מה ידידות מנוחתך (לחן היישוב הישן)

מַה יְּדִידוּת מְנוּחָתֵךְ, אַתְּ שַׁבָּת הַמַּלְכָּה. בְּכֵן נָרוּץ לִקְרָאתֵךְ, בּואִי כַלָּה נְסוּכָה. לְבוּשׁ בִּגְדֵי חֲמוּדות, לְהַדְלִיק נֵר בִּבְרָכָה. וַתֵּכֶל כָּל הָעֲבודות, לא תַעֲשוּ מְלָאכָה: לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים. בַּרְבּוּרִים וּשלָיו וְדָגִים: מֵעֶרֶב מַזְמִינִים כָּל מִינֵי מַטְעַמִּים. מִבְּעוד יום מוּכָנִים תַּרְנְגולִים מְפֻטָּמִים. וְלַעֲרוךְ כַּמָּה מִינִים, שְׁתות יֵינות מְבֻשּמִים. וְתַפְנוּקֵי מַעֲדַנִּים, בְּכָל שָׁלשׁ פְּעָמִים: לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים. בַּרְבּוּרִים וּשלָיו וְדָגִים: [לפיוט עוד 4 בתים]מה ידידות מנוחתך את שבת המלכה בכן נרוץ לקראתך בואי כלה נסוכה לבוש בגדי חמודות להדליק נר בברכה ותכל כל העבודות לא תעשו מלאכה להתענג בתענוגים ברבורים ושליו ודגים מערב מזמינים כל מיני מטעמים מבעוד יום מוכנים תרנגולים מפוטמים ולערוך כמה מינים שתות יינות מבושמים ותפנוקי מעדנים בכל שלש פעמים להתענג בתענוגים ברבורים ושליו ודגים [לפיוט עוד 4 בתים]

מילים: מנחם (פייטן)
לחן: לא ידוע

מַה יְּדִידוּת מְנוּחָתֵךְ, אַתְּ שַׁבָּת הַמַּלְכָּה.

בְּכֵן נָרוּץ לִקְרָאתֵךְ, בּואִי כַלָּה נְסוּכָה.

לְבוּשׁ בִּגְדֵי חֲמוּדות, לְהַדְלִיק נֵר בִּבְרָכָה.

וַתֵּכֶל כָּל הָעֲבודות, לא תַעֲשוּ מְלָאכָה:

לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים. בַּרְבּוּרִים וּשלָיו וְדָגִים:

מֵעֶרֶב מַזְמִינִים כָּל מִינֵי מַטְעַמִּים.

מִבְּעוד יום מוּכָנִים תַּרְנְגולִים מְפֻטָּמִים.

וְלַעֲרוךְ כַּמָּה מִינִים, שְׁתות יֵינות מְבֻשּמִים.

וְתַפְנוּקֵי מַעֲדַנִּים, בְּכָל שָׁלשׁ פְּעָמִים:

לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים. בַּרְבּוּרִים וּשלָיו וְדָגִים:

[לפיוט עוד 4 בתים]