מילים

שָׁנָה מַהֵר נִגְמֶרֶת
שְׁנַת לִמּוּדֵינוּ
תָּבוֹא תְּקוּפָה אַחֶרֶת
לְחֶבְרָתֵנוּ
אָנוּ חַיִּים בְּנַחַת
וּבְרִית יָדַיִם
יוֹם יוֹם רָצִים בְּלִי פַּחַד
לַמִּקְלָטַיִם.

דַּי לָמַדְנוּ כְּבָר
חֶשְׁבּוֹן וָטֶבַע
הַחִנּוּךְ נִגְמַר
אָנוּ כְּבָר לֹא בְּנֵי שֶׁבַע
קְרֹא וּכְתֹב יוֹדְעִים
כְּמוֹ אַבָּא אִמָּא
הֵידָד הַחֹפֶשׁ בָּא
הֵידָד הֵידָד קָדִימָה

שָׁנָה מַהֵר נִגְמֶרֶת
שְׁנַת לִמּוּדֵינוּ
תָּבוֹא תְּקוּפָה אַחֶרֶת
לְחֶבְרָתֵנוּ

הקלטות (1)

הקלטה: אוכמא שפרן
שנת הקלטה: 18.5.1992
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים באתר הספרייה הלאומית. ניתן להאזין להקלטה המלאה. (תזמון: 00:12:59)

השיר בצד ב [הקובץ השני המקושר לרשומת הקטלוג]

על השיר

שיר לסיום שנת הלימודים. אורה פיין וישראל סמילנסקי למדו את השיר בכיתה ג' (1939) מפי המורה לאה גורן (קרוסקל). הם שרים מתוך המחברת של מורה זו. בשיר כבר מהדהדת מלחמת העולם הקרבה - הילדים רצים למקלטיים, כנראה שני מקלטים שהיו במשמר העמק, קיבוצו של בנימין עומר.

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם