מילים (2 גרסאות)
לְפֶלַח הָרִמּוֹן אֲדַמֶּה רַקָּתֵךְ
כְּגֹבַהּ הָאַרְמוֹן גְּבוֹהָה קוֹמָתֵךְ,
וּמוֹר עִם קִנָּמוֹן יָפִיחוּן מִבֵּיתֵךְ,
צְבִיָּה –עֵינֶיהָ לְלִבִּי אָסְרוּ.
הַלְלוּיָהּ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ!
כְּגֹבַהּ הָאַרְמוֹן גְּבוֹהָה קוֹמָתֵךְ,
וּמוֹר עִם קִנָּמוֹן יָפִיחוּן מִבֵּיתֵךְ,
צְבִיָּה –עֵינֶיהָ לְלִבִּי אָסְרוּ.
הַלְלוּיָהּ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ!
לְפֶלַח הָרִמּוֹן לְפֶלַח הָרִמּוֹן
לְפֶלַח הָרִמּוֹן אֲדַמֶּה רַקָּתֵךְ
כְּגֹבַהּ הָאַרְמוֹן גְּבוֹהָה קוֹמָתֵךְ
וּמוֹר עִם קִנָּמוֹן יְפִיחוּן מִבֵּיתֵךְ
צְבִיָּה עֵינֶיהָ לְלִבִּי אָסָרוּ
לְעֵינֵי יוֹנִים אֲדַמֶּה עֵינֶיהָ
כְּמוֹ חָרְטוּ הַשָּׁנִים דְּמוּת שִׂפְתוֹתֶיהָ
לְיָפְיָהּ עִם עֵינַיִם: יִתְבָּרָךְ צוּרֶיהָ!
לְבָבִי וּלְבָבָהּ בְּאַהֲבָה נִקְשָׁרוּ
לְבָנָה כַּסַּהַר, מַזְהִירָה כַּחַמָּה
מְדַלֶּגֶת מֵהַר אֱלֵי גִּבְעָה רָמָה
אֲנִי אַרְבֶּה מֹהַר – תְּנוּ לִי הָעַלְמָה
לְבָבָהּ עִם רוּחִי בְּיָדָהּ נֶחְבָּרוּ
דְּבָרָהּ שָׁמַעְתִּי וְקוֹלָהּ הֶעָרֵב
עֲדֵי עָפָר שַׁחְתִּי וּבְלִבִּי אֵשׁ צוֹרֵב
וְכַמָּה נִרְדַּמְתִּי וְהִנֵּה קוֹל עָרֵב
יְדִידִי הִתְאַפֵּק! וְרַחֲמַי נִכְמָרוּ
חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן וְשׁוֹשַׁנַּת עֵמֶק
נְטוּיַת הַגָּרוֹן וְעָלַי תִּתְחַמָּק
וְתָבִיא הֶחָרוֹן לְלִבִּי הַנָּמֵק
רְטִיָּה הָבִיאוּ לְמִכְתָבִי זֹרוּ!
לְפֶלַח הָרִמּוֹן אֲדַמֶּה רַקָּתֵךְ
כְּגֹבַהּ הָאַרְמוֹן גְּבוֹהָה קוֹמָתֵךְ
וּמוֹר עִם קִנָּמוֹן יְפִיחוּן מִבֵּיתֵךְ
צְבִיָּה עֵינֶיהָ לְלִבִּי אָסָרוּ
לְעֵינֵי יוֹנִים אֲדַמֶּה עֵינֶיהָ
כְּמוֹ חָרְטוּ הַשָּׁנִים דְּמוּת שִׂפְתוֹתֶיהָ
לְיָפְיָהּ עִם עֵינַיִם: יִתְבָּרָךְ צוּרֶיהָ!
לְבָבִי וּלְבָבָהּ בְּאַהֲבָה נִקְשָׁרוּ
לְבָנָה כַּסַּהַר, מַזְהִירָה כַּחַמָּה
מְדַלֶּגֶת מֵהַר אֱלֵי גִּבְעָה רָמָה
אֲנִי אַרְבֶּה מֹהַר – תְּנוּ לִי הָעַלְמָה
לְבָבָהּ עִם רוּחִי בְּיָדָהּ נֶחְבָּרוּ
דְּבָרָהּ שָׁמַעְתִּי וְקוֹלָהּ הֶעָרֵב
עֲדֵי עָפָר שַׁחְתִּי וּבְלִבִּי אֵשׁ צוֹרֵב
וְכַמָּה נִרְדַּמְתִּי וְהִנֵּה קוֹל עָרֵב
יְדִידִי הִתְאַפֵּק! וְרַחֲמַי נִכְמָרוּ
חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן וְשׁוֹשַׁנַּת עֵמֶק
נְטוּיַת הַגָּרוֹן וְעָלַי תִּתְחַמָּק
וְתָבִיא הֶחָרוֹן לְלִבִּי הַנָּמֵק
רְטִיָּה הָבִיאוּ לְמִכְתָבִי זֹרוּ!
מקור:
"צלילי הארץ: שירי אהבה ושירי עם"
, כלל, ברלין
, 1922
, 42
–43
על הגרסה: הבית הראשון מותאם מתחת לתווים. השורה הראשונה חוזרת פעמיים והתאמת המשך הבית למנגינה מוזז. הבתים הבאים רשומים ללא מנגינה; כנראה יש לחזור על שורת הבית האחרונה בסוף כל בית אך הדבר אינו כתוב במפורש. השורה האחרונה ("רטיה הביאו") מופיעה בתוך התווים ורשום שהיא מופיעה בסוף, כנראה במקום השורה "צביה עיניה.".
הקלטות (2)
על השיר
שיר החתן בחתונת יהודי תימן. באתר הפיוט והתפילה מובא הפיוט השלם, עם הבדל בסדר הבתים ושינויי נוסח אחדים (יש גם נוסח המתחיל "כפלח הרימון"). שם מיוחסות המילים למשה הסופר מרומא על סמך ספרו של ישראל דודזון "אוצר השירה והפיוט", ואולם יהודה רצהבי במאמרו "שיר חתנים לר' יהודה הלוי (החזרת אבידה לבעליה)" (תרביץ כרך נ"ו חוברת ג, ניסן-סיוון תשמ"ז [1987]) חושף כי מקור הזיהוי הוא בשגגה של דודזון, וכי לאמתו של דבר משה הסופר מרומא חיבר שיר אחר באתחלתא דומה. רצהבי מייחס את המילים ליהודה הלוי על סמך כתבי יד מתימן.
עוד באותו הלחן: עם השחר.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים ומשאבים (1)
מילים ותווים
🔗
