מילים
אֲנִי חֲבֵר קִבּוּץ, אֲנִי חֲבֵר קִבּוּץ
יָפֶה אַתָּה חֲבֵר קִבּוּץ
גַּם מִבִּפְנִים גַּם מִבַּחוּץ
אֲנִי חֲבֵר קִבּוּץ, אֲנִי חֲבֵר קִבּוּץ
וְאַתְּ תִּהְיִי פָּרָה, וְאַתְּ תִּהְיִי פָּרָה
יָפֶה אַתְּ פָּרַת קִבּוּץ
גַּם מִבִּפְנִים גַּם מִבַּחוּץ
וְאַתְּ תִּהְיִי פָּרָה, וְאַתְּ תִּהְיִי פָּרָה
אַתָּה תִּהְיֶה רַפְתָּן, אַתָּה תִּהְיֶה רַפְתָּן
יָפֶה אַתָּה רַפְתָּן קִבּוּץ
גַּם מִבִּפְנִים גַּם מִבַּחוּץ
אַתָּה תִּהְיֶה רַפְתָּן, אַתָּה תִּהְיֶה רַפְתָּן
וְאַתְּ תִּהְיִי אָחוֹת, וְאַתְּ תִּהְיִי אָחוֹת
יָפֶה אַתְּ אֲחוֹת קִבּוּץ
גַּם מִבִּפְנִים גַּם מִבַּחוּץ
וְאַתְּ תִּהְיִי אָחוֹת, וְאַתְּ תִּהְיִי אָחוֹת
וְאַתְּ תִּהְיִי תַּרְנְגֹלֶת, וְאַתְּ תִּהְיִי תַּרְנְגֹלֶת
יָפֶה אַתְּ תַּרְנְגֹלֶת קִבּוּץ
גַּם מִבִּפְנִים גַּם מִבַּחוּץ
וְאַתְּ תִּהְיִי תַּרְנְגֹלֶת, וְאַתְּ תִּהְיִי תַּרְנְגֹלֶת
וְזֶהוּ הַקִבּוּץ, וְזֶהוּ הַקִבּוּץ
יָפֶה אַתָּה קִבּוּץ קִבּוּץ
גַּם מִבִּפְנִים גַּם מִבַּחוּץ
וְזֶהוּ הַקִבּוּץ, וְזֶהוּ הַקִבּוּץ
יָפֶה אַתָּה חֲבֵר קִבּוּץ
גַּם מִבִּפְנִים גַּם מִבַּחוּץ
אֲנִי חֲבֵר קִבּוּץ, אֲנִי חֲבֵר קִבּוּץ
וְאַתְּ תִּהְיִי פָּרָה, וְאַתְּ תִּהְיִי פָּרָה
יָפֶה אַתְּ פָּרַת קִבּוּץ
גַּם מִבִּפְנִים גַּם מִבַּחוּץ
וְאַתְּ תִּהְיִי פָּרָה, וְאַתְּ תִּהְיִי פָּרָה
אַתָּה תִּהְיֶה רַפְתָּן, אַתָּה תִּהְיֶה רַפְתָּן
יָפֶה אַתָּה רַפְתָּן קִבּוּץ
גַּם מִבִּפְנִים גַּם מִבַּחוּץ
אַתָּה תִּהְיֶה רַפְתָּן, אַתָּה תִּהְיֶה רַפְתָּן
וְאַתְּ תִּהְיִי אָחוֹת, וְאַתְּ תִּהְיִי אָחוֹת
יָפֶה אַתְּ אֲחוֹת קִבּוּץ
גַּם מִבִּפְנִים גַּם מִבַּחוּץ
וְאַתְּ תִּהְיִי אָחוֹת, וְאַתְּ תִּהְיִי אָחוֹת
וְאַתְּ תִּהְיִי תַּרְנְגֹלֶת, וְאַתְּ תִּהְיִי תַּרְנְגֹלֶת
יָפֶה אַתְּ תַּרְנְגֹלֶת קִבּוּץ
גַּם מִבִּפְנִים גַּם מִבַּחוּץ
וְאַתְּ תִּהְיִי תַּרְנְגֹלֶת, וְאַתְּ תִּהְיִי תַּרְנְגֹלֶת
וְזֶהוּ הַקִבּוּץ, וְזֶהוּ הַקִבּוּץ
יָפֶה אַתָּה קִבּוּץ קִבּוּץ
גַּם מִבִּפְנִים גַּם מִבַּחוּץ
וְזֶהוּ הַקִבּוּץ, וְזֶהוּ הַקִבּוּץ
הקלטות (1)
על השיר
מספרת חגית מטרס:
שיר משחק חינוכי המיועד לילדים יחסית גדולים. למדתי אותו בתנועת הנוער. הילדים מסודרים במעגל. באמצע נמצא "מרכז הקיבוץ" או מזכיר הקבוץ' המחלק את התפקידים, בין אם אלה תפקידים מאוישים ובין אם הם חיות המשק או מבנים וכדומה. את הבית הראשון שרים כולם במעגל. "מזכיר הקיבוץ" בוחר בעל תפקיד ושר לבד את השורה הראשונה בבתים הנוספים. בעל התפקיד הנבחר נכנס לתוך המעגל ומדלג סביב המזכיר כאשר כולם שרים ומוחאים כפיים וחוזר למקומו. לאחר שכולם "קיבלו תפקידים", נותנים כולם ידיים ושרים את שורת הסיום: "וזהו הקיבוץ".
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.