מילים (7 גרסאות)

לַיְלָה כֹּה רַד
עֶרֶב יָרַד
נוּמִי נָא, יַלְדָּתִי
רֹאשֵׁךְ עַל הַכַּר,
קָטָן וְיָקָר,
הַקְשִׁיבִי נָא לְאַגָּדָתִי:

מֶלֶךְ פַּעַם חַי
עִם שַׂר צְבָאוֹ
עִם זוֹ הַמַּלְכָּה
חָיוּ בְּלִי רִיב
בִּשְׂדֵרוֹת הָאָבִיב
דָּבָר זֶה יָדוּעַ לַכֹּל.

הַמֶּלֶךְ אָהַב
אָהַב גַּם הַשַּׂר
אֶת זוֹ הַמַּלְכָּה,
וְהִיא גַּם אוֹתָם
בְּלִבָּהּ הַחַם
שָׁזְרָה בְּחוּטֵי אַהֲבָתָם.

אַךְ פַּעַם קָרָה
מִקְרֶה עָצוּב
עַל זוֹ הַמַּלְכָּה:
כֶּלֶב, חָתוּל
הַמֶּלֶךְ אָכוּל
נֶאֶכְלוּ גַּם הַשַּׂר וְהַמַּלְכָּה.

אַךְ אַל נָא תִּבְכִּי,
יַלְדָּה שֶׁלִּי,
עַל זוֹ הַמַּלְכָּה:
הַמֶּלֶךְ סֻכָּר
הַשַּׂר מִתָּמָר
מִקְּרֵם גַּם הָיְתָה הַמַּלְכָּה.
על הגרסה: אילנה שני מעידה כי למדה כך אתה שיר מאביה בקיבוץ משמר העמק בשנות הארבעים.
לַיְלָה כְּבָר רַד
לַיְלָה כֹּה קַר
[המשך הבית זהה]

מֶלֶךְ פַּעַם חַי
עִם שַׂר צָבָא
[המשך הבית זהה הסיום:]
וְאָז הַשֶּׁקֶט שָׂרַר סָבִיב.

[בית שלישי, שורה אחרונה]
קָשְׁרָה בְּחוּטֵי אַהֲבָתָהּ.

אַךְ פַּעַם קָרָה
מִקְרֶה נוֹרָא
אֶת זוֹ הַמַּלְכָּה:
הַמֶּלֶךְ עֻכַּל
שַׂר נֶאֱכַל
וְכָךְ גַּם קָרָה לַמַּלְכָּה.

[בית אחרון זהה]
על הגרסה: רנה שפירא (נ' 1932) שלמדה את השיר מהוריה, שרגא ודבורה נצר (נוסוביצקי), נעזרה במילים שרשמה מזיכרונה אילנה שני (ר' גרסה לעיל) כדי להיזכר בגרסת ינקותה.
הָעֶרֶב כְּבָר רַד,
הַשֶּׁמֶשׁ שָׁקְעָה
נוּמִי, נוּמִי, יַלְדָּה קְטַנָּה.
רֹאשֵׁךְ עַל הַכַּר,
קָטָן וְיָקָר,
הַקְשִׁיבִי נָא לְאַגָּדָתִי.

מֶלֶךְ הָיָה,
גַּם מַלְכָּה
וְעִמָּם הָיָה גַּם שַׂר,
גָּרוּ שְׁלָשְׁתָּם
בִּשְׂדֵרוֹת אָבִיב
בְּשָׁלוֹם וּבְשַׁלְוָה.

אָהַב הַמֶּלֶךְ
אֶת הַמַּלְכָּה
וְגַם הַשַּׂר אָהַב אוֹתָהּ
וְהִיא גַּם אוֹתָם,
בְּלִבָּהּ הַחַם,
קָשְׁרָה בְּכִבְלֵי אַהֲבָה.

אָסוֹן קָרָה!
אָסוֹן נוֹרָא!
לִשְׁלָשְׁתָּם קָרָה אָסוֹן!
כֶּלֶב חָתוּל,
הַמֶּלֶךְ אָכוּל!
נֶאֶכְלוּ גַּם הַשַּׂר וְהַמַּלְכָּה!

אַךְ אַל תִּבְכִּי,
יַלְדָּה שֶׁלִּי,
עַל זוֹ הָאַגָּדָה.
הַמֶּלֶךְ – סֻכָּר,
הַשַּׂר מִתָּמָר,
מִקְּרֵם הָיְתָה הַמַּלְכָּה.
על הגרסה: מנחם טיקר נולד בכפר-סבא בשנת 1934. היה חניך "הנוער העובד", חבר גרעין 'מגשימים', יצא להכשרה בקיבוץ גבים, והיה חבר הקיבוץ בשנותיו הראשונות. בתו מוסרת שככל הנראה למד את השיר במסגרת "הנוער העובד".

 
יָרַד לוֹ הַיּוֹם
חָלַף כַּחֲלוֹם
נוּמִי נָא, יַלְדָּתִי
רֹאשֵׁךְ עַל הַכַּר,
קָטָן וְיָקָר,
הַקְשִׁיבִי נָא לְאַגָּדָתִי:

מֶלֶךְ פַּעַם חַי
עִם שַׂר צְבָאוֹ
הָיְתָה גַּם הַמַּלְכָּה
הֵם חָיוּ בְּלִי רִיב
בִּשְׂדוֹת הָאָבִיב
יָדוּעַ הָיָה זֶה לַכֹּל

הַמֶּלֶךְ אָהַב
אָהַב גַּם הַשַּׂר
אֶת זוֹ הַמַּלְכָּה,
וְהִיא גַּם אוֹתָם
בְּלִבָּהּ הַחַם
קָשְׁרָה בְּקִשְׁרֵי אַהֲבָתָהּ.

מָוֶת שָׁחֹר
גּוֹרָל אַכְזָרִי
נָפַל פַּעַם בְּחֶלְקָם
כֶּלֶב חָתוּל
הַמֶּלֶךְ אָכוּל
נֶאֶכְלוּ גַּם הַשַּׂר וְהַמַּלְכָּה

אַךְ אַל נָא תִּבְכִּי,
יַלְדָּה שֶׁלִּי,
עַל זוֹ הַמַּלְכָּה:
הַמֶּלֶךְ סֻכָּר
הַשַּׂר מִתָּמָר
מִקְּרֵם גַּם הָיְתָה זוֹ הַמַּלְכָּה.
על הגרסה: נירה ברזילי רדיין, ילידת 1935, מביאה את גרסת עין המפרץ כפי שהושרה לדבריה בהכשרה בקריית חיים ואחרי כן כשהוקם הקיבוץ ב-1938.
[בית ראשון]
לַיְלָה יָרַד
עֶרֶב כְּבָר בָּא
נוּמִי יַלְדָּתִי
רֹאשֵׁךְ עַל הַכַּר
קָטָן וְיָקָר
הַקְשִׁיבִי נָא לְאַגָּדָתִי:

[בית שני, חצי ראשון]
מֶלֶךְ הָיָה
הָיָה לוֹ גַּם שַׂר
וְגַם מַלְכָּה

[בית שלישי]
הַמֶּלֶךְ אָהַב
אָהַב גַּם הַשַּׂר
אֶת *זוּ הַמַּלְכָּה
וְהִיא גַּם אוֹתָם
בְּלִבָּהּ הַחַם
קָשְׁרָה בְּחוּטֵי אַהֲבָתָהּ.

[בית רביעי]
אַךְ פַּעַם קָרָה
מִקְרֶה נוֹרָא
*לְזוּ הַמַּלְכָּה
________
________
גַּם הַשַּׂר, גַּם הַמַּלְכָּה.

[בית אחרון]
אַךְ אַל נָא תִּבְכִּי
יַלְדָּה שֶׁלִּי
עַל *זוּ הַמַּלְכָּה
הַמֶּלֶךְ סֻכָּר
הַשַּׂר מִתָּמָר
קַצֶּפֶת הָיְתָה זוּ הַמַּלְכָּה.
על הגרסה: * בעברית תקינה צ"ל "זוֹ".

חגית שתקאי לא זכרה את כל מילות השיר. היא מספרת: "סבתי, רחל הוּבֶּר, נהגה לשיר את השיר לאמי, שרה שתקאי (הובר), אשר נולדה בכפר חיטין ב-1926. שתיהן שרו את השיר לנו בהיותנו ילדות בִּרחובות של של שנות השישים.

חָלַף כְּבָר הַיּוֹם
יָרַד כְּבָר חֲלוֹם
נוּמִי נָא יַלְדָּתִי
רֹאשֵׁךְ עַל הַכָּר
קָטָן וְיָקָר
שִׁמְעִי נָא לְאַגָּדָתִי.

מֶלֶךְ פַּעַם חַי
עִם שַׂר צְבָאוֹ
חָיָה גַּם הַמַּלְכָּה
הֵם חָיוּ בְּלִי רִיב
בִּשְׂדֵרַת הָאָבִיב
דָּבָר זֶה יָדוּעַ לַכֹּל.

הַמֶּלֶךְ אָהַב
אָהַב גַּם הַשַּׂר
אֶת זוֹ הַמַּלְכָּה
וְהִיא גַּם אוֹתָם
בְּלִבָּהּ הַחַם
קָשְׁרָה בְּחוּטֵי אַהֲבָה.

מָוֶת קָשֶׁה
גּוֹרָל אַכְזָרִי
הָיוּ מְנַת חֶלְקָם
כֶּלֶב, חָתוּל,
הַמֶּלֶך אָכוּל
נֶאֶכְלוּ גַּם הַשַּׂר וְהַמַּלְכָּה.

אַךְ אַל נָא תִּבְכִּי
יַלְדָּה שֶׁלִּי
עַל זוֹ הַמַּלְכָּה
הַמֶּלֶךְ סֻכָּר
הַשַּׂר מִתָּמָר
מִקְּרֵם עֲשׂוּיָה הַמַּלְכָּה.
Był sobie król (היה מלך)

Już księżyc zgasł
Naparły mgły
Sen zmorzył twą laleczkę

Więc oczka zmruż
I główkę złóż
Opowiem ci bajeczkę

Był sobie król
Był sobie paź
I była też królewna

Żyli bez burz
Nie krainie róż
To rzecz zupełnie pewna

Kochał się król
kochał się paź
Kochali się obydwoje

Królewna też
Kochała ich
kochali się we troje

I ona też
kochała ich
kochali się we troje

Lecz straszny los
Okrutna śmieć
W udziele im przypadła

Króla zjadł pies
Pazia zjadł kot
Królewnę myszka zjadła

Lecz żeby ci
Nie było żal
Dziecino ma kochana

Z cukru był król
Z piernika paź
Królewna z marcepana
על הגרסה:  המילים מהאתר הפולני staremelodie

הקלטות (3)

0:00 0:00
שנת הקלטה: 26.5.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
0:00 0:00
אקורדיון: שי בורשטין
גיטרה: נגה אשד
שנת הקלטה: 9.12.2013
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

הוקלט על-ידי שי דרורי מ-Timeless Recordings

הוקלט במסגרת: מפגש זמרדעים ז'
הקלטת זמרדע ביצוע
0:00 0:00
שנת הקלטה: 9.7.1991
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים באתר הספרייה הלאומית. ניתן להאזין להקלטה המלאה.

את השיר למדה הרצליה רז בתנועת המחנות העולים.

על השיר

על-פי בעז פָּשׁ, שחשף בפנינו את מקורו הפולני של השיר, השיר העברי הוא תרגום קרוב למקור. 

השיר הפולני הוא שיר ערש פופולארי, הוא מוכר בשמות  Był sobie król ("היה מלך") או Królewna, król i paź ("נסיכה, מלך ודף").

האזינו לביצוע בשפת המקור (פולנית).

עוד באותו לחן: "שמעי בתי".

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם