מילים
רַעַשׁ, הֵד נִלְחָם בְּהֵד,
אִישׁ נִצָּב מוּל הַשַּׁלְהֶבֶת
וּמֵנִיף פַּטִּישׁ כָּבֵד
אַךְ, הַנֶּפֶשׁ, מַה נּוּגָה אַתְּ,
מֶה עָיַפְתָּ רֹאשׁ שֵׂיבָה,
לִמְנוּחָה מִתְגַּעְגַּעַת
גַּם הַיָּד הָעֲיֵפָה.
אַךְ גִּצִּים עָפִים בָּרוּחַ
וְאִתָּם – שִׁיר הַנַּפָּח:
כָּל עוֹד כֹּחַ, לֹא נָנוּחַ
וְהַלַּהַב לֹא יִדְעַךְ.
אִם אֶפֹּל – אֲנִי אֶפֹּלָה
וּמְלַאכְתִּי לֹא תַּחֲרִישׁ,
בֵּן יָבוֹא, יִתֵּן יָדוֹ לָהּ
וְיָנִיף אֶת הַפַּטִּישׁ.
הוּא יִהְיֶה לִי הַמְּנַצֵּחַ
הוּא יִקְרָא אֵלַי: "אָבִי!"
אוֹר גָּדוֹל וָטוֹב זוֹרֵחַ
בָּעוֹלָם וּבִלְבָבִי.
הקלטות (5)
על השיר
זיהוי המחבר במקור היידי לפי אליהו הכהן, חדשות בן עזר 477 (7.9.2009): "אלתרמן תרגם מיידיש גם את שירו אברהם רייזין "דער שְׁמִיד" ("שיר הנפח"), ו[גם אותו] הלחין וולפה כשיר מקהלה ("אש עולה ומהבהבת, איש ניצב מול השלהבת") ומסרו לידי מנצח המקהלות שלמה קפלן. אחד ממכתביו של וולפה אל קפלן שמור אצלי". אין לזיהוי זה אישוש ממקור נוסף, והטקסט המקורי לא אותר.
המלחין חיבר את המוזיקה בשני נוסחים: נוסח למקהלה מעורבת (ר' לעיל הקלטות מאת מקהלת הפועלים ירושלים ומקהלת קול ציון לגולה) וכן בנוסח לשני קולות שווים (ר' לעיל ביצועם של אייל ואביתר).
ראו ביצוע חלקי לשיר מפי שמואל רבינוביץ', רעייתו רחל ורון מי-בר בליווי גיטרה של נגה אשד. שמואל שר את השיר במקהלה של כפר גלעדי כשניצח עליה אביה של רון, איזיה (עזריאל) קלקין, בשנות ה-40.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
ביצוע
