מילים
גִּילוּ גִּיל שָׂשׂוֹן
קוֹל רִנָּה הַשְׁמִיעוּ
חוּלוּ, רוֹעֵי הַצֹּאן!
הָבוּ בִּמְצִלְתַּיִם
וּבַתֹּף הָבוּ לָנוּ שִׁיר!
הוֹ הוֹ הוֹ הוֹ
הוֹי, שׁוּרוּ, שׁוּרוּ נָא:
גְּזוּזִים עֶדְרֵי הַצֹּאן
עֲדָרִים!
הקלטות (10)
ניצוח: מאיר הרניק
ליווי: להקה כלית לא מזוהה
שנת הקלטה: 29.4.1954
על תקליט השידור הגוף המלווה מוגדר "אנסמבל".
ביצוע
על השיר
מתוך המערכה השנייה במסכת "נבל ואביגייל".
לפני השיר:
אנשי דוד חוזרים לנבל ואומרים לו: "כך... המ... הסתבכת נבל... הפעם אויבים גלויים אנחנו... שונאים בנפש... מאנשי דוד לא תיפטר על נקלה .. כן ... כן... [בהתעוררות] עבדים! להכין הכול ולערוך את החג כהלכתו. הבו שיר!" (מאחורי הבמה שירה בלוויית תופים ומצלתיים, יוצאים ונכנסים, עורכים את המאכלים לכבוד החג).
[מתוך "הבה נציגה"]
ביצוע נוסף (כלי): הלהקה החדשה לריקודי עם בעיבוד משה לוסטיג (השיר תחת השם "עדרים". יש ללחוץ על כפתור ההשמעה).
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים ומשאבים (2)
על שירי נבל הכרמלי ואביגיל מספרת דפנה פרדקין, נכדתו וחוקרת שירתו של שלם:
בשנות הארבעים היה סבא מדריך ומורה של חברת נוער ישראלית ברמת יוחנן. בין השאר היה המורה שלהם לתנ"ך והיה לוקח כל מיני תכנים מהמקורות ועושה מהם הצגות. ובהצגות היו תמיד שירים מקוריים. את "מחזה רועים בשלוש מערכות" הציגה חברת נוער א' של רמת יוחנן בשנת 1942. אני קוראת מהעמוד הראשון: "הנפשות, נבל הכרמלי - בעל מכלאות וצאן, אביגיל – אשתו, זכרי – אביר הרועים, בכר – רועה ותיק..." וכן הלאה וכן הלאה. ההצגה מתחילה במשהו שהוא בין ציטוט לכתיבה עצמאית בלשון תנ"כית: "ויברח דוד מנוית ברמה... ויבוא יער חרת". השיר "שמעו, שמעו" היה השני בהצגה. אחר כך מופיע גם "פצח בזמר" וגם "שישו ושמחו". בהמשך אותה ההצגה מופיע גם השיר "הבו לנו יין".
(מתוך הספר "בשביל השירים" בעריכת עפר גביש ודובי טל, הוצאת אלבטרוס, 2016, כרך ב', עמ' 73).