מילים (5 גרסאות)
אַרְבָּעָה בָּנִים, אַרְבָּעָה בָּנִים,
אַרְבָּעָה בָּנִים, אַרְבָּעָה בָּנִים,
כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָּנִים
דִּבְּרָה תּוֹרָה לְפָנִים:
תָּם, רָשָׁע וְשׁוֹטֶה
וְחָכָם בֵּין חֲכָמִים,
אַרְבָּעָה בָּנִים, אַרְבָּעָה בָּנִים.
מתוך "שנות המחנות העולים", א', בעריכת יצחק כפכפי, הקיבוץ המאוחד, 1985, עמ' 293.
אָמַרְתִּי פַּעַם אַחַת,
אוֹהֵב אֲנִי אִינְטִימִיּוּת
וּפַשְׁטִידַת שַׁבָּת.
אֲנִי אֵינִי חָכָם,
כֻּלָּם קוֹרְאִים לִי תָּם,
שׂוֹנֵא אֲנִי קִבּוּץ גָּדוֹל
שׂוֹנֵא הַטָּרָרָם.
לְקִבּוּץ גָּדוֹל אֵין הוֹן,
אַף כִּי הוּא חָכָם,
אֲנִי אוֹמֵר: זֶהוּ אָסוֹן
בִּשְׁבִיל כָּל הָעָם.
מתוך 'שנות המחנות העולים', א', בעריכת יצחק כפכפי, הוצ' 'הקיבוץ המאוחד', 1985, עמ' 293.
לִי הַכֹּל בָּרוּר מְאֹד,
אֲנִי מוֹשַׁבְנִיק בְּיִשְׂרָאֵל
עוֹבֵד עִם זוּג בְּהֵמוֹת,
לָה- לָה...
לִי, בַּבַּיִת, יֵשׁ אִשָּׁה
וּבַרֶפֶת - זוּג פָּרוֹת,
עַל הַחוֹזֶה אִשְׁתִּי רוֹצָה
גַּם אֶת שְׁמָהּ לְהַרְאוֹת,
לָה- לָה...
מתוך "שנות המחנות העולים", א', בעריכת יצחק כפכפי, הקיבוץ המאוחד, 1985, עמ' 293.
כָּךְ קוֹרְאִים לִי פֹּה הַכֹּל,
וַאֲנִי, בִּפְּרִינְצִיפּ,
נֶגֶד קִבּוּץ גָּדוֹל.
אַתֶּם, לִי, תָּמִיד אוֹמְרִים:
אַתָּה, פֹּה, אֵינְךָ נָחוּץ!
אֵינְךָ קוֹלֵט אֶת הָעוֹלִים,
כִּי לֹא פָּתוּחַ הַקִּבּוּץ.
וַאֲנִי לָכֶם אוֹמֵר:
כִּי כָּל זֶה הוּא רַק הֶכְרַח,
קוֹלֶקְטִיבִיזְם הַפּוֹלִיטִי,
סוֹף כָּל סוֹף יְנַצַּח.
מָטֶרְיָאלִיזְם הַהִיסְטוֹרִי,
אֲנִי לָמַדְתִּי לָרֹב,
וְהוּא אוֹמֵר: 'קִבּוּץ סָגוּר'
זֶה, בְּהֶחְלֵט, יוֹתֵר טוֹב!
מתוך "שנות המחנות העולים", א', בעריכת יצחק כפכפי, הקיבוץ המאוחד, 1985, עמ' 293.
אֲנִי קִבּוּץ הַמְּאֻחָד
וְלִי אֵין דָּבָר מְיֻחָד
מִי אַבְטוֹנוֹמְיָה לוֹ רוֹצֶה
מֵהַקִּבּוּץ מִיָּד יוֹצֵא
וְזֶה עוֹד לֹא הַכֹּל.
לִי יֵשׁ רְכוּשׁ גָּדוֹל
וְיָדִי תָּמִיד בַּכֹּל
יוֹדֵעַ כָּל אֶחָד הַיּוֹם:
אוֹרְגָּנִיּוּת זֶה רַק חֲלוֹם
וְלָהּ, לָכֵן, נֹאמַר שָׁלוֹם.
מתוך "שנות המחנות העולים", א', בעריכת יצחק כפכפי, הקיבוץ המאוחד, 1985, עמ' 293.
הקלטות (5)
על השיר
מפרט אלי ס"ט:
השיר הוא מעין מסכת קטנה המורכבת מחמישה שירים שונים, כל אחד למנגינה מוכרת אחרת: "הקבוצה הקטנה", "המושב", "הקיבוץ הארצי", "הקיבוץ המאוחד" ופזמון חוזר (מנגינות השירים מצוינות ב"פרטים נוספים" ליד כל טקסט לעיל).
השיר המלא הושר ע"י חברי תנועת המחנות העולים בליל הסדר שנחוג ב-1931 במחנה מעיין חרוד, אליו עברה הקבוצה ממחנה עין טבעון (לימים כפר יחזקאל), לאחר שהצטרפה הקבוצה לתנועת הקיבוץ המאוחד. טרם הצטרפותה התלבטה הקבוצה לאיזו תנועת התיישבות להצטרף, כשהיו ארבע מועמדות, ולכל אחת שיר במסכת המאפיין אותה. התנועות הבולטות ביניהן ש'"חיזרו" אחרי הקבוצה היו הקיבוץ הארצי והקיבוץ המאוחד, וכל אחת מהן רצתה להגדיל את כוחה ע"י סיפוח המחנות העולים אליה. המניע העיקרי לבחירה בקיבוץ המאוחד היה החופש שניתן לקיבוץ העצמאי בסוגיות חברתיות, בעוד שבקיבוץ הארצי הייתה אחדות רעיונית בין קיבוצי התנועה ומחויבות להחלטות התנועה. לאחר הצטרפותה לקיבוץ המאוחד הקימה קבוצת המחנות העולים את קיבוץ בית השיטה.
כל הטקסטים מתוך "שנות המחנות העולים", א', בעריכת יצחק כפכפי, הקיבוץ המאוחד, 1985.
(תודה לד"ר ברוך כנרי, חבר קיבוץ מחניים וחוקר תנועת הקיבוץ המאוחד.)
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים ומשאבים (1)
המילים של כל המסכת, מתוך 'שנות המחנות העולים', א', בעריכת יצחק כפכפי, הוצ' הקיבוץ המאוחד', 1985.
