שֶׁמֶשׁ אָבִיב בֶּהָרִים זֶה הֵקִיץ כְּבָר
הוֹ, עוּרָה עַם, הִתְנַעֵר מֵעָפָר!
פֶּרַח שָׂדֶה אֶת רֹאשׁוֹ כָּפוּף לָאוֹר
הוֹ, קוּמָה נָא מִדַּךְ לְגִבּוֹר!
אֶל הָאוֹר
קוּם מִבּוֹר!
שמש אביב בהרים זה הקיץ כבר
הו עורה עם התנער מעפר
פרח שדה את ראשו כפוף לאור
הו קומה נא מדך לגיבור
אל האור
קום מבור
