הקטן
גופן
הגדל
גופן
לרחובות מזמור שיר
יִשְֹמַח לִבֵּנוּ וְתָגֵל נַפְשֵׁנוּ אַף נוֹדֶה לֵאלֹהֵי צִיּוֹן הַיּוֹם עַל חַסְדּוֹ הַטּוֹב גָּדַלְנוּ לָרֹב וְעַל שֶׁהִגִּיעַנוּ עַד הֲלוֹם! קוֹל שָֹשֹוֹן וְקוֹל צָהֳלָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה בְּחוּצוֹת רְחוֹבוֹת אֵלֶּה אַךְ יִשָּׁמְעוּ, סֶלָה! לִפְנֵי שָׁנָה זֹאת אִכָּרֵי רְחוֹבוֹת מִי מִלֵּל [וימלל?] לָכֶם בְּהָקִיץ אוֹ בַּחֲלוֹם: "תִּבְנוּ בָּתֵּיכֶם וְתִטְעוּ כְּרָמֵיכֶם אַף תֵּצְאוּ בִּמְחוֹלוֹת פֹּה הַיּוֹם" קוֹל שָֹשֹוֹן... הַיּוֹם הַזֶּה נִרְאֶה בְּמַחֲזֶה אֲשֶׁר לֹא פִּלַּלְנוּ מִלְּפָנִים: בְּתוֹךְ בָּתֵּינוּ עַל אַדְמָתֵנוּ בִּמְחוֹלוֹת נֵצֵא אָבוֹת וּבָנִים! קוֹל שָֹשֹוֹן... וּתְהִי לָנוּ לְאוֹת הַחֲתֻנָּה הַזֹּאת הַשִֹּמְחָה הָרִאשׁוֹנָה לְמוֹשַׁבְתֵּנוּ כִּי כְּפוֹרַחַת תַּעֲלֶה צוֹלַחַת וְאַךְ שְֹמָחוֹת יַשְׁמִיעוּ בָּהּ שִׁירֵינוּ קוֹל שָֹשֹוֹן...ישמח לבנו ותגל נפשנו אף נודה לאלֹהי ציון היום על חסדו הטוב גדלנו לרוב ועל שהגיענו עד הלום קול ששון וקול צהלה קול חתן וקול כלה בחוצות רחובות אלה אך ישמעו סלה לפני שנה זאת איכרי רחובות מי מילל לכם בהקיץ או בחלום תבנו בתיכם ותטעו כרמיכם אף תצאו במחולות פה היום קול ששון היום הזה נראה במחזה אשר לא פיללנו מלפנים בתוך בתינו על אדמתנו במחולות נצא אבות ובנים קול ששון ותהי לנו לאות החתונה הזאת השמחה הראשונה למושבתנו כי כפורחת תעלה צולחת ואך שמחות ישמיעו בה שירינו קול ששון

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: נח שפירא
לחן: אברהם גולדפאדן

יִשְֹמַח לִבֵּנוּ וְתָגֵל נַפְשֵׁנוּ
אַף נוֹדֶה לֵאלֹהֵי צִיּוֹן הַיּוֹם
עַל חַסְדּוֹ הַטּוֹב גָּדַלְנוּ לָרֹב
וְעַל שֶׁהִגִּיעַנוּ עַד הֲלוֹם!

קוֹל שָֹשֹוֹן וְקוֹל צָהֳלָה
קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה
בְּחוּצוֹת רְחוֹבוֹת אֵלֶּה
אַךְ יִשָּׁמְעוּ, סֶלָה!

לִפְנֵי שָׁנָה זֹאת אִכָּרֵי רְחוֹבוֹת
מִי מִלֵּל [וימלל?] לָכֶם בְּהָקִיץ אוֹ בַּחֲלוֹם:
"תִּבְנוּ בָּתֵּיכֶם וְתִטְעוּ כְּרָמֵיכֶם
אַף תֵּצְאוּ בִּמְחוֹלוֹת פֹּה הַיּוֹם"
קוֹל שָֹשֹוֹן...

הַיּוֹם הַזֶּה נִרְאֶה בְּמַחֲזֶה
אֲשֶׁר לֹא פִּלַּלְנוּ מִלְּפָנִים:
בְּתוֹךְ בָּתֵּינוּ עַל אַדְמָתֵנוּ
בִּמְחוֹלוֹת נֵצֵא אָבוֹת וּבָנִים!
קוֹל שָֹשֹוֹן...

וּתְהִי לָנוּ לְאוֹת הַחֲתֻנָּה הַזֹּאת
הַשִֹּמְחָה הָרִאשׁוֹנָה לְמוֹשַׁבְתֵּנוּ
כִּי כְּפוֹרַחַת תַּעֲלֶה צוֹלַחַת
וְאַךְ שְֹמָחוֹת יַשְׁמִיעוּ בָּהּ שִׁירֵינוּ
קוֹל שָֹשֹוֹן...
ישמח לבנו ותגל נפשנו
אף נודה לאלֹהי ציון היום
על חסדו הטוב גדלנו לרוב
ועל שהגיענו עד הלום

קול ששון וקול צהלה
קול חתן וקול כלה
בחוצות רחובות אלה
אך ישמעו סלה

לפני שנה זאת איכרי רחובות
מי מילל לכם בהקיץ או בחלום
תבנו בתיכם ותטעו כרמיכם
אף תצאו במחולות פה היום
קול ששון

היום הזה נראה במחזה
אשר לא פיללנו מלפנים
בתוך בתינו על אדמתנו
במחולות נצא אבות ובנים
קול ששון

ותהי לנו לאות החתונה הזאת
השמחה הראשונה למושבתנו
כי כפורחת תעלה צולחת
ואך שמחות ישמיעו בה שירינו
קול ששון


 פרטים נוספים
הקלטת זמרדע
ביצוע: מיכאל (מיכה) נצר
שנת הקלטה: 21.4.2019
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
הוקלט במסגרת: מפגש זמרדעים י"ב
  את המפגש ליוו:
  גיטרה: נגה אשד
  אקורדיון: שי בורשטין

המבצע למד את השיר לצורך ההקלטה, וסביר להניח שההתאמה ללחן אינה כבמקור, לרבות חילופי מלעיל-מלרע.



על השיר

השיר חובר לכבוד החתונה הראשונה שהתקיימה במושבה רחובות בחשון תרנ"א (1890), שבעה חודשים לאחר ייסוד המושבה. בכתב היד של השיר נכתב: מושר בלחן השיר "פלאקר פייערל". לחן זה מקורו בשיר מתוך האופרטה "שולמית", שנכתבה בסביבות 1880. השיר עבר גילגולים רבים, שעל חלקם אפשר לקרוא בדף שיר הרועים (כולל הטקסט ביידיש והפניות לגרסאות שונות). מיכה נצר מתאים למילים את הלחן כפי שהושר בסרט "שני קוני למל", שם נקרא: הבו עז לתייש (מילים: משה סחר).

פרטים על כתיבת השיר לחתונה מביא מנשה רבינא, בספרו "השיר 'יה חי לי, לי-הה-עמלי' ומחברו בר-נש, הוא נח שפירא" (1966). וכך כותב רבינא: ההשוואה בין הרוח המרחפת מעל למלודיה "פלאקר פייערעל" ובין הרוח המובעת במלים "לרחובות מזמור שיר" מאלפת מאוד, כי מתוך השוואה זאת אנו למדים על אופן התאמת צלילים שאולים למלים עבריות. המלודיה היא מינורית, עצובה. אברהם גולדפאדן מצא, משום-מה, שהיא מתאימה לשיר אשר בו שרים הרועים על גאוותם במקצועם, על שמחתם להמשיך במסורת אבות. והנה בא ברנש, והוא ממשיך במסורת הגולדפאדנית להשמיע שיר "קול ששון וקול צהלה" במלודיה עצובה.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

מילים

כתב-היד המקורי של השיר מאת מחברו (תודה למיכה נצר).







© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם