הקטן
גופן
הגדל
גופן
אדוניי רועי
אֲדֹנָי רֹעִי, לֹא אֶחְסָר בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל-מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי-צֶדֶק, לְמַעַן שְׁמוֹ גַּם כִּי-אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת, לֹא-אִירָא רָע כִּי-אַתָּה עִמָּדִי.אדוניי רועי, לא אחסר בנאות דשא ירביצני על-מי מנחות ינהלני נפשי ישובב ינחני במעגלי-צדק, למען שמו גם כי-אלך בגיא צלמות, לא-אירא רע כי-אתה עמדי.

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: מן המקורות
לחן: עממי פרסי

אֲדֹנָי רֹעִי, לֹא אֶחְסָר
בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי
עַל-מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי
נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב
יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי-צֶדֶק, לְמַעַן שְׁמוֹ
גַּם כִּי-אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת, לֹא-אִירָא רָע
כִּי-אַתָּה עִמָּדִי.
אדוניי רועי, לא אחסר
בנאות דשא ירביצני
על-מי מנחות ינהלני
נפשי ישובב
ינחני במעגלי-צדק, למען שמו
גם כי-אלך בגיא צלמות, לא-אירא רע
כי-אתה עמדי.


 פרטים נוספים


המשך הטקסט בגרסת ברכה צפירה

שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתְּךָ הֵמָּה יְנַחֲמוּנִי
תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צוֹרְרַי
דִּשַּׁנְתָּ בַּשֶּׁמֶן רָאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה
אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיַּי
וְשַׁבְתִּי בְּבֵית אֲדוֹנַי לְאֹרֶךְ יָמִים
שבטך ומשענתך המה ינחמוני
תערוך לפניי שולחן נגד צורריי
דישנת בשמן ראשי כוסי רוויה
אך טוב וחסד ורדפוני כל ימי חיי
ןשבתי בכיית אדוניי לאורך ימים


 פרטים נוספים
הקלטה היסטורית
ביצוע: יצחק לוי
עיבוד: יצחק לוי
שנת הקלטה: 7.8.1955
מקור: מהקלטות קול ישראל שדוגטלו בספרייה הלאומית

 פסנתר: אריה זקס



הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: נאוה נחמן
שנת הקלטה: 9.8.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
על השיר

תהלים כ"ג, א'-ד'.

ברכה צפירה, "קולות רבים" (מסדה, 1978), עמ' 182: הלחן פרסי עתיק. שמעתיו לראשונה מפי יצחק נבון. לראשונה חיבר לו ליווי פ[אול] בן-חיים. [ייחוס הלחן בשירון "יונה הומייה" ליצחק אליהו נבון כנראה אינו נכון].

פאול בן-חיים כתב מספר עיבודים לשיר. הנוסח למקהלה ללא ליווי מסתיים כמו בהקלטה שבאתר; הנוסח שנכתב לברכה צפירה בליווי רביעיית כלי קשת או תזמורת כלי קשת ממושך יותר וכולל חלק ארוך נוסף.

יהואש הירשברג, "פאול בן-חיים: חייו ויצירתו" (עם עובד, 1983), עמ' 109 - 110: "נעימת השיר, כפי שנרשמה בידי בן-חיים, אינה חושפת כל קווי אופי אופייניים של השיר הפרסי. היא מוצגת כמלודיה מערבית בסולם דו מז'ור, המתאימה לעיבוד בטכניקה הרמונית טונלית. התערבותו של בן-חיים ביצירה זו חורגת מגדר של עיבוד שיר-עם ויש לראותה כפנטסיה על הנושא הנתון". לרביעיה (או לתזמורת כלי הקשת) נמסר תפקיד נכבד, והיא מציגה שלל מוטיבים משלה שאינם כלולים ביצירה המקורית".

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

מן המקורות  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם