מילים (4 גרסאות)

תוכן רגיש תוכן רגיש
🔗 שיתוף 📋 העתקה
בַּעֲיָרָה סְמוּכָה לְכָאן
גָּר לוֹ רַבִּי עִם זָקָן
בִּזְקָנוֹ לֹא יְקַצֵּץ הוּא
נְדָבוֹת לֹא יְקַבֵּץ הוּא

פַּעַם אַחַת קָרָה נֵס
בֶּן הָרַב נִמְצָא אוֹנֵס
שִׁיקְסֶע בֵּין עֲצֵי הַחֹרֶשׁ
הוּא הִכְנִיס לָהּ עַד הַשֹּׁרֶשׁ

בָּעֲיָרָה, אוֹי, שֹׁד וָשֶׁבֶר!
הַמֵּתִים רוֹקְדִים בַּקֶּבֶר
יָמוּת הַבֵּן, יִמַּח שְׁמוֹ
וְהַמַּמְזֵר שֶׁיִּוָּלֵד לוֹ

אָז תָּפַס הָרַב מַקֵּל
וְעַל בְּנוֹ חִישׁ הִתְנַפֵּל
בָּרַח הַבֵּן לְלֹא בְּרָכָה
סִיֵּם הָרַב אֶת הַמְּלָאכָה

אֲסֵפָה כִּנֵּס הָרַב
אוֹי, חֲסִידִים! אוֹי, צַדִּיקִים!
לוּ *טָעַמְתֶּם אֶת הַטַּעַם
אָז *רָצִיתֶם עוֹד הַפַּעַם

אָז כָּל חָסִיד תָּפַס שִׁקְסֹנֶת
וְעָשָׂה אוֹתָהּ שְׁמַנְמֹנֶת
זֶהוּ סוֹף הַמַּעֲשֶׂה
שֶׁיָּצָא מַמְזֵר כָּזֶה
על הגרסה: הכוכביות מציינות כי כך המילה אינה תואמת את חוקי השפה, אך כך נהוגה בשיר.
תוכן רגיש תוכן רגיש
🔗 שיתוף 📋 העתקה
בַּעֲיָרָה קְרוֹבָה לְכָאן
גָּר לוֹ רַבִּי קְצוּץ זָקָן
אֶת זְקָנוֹ הוּא מְקַצֵּץ
וְעַל בַּחוּרוֹת מְקַפֵּץ

פַּעַם אַחַת קָרָה הַנֵּס
בֶּן הָרַב נִמְצָא אוֹנֵס
שִׁיקְסֶע בֵּין עֲצֵי הַחֹרֶשׁ
הוּא הִכְנִיס לָהּ עַד הַשֹּׁרֶשׁ

אָז תָּפַס הָרַב מַקֵּל
וְהֵחֵל בִּבְנוֹ חוֹבֵל
הַבֵּן בָּרַח בְּלִי בְּרָכָה
הָרַב סִיֵּם אֶת הַמְּלָאכָה

אָז אָסַף אֶת הַחֲסִידִים
וְאָמַר לָהֶם: "יְדִידִים
לוּ טָעַמְתֶּם אֶת הַטַּעַם
אָז רָצִיתֶם עוֹד הַפַּעַם"

אָז כָּל חָסִיד תָּפַס שִׁקְסֹנֶת
וְעָשָׂה אוֹתָהּ שְׁמַנְמֹנֶת
וְזֶהוּ סוֹף הַמַּעֲשֶׂה
שֶׁיָּצָא מַמְזֵר כָּזֶה
על הגרסה: מספר ספי רבני [מארס 2011]: "בני-מחזורי ואני איננו בטוחים אם הרב "כינס" את החסידים או "אסף" אותם, אך ככל-הנראה נהגנו לשיר "אסף". לפי מיטב זכרוננו את השיר למדנו מצ'בוק (איני זוכר את שם משפחתו) מקיבוץ משמר הנגב שהיה באותה עת מרכז סניף הנוער העובד ברמת גן (בסביבות 1950). צריך להיות כבן 81-2 אם הוא עוד עמנו."
תוכן רגיש תוכן רגיש
🔗 שיתוף 📋 העתקה
בַּעֲיָרָה הַרְחֵק מִכָּאן
חַי לוֹ רַבִּי בְּלִי זָקָן
אֶת זְקָנוֹ הוּא מְקַצֵּץ
וְעַל בָּנוֹת הוּא מְקַפֵּץ

פַּעַם אַחַת קָרָה הַנֵּס
בֶּן הָרַב נִמְצָא אוֹנֵס
שִׁיקְסֶע בֵּין עֲצֵי הַחֹרֶשׁ
הוּא הִכְנִיס לָהּ עַד הַשֹּׁרֶשׁ

אֲסֵפָה כִּנֵּס הָרַבִּי
הוֹי חֲסִידִים הוֹי צְדוֹיְקִים
לוּ טְעַמְתֶּם אֶת הַטַּעַם
אָז רְצִיתֶם עוֹד הַפַּעַם

כָּל חָסִיד תָּפַס שִׁיקְסֹנֶת
וְעָשָׂה אוֹתָהּ שְׁמַנְמֹנֶת
כָּךְ נִגְמַר הַמַּעֲשֶׂה
שֶׁיָּצָא מַמְזֵר כָּזֶה
על הגרסה: לפי הקלטתו של יורם הרועה בארכיון הצליל הלאומי. את המילה "צדויקים" וכן את שתי השורות האחרונות של השיר השלים צבי (גרימי) גלעד. יורם וגרימי היו שניהם חניכים בתנועת "הנוער העובד" בקריית חיים, בהפרש של שנים ספורות. (יורם יליד 1933 וגרימי יליד 1936)
🔗 שיתוף 📋 העתקה
אין אַ שטייטל, ניט װאַן פֿון דאַענען - איי-איי-איי
איז אַ ראַבילע פֿאַראַנען - איי-איי-איי
לערנט תּמיד מיט די חסידים - איי-איי-איי
די משרתים און תּלמידים - איי-איי-איי...

איז אַ נס א מאָל געשען - איי-איי-איי
מ'האָט דעם רבינס זון דרעזען - איי-איי-איי
מיט אַ חצופֿה צװישען ביימער - איי-איי-איי
אָן אַ שמש, אָן אַ שומר - איי-איי-איי...

איז דער רבי באַלד געלאָפֿען - איי-איי-איי
מיט אַ שטעקן זי באַשטראָפֿען - איי-איי-איי
האָט זיך טאַקע שטאַרק דערשראַקן - איי-איי-איי
בלויז דער רבינס זון, דער פֿלאַקן - איי-איי-איי...

ג'כאַפּט אַ בליק אויף דער מרשעת - איי-איי-איי
איז ביַים רבין אַװעק דער כּעס - איי-איי-איי
דעם זון, דעם גולם, האָט ער פֿאַרטריבן - איי-איי-איי
און מיט די חצופֿה אַליין פֿאַרבליבן - איי-איי-איי...

פֿרעגן יִידן, אַיינס דעם צװייטן - איי-איי-איי
סטיַיטש, װאָס זאָל דאס דען באַטיַיטן? - איי-איי-איי
אין רבּינס הויז אַזאַ מכשפֿה - איי-איי-איי
דעם רבינס שטוב ז'געװאָרן טריפה?! - איי-איי-איי...

ענטפֿערן אויף דעם די חסידים - איי-איי-איי
די משרתים און תּלמידים - איי-איי-איי
דעם רבינס חצופֿה האָט אַלע מעלות - איי-איי-איי
זי פּסקנט שוין אפילו שאלות - איי-איי-איי...

הקלטות (3)

הקלטת זמרדע ביצוע
דב (ברל'ה) צפרוני
0:00 0:00
🔗
שנת הקלטה: 23.8.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
הקלטת זמרדע ביצוע
יורם הרועה
0:00 0:00
🔗
הקלטה: רוני גואל, יעקב מזור
שנת הקלטה: 25.12.1990
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים באתר הספרייה הלאומית. ניתן להאזין להקלטה המלאה. (תזמון: 01:46:32)
ביצוע בשפת המקור (יידיש)
לא ידוע
0:00 0:00
🔗
שנת הקלטה: 1948

בליווי קהל

מתוך אוסף בן סטונהיל סליל מס' 3 (תזמון 56:55)

הוקלט במסגרת: אוסף בן סטונהיל: הקלטת ניצולי שואה ומהגרים יהודים לארצות הברית

על השיר

לאותו לחן הותאמו גם המלים "פוצצו שם את קצלניק" (ראו נתיבה בן יהודה, "אוטוביוגרפיה בשיר וזמר", עמ' 206), ולקראת מלחמת ששת הימים חיבר לו חיים חפר את המלים "נאצר מחכה לרבין".

מספר ברל'ה צפרוני:

השיר הובא לאיילת השחר בשנות החמישים על-ידי עמוס צפרוני וייתכן שגם יצחק לנדסמן. לדעתי מקורו בכדורי. הוא היה מושר אצלנו במסיבות עממיות שנקראו "סֻכִּיּוֹת" (מלשון סֻכּוֹת) ונערכו על-ידי הנוער המקומי באיילת-השחר. המשקה העיקרי במסיבות היה "קוניאק מדיצינל", שכשמו כן טעמו.

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

קישורים ומשאבים (1)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם