כאן על פני אדמה (לחן שרת)

כָּאן עַל פְּנֵי אֲדָמָה - לֹא בֶּעָבִים, מֵעָל - עַל פְּנֵי אֲדָמָה הַקְּרוֹבָה, הָאֵם; לְהֵעָצֵב בְּעָצְבָּהּ וְלָגִיל בְּגִילָהּ הַדַּל הַיּוֹדֵעַ כָּל כָּךְ לְנַחֵם. לֹא עַרְפִלֵּי מָחָר - הַיּוֹם הַמּוּמָשׁ בַּיָּד, הַיּוֹם הַמּוּצָק, הֶחָם, הָאֵיתָן: לִרְווֹת אֶת הַיּוֹם הַזֶּה, הַקָּצָר, הָאֶחָד, עַל פְּנֵי אַדְמָתֵנוּ כָּאן. בְּטֶרֶם אָתָא הַלֵּיל - בּוֹאוּ, בּוֹאוּ הַכֹּל! מַאֲמָץ מְאֻחָד, עַקְשָׁנִי וָעֵר שֶׁל אֶלֶף זְרוֹעוֹת. הַאֻמְנָם יִבָּצֵר לָגֹל אֶת הָאֶבֶן מִפִּי הַבְּאֵר?כאן על פני אדמה - לא בעבים, מעל - על פני אדמה הקרובה, האם; להעצב בעצבה ולגיל בגילה הדל היודע כל כך לנחם. לוא ערפילי מחר - היום המומש ביד, היום המוצק, החם, האיתן: לרוות את היום הזה, הקצר, האחד, על פני אדמתנו כאן. בטרם אתא הליל - בואו, בואו הכול! מאמץ מאוחד, עקשני וער של אלף זרועות. האומנם ייבצר לגול את האבן מיפי הבאר?