (כיום שאולאי) בסניף החלוץ במסגרת שליחותו בשנות ה-30. על-פי תארוך משוער של ארכיון יהודה שרת ביד-טבנקין, המכתב נשלח בשנת 1932. אם התארוך הזה מהימן, הרי שזו שנת הגג לחיבור הלחן. לפי ההתלהבות של שרת הנשקפת מדבריו וכיוון שכלל את תווי השיר כנספח למכתב (ר' להלן תצלום של תווי השיר בכתב-ידו עם הסבר), סביר להניח שהלחן חובר זמן קצר לפני שליחת המכתב. להלן קטע מהמכתב:

חילקתי להם את השיר "רחל" לרחל גליון גליון לאיש. התחלתי קורא ומסביר ואחר למדנוהו בעל פה בקריאה מיוחדת לפי ריתמוס של המנגינה (? - על זה עוד ידובר). כה צר לי כי איני יכול להשמיע לך מעל הכתב איך אני קורא אותו אך בכ"ז אנסה [מובאים תווי השורה הראשונה לפי הריתמוס וללא אינטונציה] וכן יתר הבתים. לאחר שרנוהו. הקריאה לפי ריתמוס זה היא כפתח לשירה. וזה מקל בפרדה. לאחר "גזרתי" עליהם לרקוד הורה כשאני שר ומנגן את הניגון הזה.

הלחן נכלל בסדר יגור בביצוע כלי (קסילופון וכלים נוספים שלא הוגדרו) בליווי כלי נקישה רבים כליווי לדקלום מתוך שירת הים "בתופים ובמחולות סוס ורוכבו רמה בים. אמר אויב ארדוף אשיג אחלק שלל, צללו כעופרת במים אדירים". צפו בביצוע מתוך סדר יגור 2007 (תזמון 56:43). באותו אירוע זומר השיר "רחל" מחוץ למניין הסדר (תזמון 48:35).

עוד על השיר:

  • הלחן שימש נושא לווריאציות בפרק השני של הסונטה לפסנתר מאת יוסף טל, בפרק החמישי של הסונטה השביעית מאת ויקטור אולמן וכן ביצירתו של אמנון וולמן "אין פנייה באדום". ניתן לעיין ולהאזין לכל היצירות כאן. כמו כן, ראו מידע נוסף הנוגע ביצירות האלה שריכזה ד"ר ציפי פליישר.
  • הלחן שימש גם בסיס לפרק השני בסימפוניה מס' 2 מאת קראל שלמון, "לילות בכנען". האזינו לביצוע תזמורת קול ישראל בביצוע גרי ברתיני. הפרק בתזמון 5:40.
  • לשיר גם לחן מאוחר מאת לוי שער (האזינו לביצוע יפה ירקוני - הכותרת "רחל של הכינרת" מופיעה שם בשוגג ושייכת לשיר אחר).
  • ביצוע נוסף: מלי ברונשטיין (1974).
  • זלמן שז"ר תרגם את השיר ליידיש (אתחלתא: עס פליסט אין מיין בלוט)

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

קישורים ומשאבים (2)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם