שיר השיכור (לחן בראון) ♫

הַדֶּרֶך נִרְאֵית לִי כָּל כָּךְ אֲרֻכָּה
הַשְּׁבִיל מִתְפַּתֵּל וּבוֹרֵחַ
אֲנִי מִתְנוֹעֵעַ וְאַתְּ רְחוֹקָה
קָרוֹב לִי יוֹתֵר הַיָּרֵחַ

אֲנִי מִתְנוֹעֵעַ וּמָה הוּא הַחֵטְא
הֵן כָּל הָעוֹלָם מִתְנוֹעֵעַ
יָמִינָה אוֹ שְׂמֹאלָה אֶת זֹאת בֶּאֱמֶת
הַפַּעַם אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ

רֹאשִׁי בַּשָּׁמַיִם עֲטוּר כּוֹכָבִים
עָנָן מְכַסֶּהוּ שֶׁל יַיִן
אֲנִי מִתְנוֹעֵעַ אַךְ בֵּין הָעָבִים
אוֹתָך לֹא מָצָאתִי עֲדַיִן

נִתְקַלְתִּי הַצִּדָּה שׁוֹטֵר אוֹ עָמוּד
עָמוּד זֶה שִִׁכּוֹר וּבֶן חַיִל
כָּמוֹנִי כָּמוֹךָ שָׁתוּי וְגַלְמוּד
בְּלִי דֶּרֶךְ בְּאֶמְצַע הַלַּיִל

אֲנִי מִתְנוֹעֵעַ מֵרְחוֹב לִרְחוֹב
כּוֹשֵׁל מִזְדַּקֵּף וְצוֹנֵחַ
עֲנֵנִי מַדּוּעַ מוּתָר לִי לִכְאֹב
וְלָמָּה אָסוּר לְהִתְנוֹעֵעַ

וְלוּ גַּם לָגַמְתִּי עַד אֵין לִי עוֹד אוֹר
עַד אֵין לְכוֹפֵף אֶת הַבֶּרֶךְ
גַּם אָז לֹא יָבִינוּ לְלֵב הַשִּכּוֹר
אֲשֶׁר נִטְרְפָה לוֹ הַדֶּרֶךְ

שָׁלוֹם עֲמוּדִי הֵן לֹא בִּי הֶעָווֹן
פּוֹזֵל פַּנַּסְךָ כְּמוֹ סִינִי
עֵינַיִם הָיוּ לָהּ כְּנֹגַהּ צָפוֹן
וְלֵב כְּדַלֶּקֶת חַמְסִינִים

שָׁלוֹם עֲמוּדִי, אָזוּז לְאִטִּי
דַּרְכִּי אֶת הַדֶּרֶךְ יוֹדַעַת
אֲנִי מִתְנוֹעֵעַ אַךְ יַחַד אִתִּי
עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ מִתְנוֹעֵעַ