מילים
מַעֲשֶׂה שֶׁקָּרָה בְּהַשּׁוֹמֵר הַצָּעִיר
הִתְפַּלֵּג הַשּׁוֹמֵר לִשְׁנֵי חֲלָקִים
אָז קָם בֶּן גּוּרְיוֹן וְנָאַם נְאוּם
שֶׁעוֹד דָּבָר כָּזֶה לֹא יַזִּיק בִּכְלוּם
שֶׁעוֹד דָּבָר
שֶׁעוֹד דָּבָר
שֶׁעוֹד דָּבָר כָּזֶה
שֶׁעוֹד דָּבָר כָּזֶה לֹא יַזִּיק בִּכְלוּם
הִתְפַּלֵּג הַשּׁוֹמֵר לִשְׁנֵי חֲלָקִים
אָז קָם בֶּן גּוּרְיוֹן וְנָאַם נְאוּם
שֶׁעוֹד דָּבָר כָּזֶה לֹא יַזִּיק בִּכְלוּם
שֶׁעוֹד דָּבָר
שֶׁעוֹד דָּבָר
שֶׁעוֹד דָּבָר כָּזֶה
שֶׁעוֹד דָּבָר כָּזֶה לֹא יַזִּיק בִּכְלוּם
הקלטות (1)
על השיר
הלחן מושפע מלחן שיר מחנה בן שמן / שיר הבית"רייה.
הפילוג המדובר הוא ככל הנראה הפילוג שקרה בבית אלפא בשנת 1940, והיה מהמשברים הקשים והדרמטיים בתנועה הקיבוצית. הוא פרץ עקב עימות אידאולוגי ופוליטי בין אנשי "השומר הצעיר" (שדגלו בקו מרקסיסטי-אקטיביסטי) לבין אנשי מפא"י. המשבר פירק משפחות, חילק את הקיבוץ לשניים והוביל לפרשה היסטורית המכונה "הטרנספר" - הוחלט לבצע חילופי חברים בין בית אלפא לבין קיבוץ רמת יוחנן, אשר עבר פילוג דומה. התוצאה: בית אלפא הפך לקיבוץ המזוהה כולו עם "השומר הצעיר", בעוד רמת יוחנן הפך לקיבוץ המזוהה עם מפא"י.
אסתר פיין למדה את השיר משליחים בלטביה.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.