נקטוף הפרחים ♫

מקור השיר כנראה ביידיש. אפשר שמקורו בשיר היידי "עס בליען די ביימער" (ר' מילותיו לעיל). בין הטקסטים יש זיקה חלקית (המורגשת בזכות השורה המשותפת "צומחים הפרחים" ובזכות אווירת האביב בשני השירים) ובין המנגינות יש דמיון רב, במיוחד בהשוואה לביצוע של חנה אהרוני. מאיר נוי בכרטסתו מפנה כמקור לשירים ביידיש בלחן זהה או לפחות דומה "שיינינקע בלימעלעך" ו"אין דעם זומער-גארטן" מאת קוזובסקי עצמו. המנגינה דומה מאוד גם ללחן השיר "אחת ושתיים". הלחן המופיע בחוברת "נגינות" שונה בכמה מקומות ומעט מורכב יותר. עוד באותו לחן: אמא נשרפת (לחן 2), בנו גשר (לפי הגרסה מתוך ערוץ הופ).

שיר מעגל גרמני ממוצא הונגרי (יש לגלול למטה עד למספר 216) בנוי בתבנית דומה: תיאור טבע ("דשא ירוק תחת רגליי"), ולאחריו איתור הילד/ה היפה ("מי היפה ביותר") – אותו/ה יש לנשק (בעברית "היא תבוא לכאן" / "הוא יבוא לכאן"). ר' מילות השיר הגרמני לעיל. גם הוראות המשחק לשיר זה ("הילדים בונים מעגל. אחד עומד במרכז. כל אחד שר בתורו") דומות מעט לשיר העברי (ר' להלן). אפשר שהשיר הגרמני מהווה מקור – ישיר או עקיף – לטקסט העברי, אך לא מצאנו עדות לכך שהשיר הגרמני מזומר בלחן זה (הוא מקובל במנגינה אחרת), אף על-פי שזה אפשרי מבחינת משקל השיר.

ב"נגינות" מובא השיר כשיר משחק. אופן המשחק [מועתק מן המקור]:

כל הילדים סובבים במעגל ושרים. הגיעו לשורה הרביעית, הם קוראים בשם אחד הילדים, והוא נכנס לאמצע המעגל; אז נשרים הילדים את השורה החמישית והשישית. בקוראם בשמו של אותו הילד, השיר חוזר חלילה, ובכל פעם נוסף ילד אחר עד שמתהווה מעגל בתוך מעגל. באופן כזה אפשר לעשות גם כן מעגל שלישי בתוך המעגל השני, הכל לפי מספר הילדים המשתתפים במשחק. 

גמרו לקרוא בשמותיהם של כל הילדים, שרים את החלק השני של השיר ובאופן הנ"ל מוציאים את הילדים אחד אחד, החל מן המעגל הפנימי.

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.