פרידת הציפורים (לחן אידלזון) ♫

הַקַּיִץ חָלַף מַהֵר,
גַּם קֵץ הַבָּצִיר בָּא,
וּלְתֵימָן לַמֶּרְחַקִּים
כָּל צִפּוֹר תָּעוּף לָהּ.

נָעוּפָה מִזֶּה הָלְאָה!
אִם נֵשֵׁב פֹּה עוֹד זְעֵיר,
כֻּלָּנוּ אָז נִגְוָעָה
מֵרָעָב וּמִקֹּר.

הֱיוּ שָׁלוֹם, יְלָדִים!
הֵן נָעוּף לִקְצוֹת יָם,
אַהֲבַתְכֶם לֹא נִשְׁכָּחָה,
גַּם בַּמֶּרְחַקִּים שָׁם,
אַהֲבַתְכֶם לֹא נִשְׁכָּחָה,
גַּם בַּמֶּרְחַקִּים שָׁם!

יִשְׁמֹרְכֶן אֵל בַּדֶּרֶךְ,
הִתְעַנְּגוּ עַל רֹב טוּב,
וּבְבוֹא הָאָבִיב הֵנָּה,
אַל תִּשְׁכְּחוּ לָשׁוּב!
וּבְבוֹא הָאָבִיב הֵנָּה,
אַל תִּשְׁכְּחוּ לָשׁוּב!