|
מילים: מן המקורות
(לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: יצחק אליהו נבון, עממי פרסי
|
ביצוע:
יצחק לוי
עיבוד: יצחק לוי
פסנתר: אריה זקס שנת הקלטה: 7.8.1955 מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית 
|
פרטים נוספים
ביצוע:
נאוה נחמן
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
תהלים כ"ג, א'-ד'.
ברכה צפירה כותבת בספר "קולות רבים" (מסדה, 1978), עמ' 182: "הלחן פרסי עתיק. שמעתיו לראשונה מפי יצחק [אליהו] נבון. לראשונה חיבר לו ליווי פ[אול] בן-חיים." בשירון "יונה הומייה" מיוחס הלחן ליצחק אליהו נבון עצמו. לפי עדותו של יצחק אליהו נבון במכתב למערכת "הארץ" מיום 13.7.1942 הוא עיבד מקור פרסי: "ניגון זה . . . את תוכנו שאבתי ממקור פרסי עתיק ועיבדתיו מ[?]עיקרו עבור המזמור". לפי עדות זו, אפוא, נבון ערך שינויים בלחן וכמו כן הוא אשר התאים את הלחן למילים.
פאול בן-חיים כתב מספר עיבודים לשיר. הנוסח למקהלה ללא ליווי מסתיים כמו בהקלטה שבאתר; הנוסח שנכתב לברכה צפירה בליווי רביעיית כלי קשת או תזמורת כלי קשת ממושך יותר וכולל חלק ארוך נוסף. הקלטה של "אדוניי רועי" בביצוע ברכה צפירה אותרה רק בלחן אחר, מאת בוסקוביץ'.
יהואש הירשברג, "פאול בן-חיים: חייו ויצירתו" (עם עובד, 1983), עמ' 109 - 110: "נעימת השיר, כפי שנרשמה בידי בן-חיים, אינה חושפת כל קווי אופי אופייניים של השיר הפרסי. היא מוצגת כמלודיה מערבית בסולם דו מז'ור, המתאימה לעיבוד בטכניקה הרמונית טונלית. התערבותו של בן-חיים ביצירה זו חורגת מגדר של עיבוד שיר-עם ויש לראותה כפנטסיה על הנושא הנתון". לרביעיה (או לתזמורת כלי הקשת) נמסר תפקיד נכבד, והיא מציגה שלל מוטיבים משלה שאינם כלולים ביצירה המקורית".
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
מתוך: "הארץ" 13.7.1942 כ"ח תמוז תש"ב
