כוכב נידח (לחן 2) ♫

כּוֹכָב נִדָּח אֶחָד זָרַח מֵאֲפֵלָה –
הָאֶר-נָא, כּוֹכָבִי, דַּרְכִּי הָאֲבֵלָה!
לֹא! לֹא מְצָרֵי שְׁאוֹל עָלַי יְהַלְּכוּ אֵימִים –
חַיַּי הוֹגִיעוּנִי – חַיַּי הַשֹּׁמֵמִים.

לִמּוּד עֹל וּמַשָּׂא, הֵלֶךְ דַּל וְעָנִי,
נֶאֱמַן בֵּית הָעֹנִי, זְקַן הַנְּדוּדִים אָנִי!
אָבִי – גָּלוּת מָרָה, אִמִּי – דַּלּוּת שְׁחֹרָה;
לֹא! לֹא מַקְלִי אֶפְחָד, לֹא הַתַּרְמִיל נוֹרָא!

כִּי מֵהֶם אַכְזָרִים, מָרִים שִׁבְעָתָיִם,
חַיִּים בְּלִי תוֹחֶלֶת וּבְלִי אוֹר עֵינָיִם;
חַיִּים בְּלִי תוֹחֶלֶת, חַיֵּי רָקָב נְמַקִּים,
צוֹלְלִים כַּעוֹפֶרֶת, טוֹבְעִים בַּמַּחֲשַׁכִּים;

חַיֵּי כֶלֶב רָעֵב אָסוּר בְּשַׁלְשֶׁלֶת –
הוֹי, אֲרוּרִים אַתֶּם, חַיִּים בְּלִי תוֹחֶלֶת!
הָאֵר אֵפוֹא, כּוֹכָב, נַפְשִׁי הַנּוֹאָשָׁה
מֵעֲבוֹדָה זָרָה וּמִגָּלוּת קָשָׁה.