מילים (3 גרסאות)
אֶל הַשָּׂדֶה! אֶל הַשָּׂדֶה!
זוּגוֹת-זוּגוֹת נֵצֵא כֻּלָּנוּ!
וְכָל אֶחָד מַעְדֵּר בַּיָּד –
כָּל יֶלֶד קָט גַּנָּן הוּא!
נֵצֵאָה, נֵצֵאָה,
אֶל הַשָּׂדֶה נֵצֵאָה!
בְּגִיל וָשִׁיר! בְּגִיל וָשִׁיר!
זוּגוֹת-זוּגוֹת יָמִינָה שְׂמֹאלָה!
שָׁם בַּשָּׂדוֹת, יְלָדִים-יְלָדוֹת,
עֵצִים רַכִּים נִשְׁתֹּלָה!
נִשְׁתֹּלָה! נִשְׁתֹּלָה!
בְּגִיל וָשִׁיר נִשְׁתֹּלָה!
אֶל הַשָּׂדֶה! אֶל הַשָּׂדֶה!
זוּגוֹת-זוּגוֹת נִצְעַד כֻּלָּנוּ!
כָּל עֵץ יִצְמַח, כָּל עֵץ יִפְרַח –
נִצְמַח, נִפְרַח גַּם אָנוּ!
קָדִימָה, קָדִימָה!
אֶל הַשָּׂדֶה קָדִימָה!
זוּגוֹת-זוּגוֹת נֵצֵא כֻּלָּנוּ!
וְכָל אֶחָד מַעְדֵּר בַּיָּד –
כָּל יֶלֶד קָט גַּנָּן הוּא!
נֵצֵאָה, נֵצֵאָה,
אֶל הַשָּׂדֶה נֵצֵאָה!
בְּגִיל וָשִׁיר! בְּגִיל וָשִׁיר!
זוּגוֹת-זוּגוֹת יָמִינָה שְׂמֹאלָה!
שָׁם בַּשָּׂדוֹת, יְלָדִים-יְלָדוֹת,
עֵצִים רַכִּים נִשְׁתֹּלָה!
נִשְׁתֹּלָה! נִשְׁתֹּלָה!
בְּגִיל וָשִׁיר נִשְׁתֹּלָה!
אֶל הַשָּׂדֶה! אֶל הַשָּׂדֶה!
זוּגוֹת-זוּגוֹת נִצְעַד כֻּלָּנוּ!
כָּל עֵץ יִצְמַח, כָּל עֵץ יִפְרַח –
נִצְמַח, נִפְרַח גַּם אָנוּ!
קָדִימָה, קָדִימָה!
אֶל הַשָּׂדֶה קָדִימָה!
מקור:
"פואה גרינשפון: שירים"
, חלילית
, 1975
, 33
הקלטות (3)
על השיר
השיר נדפס לראשונה ב"שירים לבית הספר" תרפ"א (1921) בלחן זה.
לחנים נוספים:
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים ומשאבים (2)
מילים ותווים
🔗
מקור:
"פואה גרינשפון: שירים"
, חלילית
, 1975
, 33
סיפור שיר
🔗
סיפר אביב קלר: בט"ו בשבט, בסביבות 1925, כחלק ממאבק עם הערבים על בעלות על קרקעות ליד צפת, באו כל ילדי האכרים מהסביבה ושתלו מזרחית לצפת חורשה שקראו לה "חורשה צופיה", ילדי ביה"ס מראש פינה הכינו לארוע את השיר "אל השדה". ילדי צפת, כמו שקיבלו פניה של כל קבוצת ילדים, קיבלו את פני ילדי ראש-פינה בשיר "כשאני אומר ילדי ראש-פינה, תאמרו כולכם צירי... בירי... בום". ילדי ראש פינה לא אהבו את ה"צירי... בירי... בום" וכמעט שהיתה קטטה, עד שהתערבו המורים, הרגיעו וילדי ראש פינה נאותו לענות לצפתים ב"אל השדה".