מילים (8 גרסאות)
זֶה הָיָה בִּגְבוּלוֹת סְטָלִינְגְרָד.
אֲנַחְנוּ מָתַחְנוּ הַתַּיִל
מֵאִתָּנוּ אַף אִישׁ לֹא בָּגַד.
מֵרָחוֹק שָׁם הַוּוֹלְגָה יוֹקֶדֶת
וּבַלֵּב מַרְגִּישִׁים קְצָת כְּאֵב.
יָדַעְנוּ מַה זֹּאת מוֹלֶדֶת
וְיָדַעְנוּ גַּם מַה זֶּה אוֹיֵב.
הָיָה זֶה נַטָּשָׁה בַּלַּיִל
זֶה הָיָה בִּגְבוּלוֹת סְטָלִינְגְרָד
אֲנַחְנוּ מָתַחְנוּ הַתַּיִל
מֵאִתָּנוּ אִישׁ לֹא בָּגַד.
מֵרָחוֹק שָׁם הַוּוֹלְגָה יוֹקֶדֶת
וּבַלֵּב מַרְגִּישִׁים קְצָת כְּאֵב
יָדַעְנוּ מַה זֹּאת מוֹלֶדֶת
כִּי יָדַעְנוּ מַה זֶּה אוֹיֵב.
ב.
כֵּן דְּעִי לָךְ נַטָּשָׁה דְּעִי לָךְ
הָאוֹיֵב הוּא אַכְזָר וְנוֹרָא
אַךְ אָנוּ גְּדוּדֵי הַקּוֹזָקִים
נַעֲמֹד הָכֵן בְּשׁוּרָה.
מֵהָרֵי הַקַּוְקָז בָּאוּ הֵנָּה
כְּשֶׁאָנוּ גְּדוּדֵי פָּרָשִׁים
רַק חֶרֶב הָיְתָה בְּיָדֵינוּ
וְהֵמָּה הָיוּ חֲמוּשִׁים.
ג.
וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא נִרְתַּעְנוּ
כִּי יָדַעְנוּ עָלֵינוּ לִלְחֹם
מָאתַיִם מִילְיוֹן רַק אִתָּנוּ
אַךְ כָּל אֵלֶּה יַסְפִּיקוּ לִנְקֹם.
כֵּן דְּעִי לָךְ נַטָּשָׁה דְּעִי לָךְ
הַחַיִּים הֵם אֵינָם כֹּה קַלִּים
אַךְ לוּ רָאִית אֶת הַוּוֹלְגָה
כְּשֶשְּׁקֵטָה הִיא וְאֵין בָּהּ גַּלִּים.
ד.
אָז הָיִית לִי אוֹמֶרֶת
טוֹב עָשִׂיתָ חָבֵר לֵךְ לַקְּרָב
עֲמֹד אֵי שָׁם בַּמִּשְׁמֶרֶת
כִּי אֲנִי עוֹד אוֹסִיף וְאֹהַב
כֵּן דְּעִי לָךְ נַטָּשָׁה דְּעִי לָךְ
לַזֹּאת שׁוֹאֵף הַחַיָּל הָאָדֹם
וּמַה שֶּׁכָּךְ הִתְאַהַבְתִּי
עוֹד אוֹסִיף שִׁבְעָתַיִם לִנְקֹם.
ה.
בִּגְבוּלוֹת סְטָלִינְגְרָד בַּמִּשְׁמֶרֶת
עֵת אֶחְלֹם בִּשְׁאוֹן תּוֹתָחִים
רוּסְיָה הֲרֵי אַתְּ נֵהְדֶּרֶת
וְעַל כֵּן גַּם קָדִימָה אַחִים.
כֵּן דְּעִי לָךְ נַטָּשָׁה דְּעִי לָךְ
הַחַיִּים הֵם אֵינָם כֹּה קַלִּים
אַךְ לוּ רָאִית אֶת הַוּוֹלְגָה
כְּשֶשְּׁקֵטָה הִיא וְאֵין בָּהּ גַּלִּים.
ביוני 2019 סיפר לו נתן שחר כי ב- 1963 עבד עם חזי לופבן על שירים למופע של אילנה רובינא. חזי הזכיר את "היה זה נטשה בליל", כנראה כדי להוכיח שהוא כותב פזמונים ותיק, ובהזדמנות זו הכתיב לנתן את מלוא השיר מזכרונו. השיר נכלל בספרו של נתן "שירת הנוער" - מה שרו בתנועות הנוער, יד בן צבי, ירושלים, 2018, עמ' 218.
הָיְתָה זֹאת נַטָּשָׁה בַּלַּיְלָה
זֶה הָיָה בִּגְבוּלוֹת סְטָלִינְגְרָד
אֲנַחְנוּ מָתַחְנוּ הַתַּיִל–
מֵאִתָּנוּ אַף אִישׁ לֹא בָּגַד.
מֵאָחוֹר הַוּוֹלְגָה יוֹקֶדֶת
וּבַלֵּב מַרְגִּישִׁים קְצָת כְּאֵב
יָדַעְנוּ כִּי זֹאת הִיא מוֹלֶדֶת
יָדַעְנוּ כִּי זֶה אוֹיֵב.
מֵאִתָּנוּ אִישׁ לֹא בָּגַד
מֵאָחוֹר כְּבָר הַוּוֹלְגָה יוֹקֶדֶת
וּבַלֵּב מַרְגִּישִׁים קְצָת כְּאֵב
יָדַעְנוּ מַה זֹּאת הִיא מוֹלֶדֶת
יָדַעְנוּ מַה זֶּהוּ אוֹיֵב
זֶה הָיָה בִּגְבוּלוֹת עַמִּיעַד.
אֲנַחְנוּ מָתַחְנוּ הַתַּיִל
מֵאִתָּנוּ אַף אִישׁ לֹא שָׂרַד.
מֵרָחוֹק הַכִּנֶרֶת יוֹקֶדֶת
וּבַלֵּב מַרְגִּישִׁים קְצָת כְּאֵב.
כּי יָדַעְנוּ אָז מַה זֹּאת מוֹלֶדֶת
וְיָדַעְנוּ גַּם מַה זֶּה אוֹיֵב.
Не надейся, рыбак, на погоду,
А надейся на парус тугой.
Не любуйся на гладкую воду —
Острый камень лежит под водой.
Мать родная тебя не обманет,
А обманет туман голубой.
Не надейся, рыбак, на погоду,
А надейся на парус тугой.
Злая буря шаланду качает.
Мать выходит и смотрит во тьму,
И любовь, и слезу посылает
На защиту сынку своему.
Сразу солнце засветится рыбкой,
Облака высоко заблестят,
Если мать провожает с улыбкой,
То с улыбкой вернёшься назад.
אֶלָא סְמֹךְ עַל הַמִּפְרָשׂ הַמָּתוּחַ.
אַל תִּתְעַנֵּג מִמַּרְאֶה הַמַּיִם הַשְּׁטוּחִים –
אֶבֶן חַדָּה נִמְצֵאת מִתַּחַת לַמַּיִם.
אִמְּךָ הוֹרַתְךָ אוֹתְךָ לֹא תְּשַׁקֵּר,
אֶלָא יְשַׁקֵּר הַעֲרָפֵל הַכָּחֹל.
אַל תִּסְמֹךְ, דַּיָּג, עַל מֶזֶג-הָאֲוִיר,
אֶלָא סְמֹךְ עַל הַמִּפְרָשׂ הַמָּתוּחַ.
סְעָרָה אַכְזָרִית מְטַלְטֶלֶת אֶת הַדּוּגִית.
אִמָּא יוֹצֵאת וּמִסְתַּכֶּלֶת אֶל הַחֲשֵׁכָה,
וְאֶת הָאַהֲבָה וְהַדִּמְעָה שׁוֹלַחַת
לַהֲגַנַּת בְּנָהּ יַקִּירָהּ.
מִיָּד הַדָּג יַבְרִיק מֵהַשֶּׁמֶשׁ,
הַעֲנָנִים הַגְּבוֹהִים יַבְרִיקוּ,
אִם אִמָּא מְלַוָּה בְּחִיּוּךְ,
אָז עִם הַחִיּוּךְ תַּחֲזֹר.
הקלטות (3)
על השיר
השיר העברי נכתב למנגינת השיר הסובייטי Рыбацкая песня ("שיר הדייג"), אך ללא קשר למילותיו.
מספר אורי יעקובוביץ':
בעדותו באזניי בתאריך 11.12.2000 סיפר חזי לופבן כי את השיר העברי כתב בזמן מלחמת העולם השנייה, לאחר ששמע את מנגינתו בסרט סובייטי כלשהו על סטאלינגראד. שיר זה התפשט בארץ לאחר שהגיע אל בצלאל לב, ראש גדוד השומר הצעיר בתל-אביב (באמצעות אחיו עמוס לב, שהיה חבר טוב של לופבן). בצלאל לימד את חניכיו את השיר הזה ומשם התחיל השיר להיות נפוץ. על פי 'שירת הנוער' - מה שרו בתנועות הנוער, ספרו של נתן שחר, הוצאת יד בן צבי, 2018, לופבן כתב את השיר כשהיה כבן 17-16.
לפי זכרונו הטקסט המקורי שלו היה בערך כמו שמופיע בספר "1000 זמר ועוד זמר", חלק ה', חוץ מהפרטים הבאים:
- בית א', שורה 2, צ"ל: "זה היה בחוצות סטלינגרד";
- בית ב', שורה 3, צ"ל: "כי ידענו מה זאת מולדת";
- בית ב', שורה 4, צ"ל: "וידענו מה זה אויב".
לאותה המנגינה חיבר אפי נצר את שירו "אגדת המפוחית" (פותח במלים: "היה זה באופל הליל") בערך בשנת 1971 עבור התקליט "נוסטלגיה" תחת השפעת שירו של לופבן (על פי עדותו של נצר באוזניי בתאריך 22.11.1996).
השיר המקורי Рыбацкая песня ("שיר הדייג"), הופיע בסרט הסובייטי Боевой киносборник №9 -1942 ("אוסף סרטי קרב מס' 9, 1942"), אחד מסדרת סרטים שכל אחד כלל מספר ספורים קצרים. באוסף מספר 9 סיפור הנקרא Mаяк ("מגדלור"), אותו ביים מארק דונסקוי, על נער שנשלח לשטח כבוש, כדי לעזור לסמן חוף לנחיתה לילית של כוחות הצבא האדום, הנער נפגע וסבתו שורפת את בקתתם כדי לסמן לכוחות הנוחתים. את תפקיד הנער שיחק בוריס רונגה, שהיה אז בן 17 והוא ששר את השיר בפסקול הסרט. בכתוביות בתחילת הסרט רשום כי הדיאלוג של הסרט ושיר הדייג הם של יורי אולשה וכי לחן השיר והטקסט, הם של ב. ריסקינד ("ב" קיצור של "בנימין", שבתעתיק עברי מרוסית נכתב "וניאמין"). לאחר שנים, העיד במאי הסרט מארק דונסקוי כי ריסקינד חיבר גם את המוסיקה וגם את הטקסט, ואילו שמו של הסופר יורי אולשה שורבב לכתוביות לצורך "הסמכות" בלבד. השחקן בוריס רונגה התפרסם חמש שנים קודם לכן, בגיל 12, בתפקיד "פטיה" (הילד החנון) בסרט הנודע "מפרש בודד מלבין באופק".
השיר שולב גם בסרט הקולנוע Море зовет ("הים קורא"), של הבמאי ולאדימיר בראון, מ- 1956. לצפיה בקטע השיר מהסרט לחץ כאן.
נוסח הלחן ובעיקר בשורה השנייה השתנה מהמקור הרוסי לשיר העברי, והשתנה עוד בהקלטת הטקסט המאוחר "אגדת המפוחית".
ביצועים נוספים:
ביצוע חבורת התקליט "למרוסיה באהבה"
ביצוע "חבורת (רפי) גורן", סולנית - נועה דנין
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
