הקטן
גופן
הגדל
גופן
לצחצח נעליים
יְסֻפַּר וְלֹא *יְאֻמַּן כִּי בָּאתִי הֵנָּה מִתֵּימָן הַכְּבֻדָּה הָיְתָה רַבָּה וְהַמָּשִׁיחַ עוֹד לֹא בָּא. הַשִּׁכְּנוֹזִי אוֹתִי רִמָּה לְהִתְיַשְּׁבוּת לֹא נָתַן אֲדָמָה אֵי שְׁכִינָה וְאֵי כְּבוֹדָהּ? אֵין כֶּסֶף, אֵין עֲבוֹדָה.יסופר ולא יאומן כי באתי הנה מתימן הכבודה הייתה רבה והמשיח עוד לא בא השיכנוזי אותי רימה להתיישבות לא נתן אדמה אי שכינה ואי כבודה? אין כסף אין עבודה

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: עמנואל הרוסי
לחן: עממי
כתיבה: 1928

יְסֻפַּר וְלֹא *יְאֻמַּן
כִּי בָּאתִי הֵנָּה מִתֵּימָן
הַכְּבֻדָּה הָיְתָה רַבָּה
וְהַמָּשִׁיחַ עוֹד לֹא בָּא.

הַשִּׁכְּנוֹזִי אוֹתִי רִמָּה
לְהִתְיַשְּׁבוּת לֹא נָתַן אֲדָמָה
אֵי שְׁכִינָה וְאֵי כְּבוֹדָהּ?
אֵין כֶּסֶף, אֵין עֲבוֹדָה.
יסופר ולא יאומן
כי באתי הנה מתימן
הכבודה הייתה רבה
והמשיח עוד לא בא

השיכנוזי אותי רימה
להתיישבות לא נתן אדמה
אי שכינה ואי כבודה?
אין כסף אין עבודה


מתוך "שושנת תימן"

יְסֻפַּר וְלֹא יְאֻמַּן
בָּאתִי הֵנָּה מִתֵּימָן
הַכְּבוּדָה הָיְתָה רַבָּה
וְהַמָּשִׁיחַ עוֹד לֹא בָּא

הַ"שִׁכְּנוֹז" אוֹתִי רִמָּה
לְהִתְיַשְּׁבוּת לֹא נָתַן אֲדָמָה
אֵי שְׁכִינָה וְאֵי כְּבוֹדָהּ?
אֵין כֶּסֶף וְאֵין עֲבוֹדָה

בִּמְקוֹם עֲבוֹדָה – "עֲמוֹד בַּתּוֹר"
בִּמְקוֹם "הַגְּרוּשׁ" נוֹתְנִים לְךָ חוֹר
הַתֵּימָנִים מְשֻׁעְבָּדִים
לַאֲחֵיהֶם כַּעֲבָדִים

הֲתֵדְעוּ כְּבָר מִי אֲנִי
בְּנֵי יְרוּשָׁלַיִם?
זְכַרְיָה הַתֵּימָנִי
מְצַחְצֵחַ נַעֲלַיִם
כָּל אֶחָד פֹּה בּוּרְגָנִי
עַל מִגְרָשׁ אוֹ שְׁנַיִם
מַה נִּשְׁאָר לַתֵּימָנִי?
לְצַחְצֵחַ נַעֲלַיִם

בַּהִסְתַּדְרוּת, וָאלְלָה אֶל-עַזִּים
הָעוֹבְדִים שָׁם רַק "שִׁכְּנֹזִים"
וְרַק זְכַרְיָה הַתֵּימָנִי
הָיָה קַבְּצָן, נִשְׁאַר עָנִי

בַּהִסְתַּדְרוּת בִּשְׁבִיל בְּחִירוֹת
יֵשׁ תַּקְצִיב גָּדוֹל מְאֹד
רַק בִּשְׁבִילֵנוּ כֶּסֶף אַיִן
"לֵךְ, צַחְצֵחַ נַעֲלַיִם"

לַתֵּימָנִים אֵין הַזְּכוּת
לִבְחֹר שָׁלִיחַ לַסּוֹכְנוּת
נִגְזַר עָלֵינוּ מִשָּׁמַיִם
לְצַחְצֵחַ נַעֲלַיִם

הֲתֵדְעוּ כְּבָר מִי אֲנִי...

אוֹמְרִים "תָּגוּרוּ מִחוּץ לַמּוֹשָׁבָה
בִּמְעָרָה אוֹ בְּאֻרְוָה"
וְיֵשׁ כּוֹתְבִים בָּעִתּוֹנִים
"לֹא צָרִיךְ כָּאן תֵּימָנִים"

לֹא אֵלֵךְ מִכָּאן, אֲדוֹנִי
לֹא יֵלֵךְ הַתֵּימָנִי
כְּבָר נִמְאַס הָלֹךְ וָשׁוּט
פֹּה אֶחְיֶה וּפֹה אָמוּת
פֹּה אֶחְיֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
פֹּה אֲחַכֶּה לְבוֹא הַגּוֹאֵל
אֲחַכֶּה וּבֵינָתַיִם
אֲצַחְצֵחַ נַעֲלַיִם

שִׂים פֹּה רֶגֶל אֲדוֹנִי
בְּזֵעַת אַפַּיִם
זְכַרְיָה הַתֵּימָנִי
מְצַחְצֵחַ נַעֲלַיִם
וּכְשֶׁיַּגִּיעַ הַגּוֹאֵל
אָז אֲגַלֶּה אֲנִי
שֶׁהַמָּשִׁיחַ, כֵּן גַּם הוּא
בְּעֶצֶם תֵּימָנִי
יסופר ולא יאומן
באתי הנה מתימן
הכבודה היתה רבה
והמשיח עוד לא בא

ה"שכנוז" אותי רימה
להתיישבות לא נתן אדמה
אי שכינה ואי כבודה?
אין כסף ואין עבודה

במקום עבודה - "עמוד בתור"
במקום "הגרוש" נותנים לך חור
התימנים משועבדים
לאחיהם כעבדים

התדעו כבר מי אני
בני ירושלים?
זכריה התימני
מצחצח נעליים
כל אחד פה בורגני
על מגרש או שניים
מה נשאר לתימני?
לצחצח נעליים

בהסתדרות, וואללה אל-עזים
העובדים שם רק "שיכנזים"
ורק זכריה התימני
היה קבצן, נשאר עני

בהסתדרות בשביל בחירות
יש תקציב גדול מאוד
רק בשבילנו כסף אין
"לך, צחצח נעליים"

לתימנים אין הזכות
לבחור שליח לסוכנות
נגזר עלינו משמיים
לצחצח נעליים

התדעו כבר מי אני...

אומרים "תגורו מחוץ למושבה
במערה או באורווה"
ויש כותבים בעיתונים
"לא צריך כאן תימנים"

לא אלך מכאן, אדוני
לא ילך התימני
כבר נמאס הלוך ושוט
פה אחיה ופה אמות

פה אחיה בארץ ישראל
פה אחכה לבוא הגואל
אחכה ובינתיים
אצחצח נעליים

שים פה רגל אדוני
בזיעת אפיים
זכריה התימני
מצחצח נעליים
וכשיגיע הגואל
אז אגלה אני
שהמשיח כן גם הוא
בעצם תימני


 פרטים נוספים


מפנקסו של נוח שטרן מהרי הקרפטים

הֲתֵדַע כְּבָר מִי אֲנִי
דָּג אֲנִי בַּמַּיִם
זְכַרְיָהוּ הַתֵּימָנִי
אֶזְרַח יְרוּשָׁלַיִם

זְכַרְיָהוּ הַתֵּימָנִי
אֶזְרַח יְרוּשָׁלַיִם
זֶה כֹּחִי וְזֶה אוֹנִי
מְצַחְצֵחַ נַעֲלַיִם
(הַ)יְסֻפַּר וְלֹא יְאֻמָּן
בָּאתִי הֵנָּה מִתֵּימָן
הָעֲבוֹדָה הָיְתָה קָשָׁה
וְהַמָּשִׁיחַ עוֹד לֹא בָּא

הֲתֵדַע כְּבָר מִי אֲנִי
דָּג אֲנִי בַּמַּיִם
זְכַרְיָהוּ הַתֵּימָנִי
אֶזְרַח יְרוּשָׁלַיִם

זְכַרְיָהוּ הַתֵּימָנִי
אֶזְרַח יְרוּשָׁלַיִם
זֶה כֹּחִי וְזֶה אוֹנִי
מְצַחְצֵחַ נַעֲלַיִם

הַ"שִׁכְּנוֹז" אוֹתִי רִמָּה
לְהִתְיַשְּׁבוּת לֹא נָתַן אֲדָמָה
אַיֵּה הַשְּׁכִינָה וְאַיֵּה כְּבוֹדָהּ
אֵין לִי כֶּסֶף וְיֵשׁ לִי עֲבוֹדָה
התדע כבר מי אני
דג אני במים
זכריהו הת[י]מני
אזרח ירושלים

זכריהו הת[י]מני
אזרח ירושלים
זה כחי וזה א[ו]ני
מצחצח נעליים

(ה)יסופר ולא יא[ו]מ(י)ן
באתי הנה מת[י]מן
העבודה היתה קשה
והמשיח עוד לא בא


התדע כבר מי אני
דג אני במים
זכריהו הת[י]מני
אזרח ירושלים

זכריהו הת[י]מני
אזרח ירושלים
זה כחי וזה א[ו]ני
מצחצח נעליים

האשכנזים עושים [צ"ל: אותי] רימה
ולהתישבות אדמה לא נתנה
איה השכינה ואיה כבודה
אין לי כסף ויש לי עבודה


 פרטים נוספים


נוסח שרשם מאיר נוי

יְסֻפַּר...
הַשִׁכְּנוֹז...

זְכַרְיָה הָעֵסֶק הוּא בִּישׁ
זְכַרְיָה הֱיֵה נָא לְאִישׁ
הָלַךְ זְכַרְיָה לִירוּשָׁלַיִם
לְצַחְצֵחַ נַעֲלַיִם

הֲתֵדְעוּ כְּבָר מִי אֲנִי
דָּג אֲנִי בַּמַּיִם
זְכַרְיָהוּ הַתֵּימָנִי
אֶזְרַח יְרוּשָׁלַיִם
זְכַרְיָהוּ הַתֵּימָנִי
אֶזְרַח יְרוּשָׁלַיִם
זֶה כֹּחִי וְזֶה אוֹנִי
מְצַחְצֵחַ נַעֲלַיִם

בַּהִסְתַּדְרוּת, וָאלְלָה אֶל-עַזִּים
הָעוֹבְדִים שָׁם רַק "שִׁכְּנֹזִים"
וְרַק זְכַרְיָה הַתֵּימָנִי
הָיָה קַבְּצָן, נִשְׁאַר עָנִי

בִּמְקוֹם עֲבוֹדָה – "עֲמוֹד בַּתּוֹר"
בִּמְקוֹם "מָסָרִי" נוֹתְנִים לְךָ חוֹר
הַתֵּימָנִים מְשֻׁעְבָּדִים
לַאֲחֵיהֶם כַּעֲבָדִים

וְעוֹד כּוֹתְבִים בָּעִתּוֹנִים
"לֹא צָרִיךְ פֹּה תֵּימָנִים"
עוֹשִׂים קְבוּצוֹת לַבָּחוּרוֹת
נוֹתְנִים תַּקְצִיב גָּדוֹל מְאֹד
וְרַק בִּשְׁבִילֵנוּ כֶּסֶף אַיִן
לֵךְ צַחְצֵחַ נַעֲלַיִם

הֲתֵדְעוּ...

בָּאתִי הֵנָה לַחֲרֹשׁ וְלִזְרֹעַ
דַרְכִּי הָיָה מְאֹד אָרֹךְ
וְהִנֵּה מַרְאִים לִי אֶת הַזְּרוֹעַ
וְאוֹמְרִים לִי יַלְלָה רוּחַ

לֹא אֵלֵךְ אֲדוֹנִי
לֹא יֵלֵךְ הַתֵּימָנִי
כְּבָר נִמְאַס הָלֹךְ וָשׁוּט
פֹּה אֶחְיֶה וּפֹה אָמוּת

פֹּה אֶחְיֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
וַאֲחַכֶּה לְבֹא הַגּוֹאֵל
אֲחַכֶּה וּבֵינָתַיִם
אֲצַחְצֵחַ נַעֲלַיִם
הֲתֵדְעוּ...

[בסוגריים מרובעים]

בְּתֵימָן שָׁם רָע מְאֹד
לַיְּהוּדִים נוֹתְנִים מַכּוֹת
וְאִם תִּרְצֶה לָאָרֶץ לַעֲלוֹת
פֹּה סוֹגְרִים אֶת הַדְּלָתוֹת
יסופר...
השכנוז...

זכריה העסק הוא ביש
זכריה היה נא לאיש
הלך זכריה לירושלים
לצחצח נעליים

התדעו כבר מי אני?
דג אני במים
זכריה התימני
מצחצח נעליים
זכריה התימני
אזרח ירושלים
זה כוחי וזה אוני
לצחצח נעליים

בהסתדרות וואלה אל עזים
העובדים שם רק שיכנוזים
ורק זכריה התימני
היה קבצן, נשאר אני
במקום עבודה עמוד בתור
במקום "מסרי" נותנים לך חור
ועוד כותבים בעיתונים
לא צריך פה תימנים

עושים קבוצות לבחורות
נותנים תקציב גדול מאוד
ורק בשבילנו כסף אין
לך צחצח נעליים

התדעו...

באתי הנה לחרוש ולזרוע
דרכי היה מאוד ארוך
והנה מראים לי את הזרוע
ואומרים לי יללה רוח

לא אלך אדוני
לא ילך התימני
כבר נמאס הלוך ושוט
פה אחיה ופה אמות

פה אחיה בארץ ישראל
ואחכה לבוא הגואל
אחכה ובינתיים
אצחצח נעליים

התדעו...

[בסוגריים מרובעים

בתימן שם רע מאוד
ליהודים נותנים מכות
ואם תרצה לארץ לעלות
פה סוגרים את הדלתות


 פרטים נוספים


מפי אלעזר אליאש

יְסֻפַּר וְלֹא יְאֻמַּן
בָּאנוּ הֵנָּּה מִתֵּימָן
שָׁם אוֹתָנוּ מְגָרְשִׁים
לְכוּ הַבַּיְתָה יְלָדִים
יסופר ולא יאומן
באנו הנה מתימן
שם אותנו מגרשים
לכו הביתה ילדים


מפי ברוך נוימן

בתימן שם רע מאוד
ליהודים נותנים מכות
ישנו אינגליזי ושמו חיימסון
להכניסני ארצה אין לו רצון

התדעו נא מי אני
הן כדג במים
זכריהו התימני
אזרח ירושלים
זה אוני וזה כוחי
לצחצח נעליים

פתח את הדלת אדוני
פתח את הדלת לתימוני
ואם לא תרצה לפתוח
אז אכנס לי בכוח


נוסח ארוך שרשם יהודה רצהבי מפי אברהם ערוסי ב1930

א. יסופר לא יאומן
באתי הנה מתימן
העבודה הייתה רבה
והמשיח עוד לא בא

ב. האשכנזי אותי רימה
להתיישבות לא נתן אדמה
אי שכינה ואי כבודה
אין כסף ואין עבודה

ג. זכריה העסק ביש
זכריה היה נא לאיש
הלך זכריה לירושלים
לצחצח נעליים

ד. התדעו כבר מי אני
דג אני במים
זכריה התימני
מצחצח נעליים

ה. זכריה התימני
תזרח ירושלים
זה כוחי וזה אוני
לצחצח נעליים

ו. בהסתדרות וואלה אל עזים
העובדים שם רק שיכנוזים
ורק זכריה התימני
היה קבצן, היה עני

ז. ___ עבודה עומד בתור
במקום מצארי נותנים לו חור
עוד כותבים העיתונים
לא צריך פה תימנים

ח. מהם ראשים ורבנים
ומנהלים וחזנים
שוחטים וראשים ודיינים
כולם חודשיות גובים

ט. כספי חוצה לארץ
לכל עומדים בפרץ
בני שעיר יושבי הארץ
ורק לנוטרים

י. אז נגזר משמיים
מה יש לך בירושלים
לך צחצח נעליים
כי איך תלך בין הרים

יא. מבאר שבע ועד דן
לא נמצא מיהודי תימן
היושב בנחת משמן
כי אם ברוב צערים

יב. קרן קיימת להם
וכל כספים זכויותיהם
רבנות וממשלה ביניהם
ואין חלק לתימנים

יג. כל טיבו דעבדין
לגרמייהו עבדין
והתימנים משועבדין
להם הם לעבדים

יד. באתי בחודש אב
כיתום מבלי אב
תחת היותי זהב
נשארתי נחושת סייגים

טו. עושים קבוצות לבחירות
נותנים תקציב מאוד
רק בשבילנו כסף אין
לך צחצח נעליים

טז. בתימן שם רע מאוד
ליהודים נותנים מכות
אם תרצה לארץ לעלות
פה סוגרים את הדלתות

יז. הלך רועה, אבד הצאן
זאת הצרה וזה האסון
יש פה נאמן והוא חמסן
למה רשיון, אין לו רצון

יח. פתח את הדלת אדוני
פתח את הדלת לתימני
ואם אינך רוצה לפתוח
ניכנס אז בכוח

יט. מי יודע בשביל מי
יש לנו ועד לאומי
מי יודע בשביל מה
כל הרעש והמהומה

כ. אז צעקנו לבלי כוח
תנו לנו גם באי-כוח
מבאר שבע ועד דן
דרשנו ציר, תנו לנו סגן

כא. לתימנים אין לגמרי זכויות
לבחור לשלוח ציר אל הסוכנות
נגזר עלינו משמיים
לצחצח נעליים


 פרטים נוספים
הקלטת זמרדע
ביצוע: חיים אחישר
שנת הקלטה: 2.9.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: אלעזר אליאש
שנת הקלטה: 26.9.2015
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת


פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: ברוך נוימן
שנת הקלטה: 2015
על השיר

הבית הותאם למנגינת "רחל עמדה על העין". הפזמון הותאם ללחן "ילדה נעימה חכמת לב".

כותב דן אלמגור, "שושנת תימן: בני תימן בזמר העברי" (הוצאת אעלה בתמר, 2008), עמ' 68:

בהצגת ה"מטאטא" הראשונה הושמע פזמון תימני ארוך, ששימש כאב-טיפוס לשורה ארוכה מאוד של פזמונים . . . יעקב טימן, ששר את השיר . . . הגיע מרוסיה ומבטאו העיד על כך ברורות, אבל הוא שנבחר לשיר את רוב השירים ה"תימניים" בתיאטרון "המטאטא" - לבדו, עם זמרים אחרים בעלי מבטא דומה, ולימים גם עם הזמרת התימנייה אסתר גמליאלית. בשנים הראשונות הופיע בתוכנייה שם משפחתו בתי"ו (תימן), אולי כרמז מודע או בלתי מודע לאופיים של חלק מהפזמונים ששר, אבל הוא ביצע את השירים האלה ללא התנשאות, בחום ובחיבה. 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

עבודה  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם