מילים (3 גרסאות)
הִנֵּה לָנוּ נִגּוּן יֵשׁ
אַל נָא נְבַיְּשֶׁנּוּ
בּוֹ נָשִׁירָה, בּוֹ נַזְכִּירָה
הַיָּמִים עָבְרוּ;
כִּי אוֹתוֹ עוֹד שָׁרוּ
אַחֵינוּ, אַחְיוֹתֵינוּ
עֵת גַּם הֵם עוֹד יְלָדִים הָיוּ.
הִנֵּה כָּכָה, זֶהוּ הַנִּגּוּן שֶׁל נַחַת
וּבְעֶלֶז, וּבְעֶלֶז חוּלוּ יַחַד
הִנֵּה כָּכָה, זֶהוּ הַנִּגּוּן שֶׁל נַחַת
וּבְעֶלֶז בּוֹאוּ וְנֵצֵא.
הִנֵּה לָנוּ נִגּוּן יֵשׁ
חֶבְרַיָּא רְחִימָא
בּוֹ נָשִׁירָה, בּוֹ נַזְכִּירָה
הַיָּמִים עָבְרוּ;
כִּי אוֹתוֹ עוֹד שָׁרוּ
גַּם אַבָּא וְגַם אִמָּא
עֵת גַּם הֵם עוֹד יְלָדִים הָיוּ.
הִנֵּה כָּכָה...
הִנֵּה לָנוּ נִגּוּן יֵשׁ
יֵשׁ בּוֹ שִׂמְחָה רַבָּה
בּוֹ נָשִׁירָה, בּוֹ נַזְכִּירָה
הַיָּמִים עָבְרוּ;
כִּי אוֹתוֹ עוֹד שָׁרוּ
גַּם סָבְתָא וְגַם סַבָּא
עֵת גַּם הֵם עוֹד תִּינוֹקוֹת הָיוּ.
הִנֵּה כָּכָה...
הִנֵּה לָנוּ נִגּוּן יֵשׁ
בּוֹאוּ וְנִרְקֹדָה
בּוֹ נָשִׁירָה, בּוֹ נַזְכִּירָה
הַיָּמִים עָבְרוּ;
כִּי אוֹתוֹ עוֹד שָׁרוּ
הַדּוֹד וְגַם הַדּוֹדָה
עֵת גַּם הֵם עוֹד תִּינוֹקוֹת הָיוּ.
הִנֵּה כָּכָה...
הִנֵּה לָנוּ נִגּוּן יֵשׁ
יֵשׁ בּוֹ חֵן וָהֶדֶר
בּוֹ נָשִׁירָה, בּוֹ נַזְכִּירָה
הַיָּמִים עָבְרוּ;
כִּי אוֹתוֹ עוֹד שָׁרוּ
דּוֹרֵי דּוֹרוֹת בַּחֶדֶר
עֵת גַּם הֵם עוֹד תִּינוֹקוֹת הָיוּ.
הִנֵּה כָּכָה...
הִנֵּה לָנוּ נִגּוּן יֵשׁ
יֵשׁ בּוֹ שֶׁפַע נַחַת
בּוֹ נָשִׁירָה, בּוֹ נַזְכִּירָה
הַיָּמִים עָבְרוּ;
כִּי אוֹתוֹ עוֹד שָׁרָה
הָעֲיָרָה בְּיַחַד
עֵת גַּם בָּהּ עוֹד תִּינוֹקוֹת הָיוּ.
הִנֵּה כָּכָה...
אַל נָא נְבַיְּשֶׁנּוּ
בּוֹ נָשִׁירָה, בּוֹ נַזְכִּירָה
הַיָּמִים עָבְרוּ;
כִּי אוֹתוֹ עוֹד שָׁרוּ
אַחֵינוּ, אַחְיוֹתֵינוּ
עֵת גַּם הֵם עוֹד יְלָדִים הָיוּ.
הִנֵּה כָּכָה, זֶהוּ הַנִּגּוּן שֶׁל נַחַת
וּבְעֶלֶז, וּבְעֶלֶז חוּלוּ יַחַד
הִנֵּה כָּכָה, זֶהוּ הַנִּגּוּן שֶׁל נַחַת
וּבְעֶלֶז בּוֹאוּ וְנֵצֵא.
הִנֵּה לָנוּ נִגּוּן יֵשׁ
חֶבְרַיָּא רְחִימָא
בּוֹ נָשִׁירָה, בּוֹ נַזְכִּירָה
הַיָּמִים עָבְרוּ;
כִּי אוֹתוֹ עוֹד שָׁרוּ
גַּם אַבָּא וְגַם אִמָּא
עֵת גַּם הֵם עוֹד יְלָדִים הָיוּ.
הִנֵּה כָּכָה...
הִנֵּה לָנוּ נִגּוּן יֵשׁ
יֵשׁ בּוֹ שִׂמְחָה רַבָּה
בּוֹ נָשִׁירָה, בּוֹ נַזְכִּירָה
הַיָּמִים עָבְרוּ;
כִּי אוֹתוֹ עוֹד שָׁרוּ
גַּם סָבְתָא וְגַם סַבָּא
עֵת גַּם הֵם עוֹד תִּינוֹקוֹת הָיוּ.
הִנֵּה כָּכָה...
הִנֵּה לָנוּ נִגּוּן יֵשׁ
בּוֹאוּ וְנִרְקֹדָה
בּוֹ נָשִׁירָה, בּוֹ נַזְכִּירָה
הַיָּמִים עָבְרוּ;
כִּי אוֹתוֹ עוֹד שָׁרוּ
הַדּוֹד וְגַם הַדּוֹדָה
עֵת גַּם הֵם עוֹד תִּינוֹקוֹת הָיוּ.
הִנֵּה כָּכָה...
הִנֵּה לָנוּ נִגּוּן יֵשׁ
יֵשׁ בּוֹ חֵן וָהֶדֶר
בּוֹ נָשִׁירָה, בּוֹ נַזְכִּירָה
הַיָּמִים עָבְרוּ;
כִּי אוֹתוֹ עוֹד שָׁרוּ
דּוֹרֵי דּוֹרוֹת בַּחֶדֶר
עֵת גַּם הֵם עוֹד תִּינוֹקוֹת הָיוּ.
הִנֵּה כָּכָה...
הִנֵּה לָנוּ נִגּוּן יֵשׁ
יֵשׁ בּוֹ שֶׁפַע נַחַת
בּוֹ נָשִׁירָה, בּוֹ נַזְכִּירָה
הַיָּמִים עָבְרוּ;
כִּי אוֹתוֹ עוֹד שָׁרָה
הָעֲיָרָה בְּיַחַד
עֵת גַּם בָּהּ עוֹד תִּינוֹקוֹת הָיוּ.
הִנֵּה כָּכָה...
מקור:
"זמר עם: קובץ לפולקלורה מוסיקלית יהודית [תרגומים מיידיש]"
, ניימן, תל אביב
, תש"ו
, 139
–140
כִּי הוּא לָנוּ הַנִּגּוּן
אַל נָא נְמִירֶנּוּ
בּוֹ נָשִׁירָה בּוֹ נַזְכִּירָה
הַיָּמִים עָבְרוּ...
הִנֵּה כָּכָה...
הִנֵּה לָנוּ נִגּוּן יֵשׁ
יֵשׁ בּוֹ שֶׁפַע נַחַת...
הִנֵּה כָּכָה...
אַל נָא נְמִירֶנּוּ
בּוֹ נָשִׁירָה בּוֹ נַזְכִּירָה
הַיָּמִים עָבְרוּ...
הִנֵּה כָּכָה...
הִנֵּה לָנוּ נִגּוּן יֵשׁ
יֵשׁ בּוֹ שֶׁפַע נַחַת...
הִנֵּה כָּכָה...
מקור:
"עלי שיר : ספר לימוד המוסיקה, שנה א [כיתה ד]"
, מרכז לתרבות ולחינוך
, תשכ"ב 1962
, 92
–93
על הגרסה: בשירון "עלי שיר" מופיע נוסח טקסט זה, מיוחס לשמשון מלצר ודב שטוק [סדן] אך עם הערה "נוסח תמליל זה הושר ביגור".
האָבן מיר אַ ניגונדל
אין נחת און אין פֿריידן,
זינגען מיר עס, זינגען מיר עס,
קלינגט עס אַזוי שיין.
דאָס האָט נאָך געזונגען
די באָבע מיטן זיידן,
װען זיי זײַנען קינדער נאָך געװען.
אוי, אוי, אוי, אָט אַזוי זשע
װי דער ניגון קלינגט אַצינדער,
אַזאַ פֿריילעכס, אַזאַ פֿריילעכס
זינגט זשע קינדער.
אָט אַזוי זשע װי דער ניגון קלינגט אַצינדער,
אַזאַ פֿריילעכס לאָמיר אַלע גיין.
האָבן מיר אַ ניגונדל
זינגען מיר צוזאַמען,
זינגען מיר עס, זינגען מיר עס,
קלינגט עס אַזוי שיין.
דאָס האָט נאָך געזונגען
דער טאַטע מיט דער מאַמען,
װען זיי זײַנען קינדער נאָך געװען.
אוי, אוי, אוי, אָט אַזוי זשע...
האָבן מיר אַ ניגונדל
אין מזל און אין ברכה,
זינגען מיר עס, זינגען מיר עס,
קלינגט עס אַזוי שיין.
דאָס האָט נאָך געזונגען
די גאַנצע משפחה,
װען זיי זײַנען קינדער נאָך געװען.
אוי, אוי, אוי, אָט אַזוי זשע...
אין נחת און אין פֿריידן,
זינגען מיר עס, זינגען מיר עס,
קלינגט עס אַזוי שיין.
דאָס האָט נאָך געזונגען
די באָבע מיטן זיידן,
װען זיי זײַנען קינדער נאָך געװען.
אוי, אוי, אוי, אָט אַזוי זשע
װי דער ניגון קלינגט אַצינדער,
אַזאַ פֿריילעכס, אַזאַ פֿריילעכס
זינגט זשע קינדער.
אָט אַזוי זשע װי דער ניגון קלינגט אַצינדער,
אַזאַ פֿריילעכס לאָמיר אַלע גיין.
האָבן מיר אַ ניגונדל
זינגען מיר צוזאַמען,
זינגען מיר עס, זינגען מיר עס,
קלינגט עס אַזוי שיין.
דאָס האָט נאָך געזונגען
דער טאַטע מיט דער מאַמען,
װען זיי זײַנען קינדער נאָך געװען.
אוי, אוי, אוי, אָט אַזוי זשע...
האָבן מיר אַ ניגונדל
אין מזל און אין ברכה,
זינגען מיר עס, זינגען מיר עס,
קלינגט עס אַזוי שיין.
דאָס האָט נאָך געזונגען
די גאַנצע משפחה,
װען זיי זײַנען קינדער נאָך געװען.
אוי, אוי, אוי, אָט אַזוי זשע...
מקור:
"מיר טראָגן אַ געזאַנג"
, Workmen's Circle Educational Department
, 1972
, 158
–159
הקלטות (5)
על השיר
האזינו לביצוע בשפת המקור (יידיש) מפי חוה אלברשטיין.
לשיר תרגום נוסף מאת מנשה גפן "הנה לנו ניגון אחד" ובנוסח אחר "לנו יש ניגון אחד".
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תווים (1)
תווים
🔗
תיווי: הלל אילת
מבוסס על:
"ספר שירים ומנגינות לגני ילדים ולבתי ספר קובץ שני מהדורה ראשונה"
, קרית ספר
, תש"ז 1947
, 27
תווים: הלל אילת
קישורים ומשאבים (2)
מילים ותווים
🔗
עיבוד: הדגמת midi
🔗
עיבוד מאת:
אהרן שפי
המעבד אהרן שפי (ינואר 2023): "שני שירים שאהבתי ללמד בכל הכיתות של בתי הספר שבהם לימדתי. ותמיד היה משוב צברי נלהב, לצלילי הגלות הללו: הנה לנו יגון יש ו-הרבי אלימלך.

