מילים: עממי
(לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: עממי ערבי
|
רות שרון 
עיבוד: שבתי פטרושקה
ניצוח: שבתי פטרושקה ליווי: תזמורת קול ישראל שנת הקלטה: 195X מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית |
רונה ישראל-קולת  ביצוע:
אביבה רוה, הלל (אילקה) רוה  ביצוע:
הלל (אילקה) רוה  ביצוע:
רות רובין 
המקהלה המשותפת של כנס המקהלות בעין גב 
שנת הקלטה: 24.1.1956
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
מקהלת קול ציון לגולה 
ניצוח: מאיר הרניק
שנת הקלטה: 8.6.1958
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
מרים לויטין 
מקור: קלטת ביתית-הומרה בארכיון הצליל, הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.
ביצוע למקור הערבי שהכירה המבצעת
נאוה נחמן 
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
נאוה נחמן, זיוה רותם 
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
ברכה צפירה בשירונה "קולות רבים" עמ' 219 כותבת כי אלה "מילים ולחן עממיים. יצירה ארץ ישראלית, בהשפעת לחן בדואי. מייחסים את מילות השיר לאלכסנדר פן". השיר הופיע בעברית בדפוס כבר בשנת 1929 בשירון "מזמרת הארץ" בעריכת שלמה רוזובסקי שיצא בוורשה, גילה פלם בעבודת המוסמך שלה "פעולתה המוסיקלית של ברכה צפירה בשנות ה-30 וה-40 בארץ ישראל" (1982), ניסתה להתחקות אחר מקור הלחן ללא הצלחה. היא מסכמת (עמ' 121) כי המקור הערבי שימש "רק נקודת מוצא לוריאציות, או השראה לכתיבה חדשה ברוח המוסיקה הערבית" והם [השירים הערביים שמקורם לא זוהה] רק, כפי שהגדיר אותם מר עזרא אהרון, "אינם שירים ערביים אלא שירים ארץ ישראליים".
השיר שולב בסרטו של ברוך אגדתי, "זאת היא הארץ" משנת 1935. (תודה לפרופ' דוד אסף)
הלחן משמש כנושא ל"וריאציות על שיר עברי" לשלישיית פסנתר מאת פאול בן חיים וכבסיס לעיבוד רב קולי כשיר מקהלה מס' 1 מאת יוסף טל (1952).
ביצוע נוסף: נגנים מהתזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוח דייויד עמוס בעיבוד יואל חיות (השיר החמישי מתוך Israeli Melodies; הכותרת באנגלית Song of the Canaan).
ראו גם מולדתי היא ארץ כנען, שכתבה שרה לוי-תנאי בשילוב עם הלחן שבדף זה.
בין גרסאות הלחן הבדלים אחדים. מסכם ד"ר יוסי גולדנברג: בשיר הערבי המקורי כפי שמוכר לנו רק מזמרתה של מרים לויטין, המקצב חופשי. בגרסאות העבריות הוכנס הלחן לתוך משקל. הגרסאות שרשמו הלל אילת ויואב בלינסקי זהות במבחר הצלילים ומשכיהם אך שונות במשקל. ההעדפה ביניהן עשויה להיות תלויה בעיבוד. בגרסה הרשומה ב"ספר המועדים", הצלילים הארוכים ממושכים יותר, וכך הקליט את השיר הלל רווה גם בביצוע הסולו וגם בדואט עם אביבה רווה. הבדלים נוספים בלחנים קשורים למבחר הצלילים ובעיקר לסיום - ב"ספר המועדים" סיום גבוה ובגרסת התווים האחרת סיום נמוך. בהקלטות עולים וריאנטים נוספים.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
עיבוד מאת: צבי טלמון (מונסון)
מקור: "צבי טלמון (מונסון): עט הזמיר - שירים למקהלה לבתי ספר ולזמרה בציבור", תוית, תשכ"ה, עמוד 26-27
תווים: הלל אילת
התווים הוכנו כפי שהמתווה זוכר את הלחן, ובהתאם לתווים המופיעים ב"שירון לכיתות ג-ד" ובשירון "שאו ציונה".
תיווי: יואב בלינסקי