מִפְרָשׂ בּוֹדֵד מַלְבִּין בָּאֹפֶק הֲבֵל תְּכֹל-יָם אוֹתוֹ עָטַף. מַה יְּבַקֵּשׁ בְּאַפְסֵי-רֹחַק בְּחוֹף-מוֹלֶדֶת מֶה עָזַב? שׁוֹרְקִים רוּחוֹת, גַּלִּים יִטְרֹפוּ הַתֹּרֶן, מִתְכּוֹפֵף, יַחְרֹק, אַךְ לֹא אַחֲרֵי אָשְׁרוֹ יִרְדֹּף הוּא וְלֹא מֵאֹשֶׁר יַעֲרֹק. תַּחְתָּיו זִרְמַת סַפִּיר כְּלִיל-בַּהַר עָלָיו קַרְנֵי-זָהָב נוֹגְהוֹת, אַךְ הוּא, מַרְדָן, נִכְסַף לְסַעַר כְּאִלּוּ בִּסְעָרָה יִשְׁקֹט.מפרש בודד מלבין באופק הבל תכול ים אותו עטף מה יבקש באפסי רוחק בחוף מולדת מה עזב שורקים רוחות גלים יטרופו התורן מתכופף יחרוק אך לא אחרי אושרו ירדוף הוא ולא מאושר יערוק תחתיו זרמת ספיר כליל בהר עליו קרני זהב נוגהות אך הוא מרדן נכסף לסער כאילו בסערה ישקוט