החשמונאים הקטנים (לחן גרינשפון) ♫

חַשְׁמוֹנָאִים בְּנֵי חַיִל אָנוּ
לִקְרַאת אוֹיֵב נֵצֵא כֻּלָּנוּ
לְהִלָּחֵם כְּמוֹ הַגְּדוֹלִים
יוֹדְעִים אֲנַחְנוּ וִיכוֹלִים.
גַּם נֶשֶׁק טוֹב אִתָּנוּ דָּי
מָגֵן עֹז לָנוּ אֲדוֹנָי!

קוֹבְעֵי הַנְּחֹשֶׁת עַל רָאשֵׁינוּ,
חַרְבוֹת הָעֶשֶׁת עַל מָתְנֵינוּ.
עַתָּה נִקְבֹּץ חֵיל נְעָרִים,
וְדֶגֶל עַם נִשָּׂא, נָרִים,
וְנִלָּחֵם בָּהָר, בַּגַּיְא
מָגֵן עֹז לָנוּ אֲדוֹנָי!

וְכִי נַכְרִיעַ אֶת אוֹיְבֵינוּ
נֵלֵךְ, נָשׁוּבָה אֶל אַרְצֵנוּ,
וְהִתְפַּלְּאוּ אָז הָהוֹרִים,
"אַךְ אֵלֶּה הֵמָּה גִּבּוֹרִים!"
הֵידָד, הֵידָד, עַמֵּנוּ חַי,
מָגֵן עֹז לָנוּ אֲדוֹנָי!