מילים (13 גרסאות)
וַהֲלֹא הִתְרְתָה בִּי,
כִּי בָּעֶרֶב אֶל כַּרְמֵנוּ
בַּחוּרִים לֹא לְהָבִיא.
הוֹי, אִמָּא, אִמָּא, אִמָּא,
בַּחוּרִים לֹא אָבִיא.
[X2]
רוּחַ רוּחַ אַט יָפוּחַ
הַסְּמָדַר נוֹתֵן רֵיחוֹ
וּמִבֵּין דָּלִיּוֹת הַכֶּרֶם
אֲהוּבִי סוֹלֵל דַּרְכּוֹ
הוֹי, אִמָּא, אִמָּא, אִמָּא,
אֲהוּבִי סוֹלֵל דַּרְכּוֹ
[X2]
הָשְׁלַךְ הַס אֶל גִּנַּת יָרָק
הַזָּמִיר יָרוֹן בִּדְמִי
וּמִבֵּין דָּלִיּוֹת הַכֶּרֶם
אֲהוּבִי קוֹרֵא בִּשְׁמִי
הוֹי, אִמָּא, אִמָּא, אִמָּא,
אֲהוּבִי קוֹרֵא בִּשְׁמִי
[X2]
רוּחַ שֶׁל חֲצוֹת בַּכֶּרֶם
וְדָלִיּוֹת אַט מִתְקַדֵּם
אֲהוּבִי הוּא אֵשׁ לוֹהֶטֶת
עֵת נוֹשֵׁק וּמְלַטֵּף
הוֹי, אִמָּא, אִמָּא, אִמָּא,
עֵת נוֹשֵׁק וּמְלַטֵּף
[X2]
בֹּקֶר שׁוּב נֵעוֹר הַכֶּרֶם
גִּיל מָלֵא כָּל הָעוֹלָם
שְׁלִימַזְל לְבָבִי
יֵעָצֵב וְיֵעָגֵם
הוֹי, אִמָּא, אִמָּא, אִמָּא,
יֵעָצֵב וְיֵעָגֵם
[X2]
ההקלטה שמורה בארכיון הצליל הלאומי.
הֲלוֹא הִיא הִתְרְתָה בִּי.
כִּי בַּקַּיִץ אֶל כַּרְמֵנוּ
בַּחוּרִים לֹא אָבִיא.
הוֹי, אִמָּא, אִמָּא, אִמָּא,
בַּחוּרִים לֹא אָבִיא.
עֶרֶב, רוּחַ אַט יָפוּחַ
הַסְּמָדַר נוֹתֵן רֵיחוֹ.
וּמִבֵּין דָּלִיּוֹת הַכֶּרֶם
בַּחוּרִי סוֹלֵל דַּרְכּוֹ.
הוֹי, אִמָּא, אִמָּא, אִמָּא,
בַּחוּרִי קוֹרֵא בִּשְׁמִי.
וַהֲלֹא הִתְרְתָה בִּי,
כִּי בָּעֶרֶב אֶל כַּרְמֵנוּ
בַּחוּרִים לֹא אָבִיא.
הוֹי, אִמָּא, אִמָּא, אִמָּא,
בַּחוּרִים לֹא אָבִיא.
הוֹי אִמָּא, אִמָּא, אִמָּא,
בַּחוּרִים לֹא אָבִיא.
עֶרֶב, רוּחַ צַח יָפוּחַ,
הַסְּמָדַר נוֹתֵן רֵיחוֹ
וּמִבֵּין דָּלִיּוֹת הַגֶּפֶן
אֲהוּבִי סוֹלֵל דַּרְכּוֹ.
הוֹי, אִמָּא, אִמָּא, אִמָּא,
הוּא סוֹלֵל אֵלַי דַּרְכּוֹ.
הוֹי, אִמָּא, אִמָּא, אִמָּא,
הוּא סוֹלֵל אֵלַי דַּרְכּוֹ.
עוֹד הַיּוֹם נִזְכֶּרֶת אֲנִי
שֶׁבַּלַּיְלָה אֶל כַּרְמֵנוּ
בַּחוּרִים שֶׁלֹּא אָבִיא
הוֹי אִמָּא אִמָּא אִמָּא
בַּחוּרִים שֶׁלֹּא אָבִיא
הוֹי אִמָּא אִמָּא
בַּחוּרִים שֶׁלֹּא אָבִיא
וְגַם הִתְרְתָה בִּי
מִדֵּי עֶרֶב אֶל כַּרְמֵנוּ
בַּחוּרִים שֶׁלֹּא אָבִיא
הוֹי אִמָּא
עֶרֶב רוּחַ צַח יָפוּחַ
הַסְּמָדַר נָתַן רֵיחוֹ
וּמִבֵּין דָּלִיּוֹת כַּרְמֵנוּ
אֲהוּבִי סָלַל דַרְכּוֹ
הַצְּפַרְדֵעַ תְּקַרְקֵר
וַאֲנַחְנוּ חֲמִשְׁתֵּנוּ
חִישׁ עוֹבְרִים אֶת הַגָּדֵר.
הֵי גִּ'ינְגִ'י, גִּ'ינְגִ'י, גִּ'ינְגִ'י,
נְצַפְצֵף עַל הַשּׁוֹמֵר,
הֵי גִּ'ינְגִ'י, גִּ'ינְגִ'י, גִּ'ינְגִ'י,
נְצַפְצֵף עַל הַשּׁוֹמֵר.
גרסה זו גם נדפסה ב"חדשות בן-עזר" במסגרת מאמרו של אליהו הכהן (ר' ב"על השיר"). עזריה (חבר בית-השיטה) לא קושר את הג'ינג'י שבשיר ליונה ירחי, ג'ינג'י הידוע משירים אחרים.
הַצְּפַרְדֵעַ תְּקַרְקֵר
וַאֲנַחְנוּ חֲמִשְׁתֵּנוּ
נַעֲבֹר אֶת הַגָּדֵר.
הוֹי גִּ'ינְגִ'י, גִּ'ינְגִ'י, גִּ'ינְגִ'י,
נְצַפְצֵף עַל הַשּׁוֹמֵר,
הוֹי גִּ'ינְגִ'י, גִּ'ינְגִ'י, גִּ'ינְגִ'י,
נְצַפְצֵף עַל הַשּׁוֹמֵר.
תַּפּוּחֵנוּ בְּכִיסֵנוּ
לִבּוֹתֵינוּ בֶּחָזֶה
וַאֲנַחְנוּ חֲמִשְׁתֵּנוּ
נַעֲבֹר אֶת הַגָּדֵר.
הוֹי גִּ'ינְגִ'י...
הסמדר נותן ריחו,
ובערב אל כרמנו
בחורי אוהב אותי.
הו אמא, אמא, אמא,
בחורי אוהב אותי.
כָּל הַיּוֹם אֶתְרָאֶה עִמּוֹ,
בַּלַּיְלָה אֶל כַּרְמֵנוּ
בַּחוּרִי שֶׁלֹּא יָבוֹא.
הוֹי, אִמָּא, אִמָּא, אִמָּא,
בַּחוּרִי שֶׁלֹּא יָבוֹא!
לֵיל חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה
בַּחוּרִי סוֹלֵל דַּרְכּוֹ
לֵיל חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה
אַף אֲנִי אֶקְרָא בִּשְׁמוֹ.
הוֹי, אִמָּא, אִמָּא, אִמָּא,
אַף אֲנִי אֶקְרָא בִּשְׁמוֹ!
נְצַפְצֵף עַל הַטִּיּוּל
(הוי, אמרה לי אמי)
Ой казала мені мати
Ще й приказувала,
Щоб я хлопців у садочок
Не принаджувала.
Ой мамо, мамо, мамо,
Не принаджувала!
Посилала мене мати
До криниченьки:
"Та принеси, моя доню,
Та й водиченьки".
Ой мамо, мамо, мамо,
Та й водиченьки!
Ой пішла я до ставочка,
Забарилася,
На козака молодого
Задивилася...
Ой мамо, мамо, мамо,
Задивился!
Ждала, ждала мене мати
Не діждалася,
А я собі з козаченьком
Цілувалася...
Ой мамо, мамо, мамо,
Цілувалася!
הַסְּמָדַר נתן רֵיחוֹ
וּמִבֵּין דָּלִיּוֹת הַגֶּפֶן
בחורי סוֹלֵל דַּרְכּוֹ.
הה אמא אמא אמא
בחורי סולל דרכו
כמה פעמים ציוותני אמא
וכמה התרות-רות בי
כי בלילה אל כרמנו
בחורות לא להביא
הה אמא אמא אמא
בחורות לא להביא
זה הנוסח היחיד בו מדובר בבחורות ולא בבחורים, אך רק בבית השני בלי תיאום לבית הראשון.
הקלטות (9)
על השיר
השיר העברי הוא נוסח ארצישראלי (לא תרגום) לשיר העממי-אוקראיני Ой казала мені мати ("הוי, אמרה לי אמי").
מספר אליהו הכהן:
השיר "הוי כמה צוותה לי אימא'" – שיר וידוי של בת כורם ממושבות יהודה, המצליחה להערים על אימה, המבקשת ממנה שלא להביא בחורים אל הכרם המשפחתי. על אף שהשיר היה מן המפורסמים בשירי הנוער בימי העלייה השנייה והשלישית, לא ברור מדוע לא פורסמו עד כה מילותיו בשירוני הארץ או התפוצות.
מילות השיר הותאמו ללחן עוד לפני מלחמת העולם הראשונה, והשיר היה נפוץ בעיקר בקרב בני נוער במושבות השפלה: בפתח תקווה, ברחובות, בראשון לציון, בנס ציונה ובמזכרת בתיה. לימים התפתחו ממנו וריאציות אחדות.
כידוע, בני נוער הרבו "להתפלח" לכרמים ולמקשות אבטיחים, בעיקר בלילות אפלים באין ירח. בכרמים ניצבו "שוֹמֵרוֹת", סוכות שמירה מוגבהות שבהן ישבו שומרים שהגנו עליהם מפני חמדנים למיניהם. שדה הראייה שלהן היה מוגבל ולכן מדי פעם יצאו השומרים לפטרל מסביב כשהם קשובים לכל רחש.
גרסה של השיר נוצרה כאשר פעם אחת הצליחה חבורת צעירים, ביניהם אחד ג'ינג'י, להערים על השומר, לחדור לתוך אחד הכרמים כשקרקור או חיקוי של קרקור צפרדע משמש להם חיפוי, ולקטוף אשכולות ענבים. את האירוע הם הנציחו בשיר מאולתר על-דרך "הוי, כמה ציוותה לי אימא" ובווריאציה שונה כדי שיתאים לצרכיה. (ר' מעלה - מפי עזריה אלון)
נדמה לי שגרסה זו קשורה לקבוצת "החוגים" בראשיתה ול"מחנות העולים", ואני מציע לבדוק אם הג'ינג'י בשיר זה לא היה אלא כינויו של יונה ירחי, חבר קיבוץ "בית השיטה" ובנו של הסופר י"ח רבניצקי.
מפרט אורי יעקובוביץ':
מדובר בשיר עממי אוקראיני, ששמו "Ой казала мені мати" ("אוי, אמרה לי אמי"). תרגום הבית הראשון של השיר: "אוי, הייתה אומרת לי אמא ומצווה: שאת הבחורים לגן הפרי לא אֲפַתֶּה. אוי, אמא, אמא, לא אפתה" (תודה לאיליה דובוסרסקי על זיהוי השיר ותרגום הבית הראשון לעברית). נראה אפוא, כי לפחות הבית הראשון בעברית הנו תרגום התואם להפליא את תוכן המלים באוקראינית.
עיבוד של השיר נכלל באופרה הקומית "קוזקים מעבר לדנובה" (Zaporozhets za Dunayem) מאת סמיון סטפנוביץ' גולאק-ארטמובסקי (1813-1873). שבה נכלל גם השיר העממי אוקראיני "לילות בהירים" (ר' שם). על האופרה ראו בויקיפדיה האנגלית.
נוסח הלחן ששר יואל פרץ שונה במידה רבה. בחלק הראשון זיקתו ללחן האוקראיני קלושה, ואילו בהמשך הוא נאמן ללחן המקורי בעוד גרסת משמרות חורגת ממנו.
לדברי אביב קלר זה היה שיר ממקווה ישראל.
על המחברת של רבקה גרבובסקי ראה כאן.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים ומשאבים (1)
תווי השיר האוקראיני
