מילים (3 גרסאות)
כִּסְאִי – זֶה הָהָר;
וּמִשְׁפַּחְתִּי – עֶדְרִי,
רוֹעֶה פֹּה בַּכָּר.
מֶה-מֶה! –
לִי גּוֹעִים שׁוֹר וָשֶׂה.
אִתִּי גַּם חֲלִילִי,
אִתִּי גַּם הַשּׁוֹט;
מַה-לִּי עוֹד וּמִי-לִי,
מַה-לִּי, מִי-לִי עוֹד?
מִי-מִי! –
לִי גּוֹעִים עֵז וּגְדִי.
אִתִּי גַּם הַכֶּלֶב –
גָּדוֹל, קַל וָעַז;
בּוֹאוּ, זְאֵבִים אֶלֶף, –
כַּלְבִּי יִגְבַּר אָז!
הַב-הַב –
כַּלְבִּי אוֹהֵב קְרָב!
הוֹ פָּרוֹת וַעֲגָלִים,
הוֹ תַּיִשׁ, סוּס וּסְיָח;
מַיִם שְׁתוּ מִנְּחָלִים,
אִכְלוּ עֵשֶׂב רַךְ!...
הָהּ-הָהּ!
הָעֶרֶב הִנֵּה בָּא!
עוֹד חֲלִילִי הוֹמֶה,
עוֹד הוּא הוֹמֶה שִׁיר;
שֶׁמֶשׁ יָרַד תְּהוֹמָה,
הוֹ עֶדְרִי, אֶל הָעִיר!
מוּ-מוּ –
הָעִירָה לְכוּ וּגְעוּ!...
כַּר זֶה בֵּיתִי חֶדְרִי
[פזמון בית 2]
מִי מִי לִי פּוֹעִים עֵז וּגְדִי
[במקור זה מופיעים רק שלושת הבתים הראשונים]
מִשְׁכָּבִי הַתֵּל
מַה לִּי וּמִי לִי
מַה לִּי פֹּה
מַה גּוֹעֶה הַשֶּׂה
אִתִּי חֲלִילִי
אִתִּי גַּם הַשּׁוֹט
מִי [?] הוֹלְכִים עֵז וּגְדִי
אִתִּי גַּם כַּלְבִּי
כֶּלֶב הִנְּךָ וָעַז
אִתִּי גַּם מַקְלִי
וּמַה לִּי וּמִי לִי עוֹד
הַב כַּלְבִּי
צְמֵא קְרָב
תחילת השיר נראית כמו תרגום אחר של מקור משותף (או של נוסח מתורגם של המקור העברי של קצנלסון).
הקלטות (5)
על השיר
מרים לויטין העידה בשנת 1990 כי למדה את השיר מפי יצחק קצנלסון "לפני כחמישים שנה". כנראה מדובר בביקורו השני של יצחק קצנלסון בארץ ישראל, בשנת 1934.
השיר נדפס, כנראה לראשונה, בספרו של יצחק קצנלסון, גן ילדים (ורשה, האור, 1918). השיר נקרא שם "הרועה ועדרו". בסוף השיר יש הוראות ביצוע (מה הילדים צריכים לעשות) [עמ' 43 בחלק המילים:]
הילדים כורעים סביב לספסליהם. באמצע החדר על כסא יושב הרועה. כלבו רובץ לרגליו, העדר גועה לו, הכלב נובח לפי השיר והמנגינה. כשהרועה מצווה אותם לאכול ולשתות, העדר מוריד את ראשו ומלחך את העשב ושותה מים מן הנחל. בבית האחרון העדר קם על רגליו וזה אחר זה הם נמשכים סביב סביב. הם הולכים בגעייה העירה והרועה מחלל בחלילו.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים ומשאבים (2)
