מילים (2 גרסאות)
שֶׁל בֵּיתָר וְצִיּוֹן וְסִינַי,
יַד אַחִים הִסְגִירַתְנִי לַכֶּלֶא
וַתִּנְעַל בֵּית-אִמִּי לְפָנַי.
הַשָּׁרוֹן וְהָעֵמֶק לֹא לָנוּ,
לֹא קָצִיר, לֹא קָטִיף, לֹא בִּנְיָן.
אֱלֹהִים לְיָגוֹן בְּחַרְתָּנוּ,
וַתִּבְחַר אֶת אָחִי לְתַלְיָן.
זֶה הָרִיב – לֹא נִגְמַר הוּא עֲדַיִן
בֵּין אָדֹם לְלָבָן-וְתָכֹל:
עוֹד שַׁלֵּם נְשַׁלֵּם לְךָ, קַיִן,
אֶת נַפְשׁוֹת צְעִירֶיךָ נִטֹּל.
כִּי סוֹפָן – אוֹ לַבֹּץ רִקָּבוֹנָה
אוֹ לִמְרֹד בִּירֻשַּׁת הַקָּלוֹן.
אָנוּ מֶרֶד נִקְרָא – וְתָבֹאנָה
עִם הָעֵמֶק הַזֶּה לְפִדְיוֹן.
טַל מַפְרֶה, טַל חַיִּים – טַל הַמֶּרֶד ...
הוֹי, רָוְתָה כָּל אַרְצֵנוּ טַלִּי!
נוּמָה עֵמֶק, מֶרְחַב הַתִּפְאֶרֶת,
יִתְנַשֵּׂא גַּם עָלֶיךָ, דִּגְלִי.
כִּי אֲנַחְנוּ שָׂדֶיךָ נָטַעְנוּ –
בַּגָּלוּת, מֵעַכּוֹ, עַל גַּרְדֹּם.
אֱלֹהִים לַשִּׁלְטוֹן בְּחַרְתָּנוּ
עַל לָבָן-וְתָכוֹל – וְאָדֹם.
שֶׁל בֵּיתָ"ר וְצִיּוֹן וְסִינַי
יַד אָדָם הִסְגִּירַתְנִי לַכֶּלֶא
וַתִּנְעַל בֵּית אִמִּי לְפָנַי
בֵּיתָרִים, הַמּוֹלֶדֶת לֹא לָנוּ
לְכָמוֹנוּ - הַנֵּכָר נִצְחִי
אֱלֹהִים, לַיָּגוֹן בְּחַרְתָנוּ
וַתִּבְחַר לְתַלְיָן אֶת אִמִּי
לֹא בִּגְמוּל נְקָמָה, לֹא בְּזַיִן
יְסֻלַּח חֵטְא עִבְרִי בַּעֲבָרִי
כָּל פַּעַם יְשֻׁלַּם לְךָ, קַיִן
בְּשֵׂאתִי אֶת שִׁירִי וּדְבָרִי
בְּדַרְכֵּנוּ, בִּשְׁמֵנוּ, אִתָּנוּ,
הוּא יָרִים אֶת דִּגְלִי עַד אָמִיר
כִּי לַזּאֹת, אֱלֹהִים, בְּחַרְתָנוּ
וְצִוִּיתָ לִבֵּנוּ שָׁמִיר
הקלטות (4)
על השיר
על פי תחקיר שערך גרשון סתיו, "כלה שלי - סיפורו של שיר ותעלומת הלחן", את שירו המורחב והמעובד של ראש בית"ר הלחין הבית"רי אברהם ("אברשה") לָט, מקן ריגא שבלטביה. לחן זה הושר לראשונה על ידי מקהלת קן ריגא, בסוף ינואר 1939, בחגיגות יובל ה-ט"ו ליסוד בית"ר. השיר הוגש לבית"ר העולמית, כשי מטעם קן ריגא. השיר פורסם באלמנך הנושא את השם "בית"ר, תרפ"ד-תרצ"ט" בהוצאת נציבות בית"ר בלטביה, לרגל יובל ה-ט"ו של בית"ר העולמית. את השיר עיבד למקהלה בארבעה קולות הבית"רי א. קריסטל. השיר הוגש לבית"ר העולמית, כשי מטעם קן ריגא.
כותב דן מירון, "תרומתו של זאב ז'בוטינסקי לשירה העברית המודרנית", עמ' 244 - 251 [המאמר מתחיל בעמ' 188], מתוך הספר "איש בסער" בסדרת הנושא של "עיונים בתקומת ישראל", הוצאת אוניברסיטת בן גוריון]. מתוך הדברים (עמ' 244 ו249):
'כולה שלי' נכתב בתרצ"ז (כותרתו הראשונה: 'שיר ביתר לתרצ"ז') במחאה על התאבדותו של הבית"רי הצעיר פלושניצקי, שמחלקת העלייה של הסוכנות היהודית מנעה ממנו סרטיפיקט בשל היותו חבר בית"ר. השיר בא הן למחות על התנהלותה של הסוכנות, שהיתה נתונה בידי מפא"י, הן לעודד את רוחם של הבית"רים בפולין, ששלטונות המנדט הבריטי עם הסוכנות היהודית בראשות מפא"י חסמו את דרכם. [השיר] עבר תהליך ממושך של עיבוד בין כתיבתו בנוסח ראשון בתרצ"ז, על רקע התאבדותו של פלושניצקי, ועד לפרסומו (ב"המדינה") בימי הכינוס העולמי השלישי של בית"ר בוורשה בסתיו תרצ"ח. תוצאות העיבוד ניכרות היטב בהבדלים בין שני הנוסחים.
בינואר 2017 שלח גרשון סתיו הערות נוספות בעקבות תחקיר המשך:
בשירון "שירי בית"ר" שראה אור בשנת תרצ"ט-1939 (הוצאת המחלקה לתרבות ולתעמולה שע"י נציבות בית"ר בארץ-ישראל) מופיע בעמ' 26 השיר במלואו תחת השם "אלוהים, לשלטון בחרתנו", עם ציון ז'בוטינסקי כמחבר המילים אך ללא אזכור המלחין. כך גם בשירון דומה שראה אור במינכן בשנת תש"ו 1946 בהוצאת המחלקה לתרבות ותעמולה ע"י מרכז הצ"ח לגרמניה, אזור אמריקאי, לא צוין שמו של כותב הלחן.
הלחן התנגן במוחו של המשורר שלמה סקולסקי, שחיבר שני שירים לפי אותו הלחן. הראשון שבהם הוא השיר "החלום נשאני" אותו כתב בדרכו לארץ-ישראל אליה העפיל בשנת תש"א 1941. והשני הוא "שיר הברזל", אשר הוקדש לראש בית"ר. שני השירים הותאמו ללחנו של אברהם לט לשיר "כולה שלי".
עוד על השיר:
- ראו וידיאו של השיר בביצוע נגה אשד עם דברי הקדמה.
- נראה כי מנגינת השיר מושתתת על אותה מנגינה שעליה מושתת לחן השיר "אם נשוב".
- שיר השפופים הוא פרפרזה מקומית על השיר.
- ערן צור מבצע את השיר בלחן חדש פרי עטו (2017)
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.