מילים (8 גרסאות)

יְסֻפַּר וְלֹא *יְאֻמַּן
כִּי בָּאתִי הֵנָּה מִתֵּימָן
הַכְּבֻדָּה הָיְתָה רַבָּה
וְהַמָּשִׁיחַ עוֹד לֹא בָּא.

הַשִּׁכְּנוֹזִי אוֹתִי רִמָּה
לְהִתְיַשְּׁבוּת לֹא נָתַן אֲדָמָה
אֵי שְׁכִינָה וְאֵי כְּבוֹדָהּ?
אֵין כֶּסֶף, אֵין עֲבוֹדָה.
יְסֻפַּר וְלֹא יְאֻמַּן:
בָּאתִי הֵנָּה מִתֵּימָן,
הַכְּבֻדָּה הָיְתָה רַבָּה
וְהַמָּשִׁיחַ עוֹד לֹא בָּא.

הַ"שִּׁיכְּנֹז" אוֹתִי רִמָּה,
לְהִתְיַשְּׁבוּת לֹא נָתַן אֲדָמָה,
אֵי שְׁכִינָה וְאֵי כְּבוֹדָהּ?
אֵין כֶּסֶף וְאֵין עֲבוֹדָה.

זְכַרְיָה, הָעֵסֶק הוּא בִּישׁ!
זְכַרְיָה, הֱיֵה נָא לְאִישׁ!
הָלַךְ זְכַרְיָה לִירוּשָׁלַיִם
לְצַחְצֵחַ נַעֲלַיִם - -

פזמון:
הֲתֵדְעוּ כְּבָר מִי אֲנִי?
דָּג אֲנִי בַּמַּיִם,
זְכַרְיָה הַתֵּימָנִי –
מְצַחְצֵחַ נַעֲלַיִם.

זְכַרְיָה הַתֵּימָנִי
אֶזְרַח יְרוּשָׁלַיִם.
זֶה כּוֹחִי וְזֶה אוֹנִי
לְצַחְצֵחַ נַעֲלַיִם.

בַּהִסְתַּדְּרוּת, וָאלְלָה אֶל עַזִּים,
הָעוֹבְדִים שָׁם רַק "שִׁכְּנֹזִים",
וְרַק זְכַרְיָה הַתֵּימָנִי
הָיָה קַבְּצָן, נִשְׁאַר עָנִי.

בִּמְקוֹם עֲבוֹדָה – "עֲמֹד בַּתּוֹר!"
בִּמְקוֹם "מָאסָארִי" – נוֹתְנִים לְךָ חוֹר!
וְעוֹד כּוֹתְבִים בָּעִתּוֹנִים:
לֹא צָרִיךְ פֹּה תֵּימָנִים!

עוֹשִׂים קְבוּצוֹת לַבַּחוּרוֹת, (או שמא: לַבְּחִירוֹת?)
נוֹתְנִים תַּקְצִיב גָּדוֹל מְאֹד,
וְרַק בִּשְׁבִילֵנוּ כֶּסֶף אַיִן:
"לֵךְ צַחְצֵחַ נַעֲלַיִם".

פזמון: הֲתֵדְעוּ כְּבָר...

בְּתֵימָן שֵׁם רַע מְאֹד,
לַיְּהוּדִים נוֹתְנִים מַכּוֹת,
וְאִם תִּרְצֶה לָאָרֶץ לַעֲלוֹת –
פֹּה סוֹגְרִים אֶת הַדְּלָתוֹת.

הָלַךְ הָרוֹעֶה – אָבַד הַצֹּאן,
זֶה הַצָּרָה וְזֶה הָאָסוֹן:
יֵשׁ פֹּה "אִינְגְלִיזִי" וּשְׁמוֹ חַיִּימְסוֹן,
לָתֵת רִשָּׁיוֹן אֵין לוֹ רָצוֹן.

פְּתַח אֶת הַדֶּלֶת, אֲדוֹנִי!
פְּתַח אֶת הַדֶּלֶת לַתֵּימָנִי!
וְאִם אֵינְךָ רוֹצֶה לִפְתֹּחַ –
נִכָּנֵס אֲזַי בְּכוֹחַ!

פזמון: הֲתֵדְעוּ כְּבָר...

מִי יוֹדֵעַ בִּשְׁבִיל מִי
יֵשׁ לָנוּ וַעַד לְאֻמִּי?
מִי יוֹדֵעַ בִּשְׁבִיל מַה
כָּל הָרַעַשׁ וְכָל הַמְּהוּמָה?

אָז צָעַקְנוּ בלו נוּחַ: (אולי בְּלִי? או בְּלֹא?)
"תְּנוּ גַּם לָנוּ בָּאֵי כּוֹח!"
מִבְּאֵר שֶׁבַע וְעַד דָּן
דָּרַשְׁנוּ צִיר – נָתְנוּ לָנוּ סְגָן.

לַתֵּימָנִים אֵין לְגַמְרֵי זְכוּת
לִשְׁלֹחַ צִירֵינוּ אֶל הַסּוֹכְנוּת,
נִגְזַר עָלֵינוּ מִשָּׁמַַיִם
לְצַחְצֵחַ נַעֲלַיִם.

פזמון: הֲתֵדְעוּ כְּבָר...

בָּאתִי הֵנָּה לַחֲרֹשׁ וְלִזְרֹעַ,
דַּרְכִּי הָיָה מְאֹד אָרֹךְ,
וְהִנֵּה מַרְאִים לִי אֶת הַזְּרוֹעַ
וְאוֹמְרִים לִי: "יָאלְלָה רוּחְ!"

אָנָה אֵלֵךְ, אֲדוֹנִי?
אָנָה יֵלֵך הַתֵּימָנִי?
כְּבָר נִמְאַס הָלוֹךְ וָשׁוּט,
פֹּה אֶחְיֶה וּפֹה אָמוּת!

פֹּה אֶחְיֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,
וַאֲחַכֶּה לְבִיאַת הַגּוֹאֵל.
אֲחַכֶּה, וּבֵינְתַיִם –
אֲצַחְצֵחַ נַעֲלַיִם.

פזמון: הֲתֵדְעוּ כְּבָר...
יְסֻפַּר וְלֹא יְאֻמַּן
בָּאתִי הֵנָּה מִתֵּימָן
הַכְּבוּדָה הָיְתָה רַבָּה
וְהַמָּשִׁיחַ עוֹד לֹא בָּא

הַ"שִׁכְּנוֹז" אוֹתִי רִמָּה
לְהִתְיַשְּׁבוּת לֹא נָתַן אֲדָמָה
אֵי שְׁכִינָה וְאֵי כְּבוֹדָהּ?
אֵין כֶּסֶף וְאֵין עֲבוֹדָה

בִּמְקוֹם עֲבוֹדָה – "עֲמוֹד בַּתּוֹר"
בִּמְקוֹם "הַגְּרוּשׁ" נוֹתְנִים לְךָ חוֹר
הַתֵּימָנִים מְשֻׁעְבָּדִים
לַאֲחֵיהֶם כַּעֲבָדִים

הֲתֵדְעוּ כְּבָר מִי אֲנִי
בְּנֵי יְרוּשָׁלַיִם?
זְכַרְיָה הַתֵּימָנִי
מְצַחְצֵחַ נַעֲלַיִם
כָּל אֶחָד פֹּה בּוּרְגָנִי
עַל מִגְרָשׁ אוֹ שְׁנַיִם
מַה נִּשְׁאָר לַתֵּימָנִי?
לְצַחְצֵחַ נַעֲלַיִם

בַּהִסְתַּדְרוּת, וָאלְלָה אֶל-עַזִּים
הָעוֹבְדִים שָׁם רַק "שִׁכְּנֹזִים"
וְרַק זְכַרְיָה הַתֵּימָנִי
הָיָה קַבְּצָן, נִשְׁאַר עָנִי

בַּהִסְתַּדְרוּת בִּשְׁבִיל בְּחִירוֹת
יֵשׁ תַּקְצִיב גָּדוֹל מְאֹד
רַק בִּשְׁבִילֵנוּ כֶּסֶף אַיִן
"לֵךְ, צַחְצֵחַ נַעֲלַיִם"

לַתֵּימָנִים אֵין הַזְּכוּת
לִבְחֹר שָׁלִיחַ לַסּוֹכְנוּת
נִגְזַר עָלֵינוּ מִשָּׁמַיִם
לְצַחְצֵחַ נַעֲלַיִם

הֲתֵדְעוּ כְּבָר מִי אֲנִי...

אוֹמְרִים "תָּגוּרוּ מִחוּץ לַמּוֹשָׁבָה
בִּמְעָרָה אוֹ בְּאֻרְוָה"
וְיֵשׁ כּוֹתְבִים בָּעִתּוֹנִים
"לֹא צָרִיךְ כָּאן תֵּימָנִים"

לֹא אֵלֵךְ מִכָּאן, אֲדוֹנִי
לֹא יֵלֵךְ הַתֵּימָנִי
כְּבָר נִמְאַס הָלֹךְ וָשׁוּט
פֹּה אֶחְיֶה וּפֹה אָמוּת
פֹּה אֶחְיֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
פֹּה אֲחַכֶּה לְבוֹא הַגּוֹאֵל
אֲחַכֶּה וּבֵינָתַיִם
אֲצַחְצֵחַ נַעֲלַיִם

שִׂים פֹּה רֶגֶל אֲדוֹנִי
בְּזֵעַת אַפַּיִם
זְכַרְיָה הַתֵּימָנִי
מְצַחְצֵחַ נַעֲלַיִם
וּכְשֶׁיַּגִּיעַ הַגּוֹאֵל
אָז אֲגַלֶּה אֲנִי
שֶׁהַמָּשִׁיחַ, כֵּן גַּם הוּא
בְּעֶצֶם תֵּימָנִי
הֲתֵדַע כְּבָר מִי אֲנִי
דָּג אֲנִי בַּמַּיִם
זְכַרְיָהוּ הַתֵּימָנִי
אֶזְרַח יְרוּשָׁלַיִם

זְכַרְיָהוּ הַתֵּימָנִי
אֶזְרַח יְרוּשָׁלַיִם
זֶה כֹּחִי וְזֶה אוֹנִי
מְצַחְצֵחַ נַעֲלַיִם
(הַ)יְסֻפַּר וְלֹא יְאֻמָּן
בָּאתִי הֵנָּה מִתֵּימָן
הָעֲבוֹדָה הָיְתָה קָשָׁה
וְהַמָּשִׁיחַ עוֹד לֹא בָּא

הֲתֵדַע כְּבָר מִי אֲנִי
דָּג אֲנִי בַּמַּיִם
זְכַרְיָהוּ הַתֵּימָנִי
אֶזְרַח יְרוּשָׁלַיִם

זְכַרְיָהוּ הַתֵּימָנִי
אֶזְרַח יְרוּשָׁלַיִם
זֶה כֹּחִי וְזֶה אוֹנִי
מְצַחְצֵחַ נַעֲלַיִם

הַ"שִׁכְּנוֹז" אוֹתִי רִמָּה
לְהִתְיַשְּׁבוּת לֹא נָתַן אֲדָמָה
אַיֵּה הַשְּׁכִינָה וְאַיֵּה כְּבוֹדָהּ
אֵין לִי כֶּסֶף וְיֵשׁ לִי עֲבוֹדָה
על הגרסה:  נוח שטרן שר את השיר ב"פלוגת העבודה" - עבודות הכפייה אליהן נלקח בהונגריה בעת מלחמת העולם השנייה לפני הכיבוש הנאצי הישיר. ראו פרטים בבלוג "נוטריקון" של נכדו אלי שטרן.
יְסֻפַּר...
הַשִׁכְּנוֹז...

זְכַרְיָה הָעֵסֶק הוּא בִּישׁ
זְכַרְיָה הֱיֵה נָא לְאִישׁ
הָלַךְ זְכַרְיָה לִירוּשָׁלַיִם
לְצַחְצֵחַ נַעֲלַיִם

הֲתֵדְעוּ כְּבָר מִי אֲנִי
דָּג אֲנִי בַּמַּיִם
זְכַרְיָהוּ הַתֵּימָנִי
אֶזְרַח יְרוּשָׁלַיִם
זְכַרְיָהוּ הַתֵּימָנִי
אֶזְרַח יְרוּשָׁלַיִם
זֶה כֹּחִי וְזֶה אוֹנִי
מְצַחְצֵחַ נַעֲלַיִם

בַּהִסְתַּדְרוּת, וָאלְלָה אֶל-עַזִּים
הָעוֹבְדִים שָׁם רַק "שִׁכְּנֹזִים"
וְרַק זְכַרְיָה הַתֵּימָנִי
הָיָה קַבְּצָן, נִשְׁאַר עָנִי

בִּמְקוֹם עֲבוֹדָה – "עֲמוֹד בַּתּוֹר"
בִּמְקוֹם "מָסָרִי" נוֹתְנִים לְךָ חוֹר
הַתֵּימָנִים מְשֻׁעְבָּדִים
לַאֲחֵיהֶם כַּעֲבָדִים

וְעוֹד כּוֹתְבִים בָּעִתּוֹנִים
"לֹא צָרִיךְ פֹּה תֵּימָנִים"
עוֹשִׂים קְבוּצוֹת לַבָּחוּרוֹת
נוֹתְנִים תַּקְצִיב גָּדוֹל מְאֹד
וְרַק בִּשְׁבִילֵנוּ כֶּסֶף אַיִן
לֵךְ צַחְצֵחַ נַעֲלַיִם

הֲתֵדְעוּ...

בָּאתִי הֵנָה לַחֲרֹשׁ וְלִזְרֹעַ
דַרְכִּי הָיָה מְאֹד אָרֹךְ
וְהִנֵּה מַרְאִים לִי אֶת הַזְּרוֹעַ
וְאוֹמְרִים לִי יַלְלָה רוּחַ

לֹא אֵלֵךְ אֲדוֹנִי
לֹא יֵלֵךְ הַתֵּימָנִי
כְּבָר נִמְאַס הָלֹךְ וָשׁוּט
פֹּה אֶחְיֶה וּפֹה אָמוּת

פֹּה אֶחְיֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
וַאֲחַכֶּה לְבֹא הַגּוֹאֵל
אֲחַכֶּה וּבֵינָתַיִם
אֲצַחְצֵחַ נַעֲלַיִם
הֲתֵדְעוּ...

[בסוגריים מרובעים]

בְּתֵימָן שָׁם רָע מְאֹד
לַיְּהוּדִים נוֹתְנִים מַכּוֹת
וְאִם תִּרְצֶה לָאָרֶץ לַעֲלוֹת
פֹּה סוֹגְרִים אֶת הַדְּלָתוֹת
על הגרסה:  מתוך ארכיון הזמר העברי של מאיר נוי השמור בבית הספרים הלאומי, מחברת 6, עמ' 200 - 201.
יְסֻפַּר וְלֹא יְאֻמַּן
בָּאנוּ הֵנָּּה מִתֵּימָן
שָׁם אוֹתָנוּ מְגָרְשִׁים
לְכוּ הַבַּיְתָה יְלָדִים
בְּתֵימָן שָׁם רַע מְאֹד
לַיְּהוּדִים נוֹתְנִים מַכּוֹת
יֶשְׁנוֹ אִינְגְלִיזִי וּשְׁמוֹ חַיִּימְסוֹן
לְהַכְנִיסֵנִי אַרְצָה אֵין לוֹ רָצוֹן

הֲתֵדְעוּ נָא מִי אֲנִי
הֵן כַּדָּג בַּמַּיִם
זְכַרְיָהוּ הַתֵּימָנִי
אֶזְרַח יְרוּשָׁלַיִם
זֶה אוֹנִי וְזֶה כּוֹחִי
לְצַחְצֵחַ נַעֲלַיִם

פְּתַח אֶת הַדֶּלֶת אֲדוֹנִי
פְּתַח אֶת הַדֶּלֶת לַתֵּימוֹנִי
וְאִם לֹא תִּרְצֶה לִפְתֹחַ
אָז אֶכָּנֵס לִי בְּכוֹחַ
א. יְסֻפַּר לֹא יְאֻמַּן
בָּאתִי הֵנָּה מִתֵּימָן
הָעֲבוֹדָה הָיְתָה רַבָּה
וְהַמָּשִׁיחַ עוֹד לֹא בָּא

ב. הָאַשְׁכְּנָזִי אוֹתִי רִמָּה
לְהִתְיַשְּׁבוּת לֹא נָתַן אֲדָמָה
אֵי שְׁכִינָה וְאֵי כְּבוֹדָהּ
אֵין כֶּסֶף וְאֵין עֲבוֹדָה

ג. זְכַרְיָה הָעֵסֶק בִּישׁ
זְכַרְיָה הֱיֵה נָא לְאִישׁ
הָלַךְ זְכַרְיָה לִירוּשָׁלַיִם
לְצַחְצֵחַ נַעֲלַיִם

ד. הֲתֵדְעוּ כְּבָר מִי אֲנִי
דָּג אֲנִי בַּמַּיִם
זְכַרְיָה הַתֵּימָנִי
מְצַחְצֵחַ נַעֲלַיִם

ה. זְכַרְיָה הַתֵּימָנִי
תִּזְרַח יְרוּשָׁלַיִם
זֶה כּוֹחִי וְזֶה אוֹנִי
לְצַחְצֵחַ נַעֲלַיִם

ו. בַּהִסְתַּדְּרוּת וָואלָה אל עזים (?)
הָעוֹבְדִים שָׁם רַק שִׁכְּנוֹזִים
וְרַק זְכַרְיָה הַתֵּימָנִי
הָיָה קַבְּצָן, הָיָה עָנִי

ז. ___ עֲבוֹדָה עוֹמֵד בַּתּוֹר
בִּמְקוֹם מָצָארִי נוֹתְנִים לוֹ חוֹר
עוֹד כּוֹתְבִים הָעִתּוֹנִים
לֹא צָרִיךְ פֹּה תֵּימָנִים

ח. מֵהֶם רָאשִׁים וְרַבָּנִים
וּמְנַהֲלִים וְחַזָּנִים
שׁוֹחֲטִים וְרָאשִׁים וְדַיָּנִים
כֻּלָּם חָדְשִׁיּוֹת גּוֹבִים

ט. כַּסְפֵּי חוּצָה לָאָרֶץ
לְכָל עוֹמְדִים בַּפָּרֶץ
בְּנֵי שְׂעִיר יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ
וְרַק לַנּוֹטְרִים

י. אָז נִגְזַר מִשָּׁמַיִם
מַה יֵּשׁ לְךָ בִּירוּשָׁלַיִם
לֵךְ צַחְצֵחַ נַעֲלַיִם
כִּי אֵיךְ תֵּלֵךְ בֵּין הָרִים (אולי: הָרַיִם?)

יא. מִבְּאֵר שֶׁבַע וְעַד דָּן
לֹא נִמְצָא מִיהוּדֵי תֵּימָן
הַיּוֹשֵׁב בְּנַחַת מִשְׁמָן (אולי: מִשֶּׁמֶן?)
כִּי אִם בְּרֹב צַעֲרַיִם

יב. קֶרֶן קַיֶּמֶת לָהֶם
וְכָל כְּסָפִים זְכוּיוֹתֵיהֶם
רַבָּנוּת וּמֶמְשָׁלָה בֵּינֵיהֶם
וְְאֵין חֵלֶק לַתֵּימָנִים

יג. כָּל טִיבוֹ דְּעַבְדִּין
לגרמייהו עבדין (?)
וְהַתֵּימָנִים מְשֻעֲבְּדִין
לָהֶם הֵם לַעֲבָדִים

יד. בָּאתִי בְּחֹדֶשׁ אָב
כְּיָתוֹם מִבְּלִי אָב
תַּחַת הֱיוֹתִי זָהָב
נִשְׁאַרְתִּי נְחֹשֶׁת סְיָגִים

טו. עוֹשִׂים קְבוּצוֹת לַבְּחִירוֹת
נוֹתְנִים תַּקְצִיב מְאֹד
רַק בִּשְׁבִילֵנוּ כֶּסֶף אַיִן
לֵךְ צַחְצֵחַ נַעֲלַיִם

טז. בְּתֵימָן שָׁם רַע מְאֹד
לַיְּהוּדִים נוֹתְנִים מַכּוֹת
אִם תִּרְצֶה לָאָרֶץ לַעֲלוֹת
פֹּה סוֹגְרִים אֶת הַדְּלָתוֹת

יז. הָלַךְ רוֹעֶה, אָבַד הַצֹּאן
זֹאת הַצָּרָה וְזֶה הָאָסוֹן
יֵשׁ פֹּה נֶאֱמָן וְהוּא חַמְסָן
לָמָּה רִשָּׁיוֹן, אֵין לוֹ רָצוֹן

יח. פְּתַח אֶת הַדֶּלֶת אֲדוֹנִי
פְּתַח אֶת הַדֶּלֶת לַתֵּימָנִי
וְאִם אֵינְךָ רוֹצֶה לִפְתֹּחַ
נִכָּנֵס אָז בְּכוֹחַ

יט. מִי יוֹדֵעַ בִּשְׁבִיל מִי
יֵשׁ לָנוּ וַעַד לְאֻמִּי
מִי יוֹדֵעַ בִּשְׁבִיל מַה
כָּל הָרַעַשׁ וְהַמְּהוּמָה

כ. אָז צָעַקְנוּ לִבְלִי כּוֹחַ
תְּנוּ לָנוּ גַּם בָּאֵי-כּוֹחַ
מִבְּאֵר שֶׁבַע וְעַד דָּן
דָּרַשְׁנוּ צִיר, תְּנוּ לָנוּ סְגָן

כא. לַתֵּימָנִים אֵין לְגַמְרֵי זְכוּיוֹת
לִבְחֹר לִשְׁלֹחַ צִיר אֶל הַסּוֹכְנוּת
נִגְזַר עָלֵינוּ מִשָּׁמַיִם
לְצַחְצֵחַ נַעֲלַיִם
על הגרסה:  נוסח שמסר יהודה רצהבי למאיר נוי ב11.2.1981. יהודה רצהבי רשם את המילים מפי אברהם ערוסי, וסבר שערוסי הוא מחבר המילים. הנוסח מתועד בכרטסת מאיר נוי, עמ' 772 במקבץ הסרוק. הכותרת שניתנה לנוסח זה: "קום בתולת ישראל".

בנוסח זה ממוספרים 21 בתים, אך לא כולם באותו משקל ויש בהם שמתאים למשקל הפזמון.

הבית "מי יודע בשביל מי..." אותר גם כשיר נפרד בפנקס הפרטי של מנדל מנצר.

הקלטות (3)

0:00 0:00
שנת הקלטה: 2.9.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
0:00 0:00
שנת הקלטה: 26.9.2015
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
0:00 0:00
שנת הקלטה: 2015
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

על השיר

הבית הותאם למנגינת "רחל עמדה על העין". הפזמון הותאם ללחן "ילדה נעימה חכמת לב".

כותב דן אלמגור, "שושנת תימן: בני תימן בזמר העברי" (הוצאת אעלה בתמר, 2008), עמ' 68:

בהצגת ה"מטאטא" הראשונה הושמע פזמון תימני ארוך, ששימש כאב-טיפוס לשורה ארוכה מאוד של פזמונים . . . יעקב טימן, ששר את השיר . . . הגיע מרוסיה ומבטאו העיד על כך ברורות, אבל הוא שנבחר לשיר את רוב השירים ה"תימניים" בתיאטרון "המטאטא" - לבדו, עם זמרים אחרים בעלי מבטא דומה, ולימים גם עם הזמרת התימנייה אסתר גמליאלית. בשנים הראשונות הופיע בתוכנייה שם משפחתו בתי"ו (תימן), אולי כרמז מודע או בלתי מודע לאופיים של חלק מהפזמונים ששר, אבל הוא ביצע את השירים האלה ללא התנשאות, בחום ובחיבה.

את הנוסח המקורי השלם חשף אליהו הכהן בתגובה לכתבה "מפנקסו של סבא" מאת אלי שטרן שנדפסה ב"נוטריקון" ב17.3.2013.

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

קישורים ומשאבים (1)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם