מילים (6 גרסאות)
מִי אֲנַחְנוּ? יְחֵפִים
עַל עוֹלָם זֶה נְצַפְצֵף
פַּנּוּ דֶּרֶךְ לַבָּאִים
הִסְתַּתֵּר אָדָם חָנֵף
רַק לִשְׂמֹחַ וְלָגִיל
"מַצָּב רוּחַ" בַּל נֵדַע
פַּנּוּ דֶּרֶךְ, סֹלוּ שְׁבִיל
לִמְחֻסְּרֵי הָעֲבוֹדָה
בַּחֲצוֹת הַיּוֹם נָקוּם
עֵת עוֹבֵד כְּבָר כָּל הַיְּקוּם
אַל תִּפֹּל אֲזַי בַּפַּח
רוּצָה רוּץ אֶל הַמִּטְבָּח
בַּמִּטְבָּח נִגְנֹב כִּכְּרוֹת
לַפָּקִיד נַקִּיז קְצָת דָּם
אַחַר-כָּךְ עִם בַּחוּרוֹת
נִתְרַחֵץ עַל שְׂפַת הַיָּם
בַּלִּשְׁכָּה "אֵין עֲבוֹדָה"
נְבַלֶּה שָׁעוֹת בְּיוֹם
נִתְוַכֵּחַ בְּמִדָּה
שָׁם עַל מַעֲמָד וּלְאֹם
וּמִשָּׁם נָזוּזָה כְּבָר
מִי לַגַּיְא וּמִי לָהָר
חֶבְרֶ'ה, נִפָּגֵשׁ בְּשִׁיר
בְּעוֹד שָׁעָה בְּגַן הָעִיר
בְּתֵשַׁע יֵשׁ לִי רֵאָיוֹן
עִם יַלְדֹּנֶת נֶחְמָדָה
בֻּרְגָּנִית הִיא, בַּעֲלַת הוֹן
וַאֲנִי פּוֹעֵל אֵין עֲבוֹדָה
אֵין דָּבָר שֶׁאֲנִי פּוֹעֵל
וְשַׂעֲרוֹתַי אֵינָן סְרוּקוֹת
שָׁוִים נִהְיֶה אִתָּהּ בַּלֵּיל
אַחִים כֻּלָּנוּ לִנְשִׁיקוֹת
מִי אֲנַחְנוּ? יְחֵפִים
חֵיפֹה חֵיפֹה חֵיפָאִים
וּשְׂפָתֵנוּ הִיא עִבְרִית:
"הָאט סִיגָרָה וְקִּיבְּרִית".
עַל עוֹלָם זֶה נְצַפְצֵף
פַּנּוּ דֶּרֶךְ לַבָּאִים
הִסְתַּתֵּר אָדָם חָנֵף
רַק לִשְׂמֹחַ וְלָגִיל
"מַצָּב רוּחַ" בַּל נֵדַע
פַּנּוּ דֶּרֶךְ, סֹלוּ שְׁבִיל
לִמְחֻסְּרֵי הָעֲבוֹדָה
בַּחֲצוֹת הַיּוֹם נָקוּם
עֵת עוֹבֵד כְּבָר כָּל הַיְּקוּם
אַל תִּפֹּל אֲזַי בַּפַּח
רוּצָה רוּץ אֶל הַמִּטְבָּח
בַּמִּטְבָּח נִגְנֹב כִּכְּרוֹת
לַפָּקִיד נַקִּיז קְצָת דָּם
אַחַר-כָּךְ עִם בַּחוּרוֹת
נִתְרַחֵץ עַל שְׂפַת הַיָּם
בַּלִּשְׁכָּה "אֵין עֲבוֹדָה"
נְבַלֶּה שָׁעוֹת בְּיוֹם
נִתְוַכֵּחַ בְּמִדָּה
שָׁם עַל מַעֲמָד וּלְאֹם
וּמִשָּׁם נָזוּזָה כְּבָר
מִי לַגַּיְא וּמִי לָהָר
חֶבְרֶ'ה, נִפָּגֵשׁ בְּשִׁיר
בְּעוֹד שָׁעָה בְּגַן הָעִיר
בְּתֵשַׁע יֵשׁ לִי רֵאָיוֹן
עִם יַלְדֹּנֶת נֶחְמָדָה
בֻּרְגָּנִית הִיא, בַּעֲלַת הוֹן
וַאֲנִי פּוֹעֵל אֵין עֲבוֹדָה
אֵין דָּבָר שֶׁאֲנִי פּוֹעֵל
וְשַׂעֲרוֹתַי אֵינָן סְרוּקוֹת
שָׁוִים נִהְיֶה אִתָּהּ בַּלֵּיל
אַחִים כֻּלָּנוּ לִנְשִׁיקוֹת
מִי אֲנַחְנוּ? יְחֵפִים
חֵיפֹה חֵיפֹה חֵיפָאִים
וּשְׂפָתֵנוּ הִיא עִבְרִית:
"הָאט סִיגָרָה וְקִּיבְּרִית".
מקור:
"מתחת לעריסה עומדת גדיה"
, הוצאת פועלים
, תשמ"ו
, 113
–114
[שר רק שני בתים]
בְּתֵשַׁע יֵשׁ לִי רֵאָיוֹן...
אֵין דָּבָר שֶׁאֲנִי פּוֹעֵל
שַׂעֲרוֹתַי אֵינָן סְרוּקוֹת
אֶשְׁתַּוֶּה אִתָּךְ בַּלֵּב
וּבְעִקָּר בַּנְּשִׁיקוֹת
בְּתֵשַׁע יֵשׁ לִי רֵאָיוֹן...
אֵין דָּבָר שֶׁאֲנִי פּוֹעֵל
שַׂעֲרוֹתַי אֵינָן סְרוּקוֹת
אֶשְׁתַּוֶּה אִתָּךְ בַּלֵּב
וּבְעִקָּר בַּנְּשִׁיקוֹת
על הגרסה: מתוך הקלטה שבוצעה בשנת 1979 מפי דוד פיינשטיין מראש פינה, השר מתוך שירונו הפרטי משנת 1930.
ההקלטה שמורה בארכיון הצליל הלאומי.
בְּשֶׁבַע יֵשׁ לִי רֵאָיוֹן
עִם יַלְדָּה נֶחְמָדָה
בּוּרְגָנִית הִיא וּבַעֲלַת הוֹן
וַאֲנִי בְּלִי עֲבוֹדָה
אֵין דָּבָר אָנִי פּוֹעֵל
וְשַׂעֲרוֹתַי אֵינָן סְרוּקוֹת
אֶשְׁתַּוֶּה אִתָּהּ בַּלֵּיל
הָעִקָּר הֵן הַנְּשִׁיקוֹת
יֵשׁ לָנוּ עִיר יָפָה
שְׁמָהּ תֵּל אָבִיב
שָׁם גָּרִים יְהוּדִים
אֲבָל בְּלִי אֶמְצָעִים
יֵשׁ לָנוּ צִיּוֹנִים
מֵהַשְּׂמֹאל וְהַיָּמִין
הֵם הַרְבֵּה מִתְוַכְּחִים
אֲבָל מְעַט עוֹשִׂים
יֵשׁ לָנוּ מַנְהִיגִים
הֵם טוֹבִים וּמְסוּרִים
וַיצְמָן, סוֹקוֹלוֹב וְקִישׁ
וּבְכָל זֹאת עֵסֶק בִּישׁ
אֵין דָּבָר שֶׁגַּם עַכְשָׁיו
מַצָּבֵנוּ הוּא בְּרַע
יָבוֹא זְמָן יָאִיר הַנֵּר
אָז יָבוֹא סוֹף הַמַּשְׁבֵּר
עִם יַלְדָּה נֶחְמָדָה
בּוּרְגָנִית הִיא וּבַעֲלַת הוֹן
וַאֲנִי בְּלִי עֲבוֹדָה
אֵין דָּבָר אָנִי פּוֹעֵל
וְשַׂעֲרוֹתַי אֵינָן סְרוּקוֹת
אֶשְׁתַּוֶּה אִתָּהּ בַּלֵּיל
הָעִקָּר הֵן הַנְּשִׁיקוֹת
יֵשׁ לָנוּ עִיר יָפָה
שְׁמָהּ תֵּל אָבִיב
שָׁם גָּרִים יְהוּדִים
אֲבָל בְּלִי אֶמְצָעִים
יֵשׁ לָנוּ צִיּוֹנִים
מֵהַשְּׂמֹאל וְהַיָּמִין
הֵם הַרְבֵּה מִתְוַכְּחִים
אֲבָל מְעַט עוֹשִׂים
יֵשׁ לָנוּ מַנְהִיגִים
הֵם טוֹבִים וּמְסוּרִים
וַיצְמָן, סוֹקוֹלוֹב וְקִישׁ
וּבְכָל זֹאת עֵסֶק בִּישׁ
אֵין דָּבָר שֶׁגַּם עַכְשָׁיו
מַצָּבֵנוּ הוּא בְּרַע
יָבוֹא זְמָן יָאִיר הַנֵּר
אָז יָבוֹא סוֹף הַמַּשְׁבֵּר
על הגרסה: שיר ק"ז בפנקסו של גרשון גורביץ (יליד 1912). הפנקס מפולין משנת 1934.
הָעֶרֶב יֵשׁ לִי רֵאָיוֹן
עִם יַלְדֹּנֶת נֶחְמָדָה
בּוּרְגָנִית בַּעֲלַת הוֹן
וַאֲנִי פּוֹעֵל בְּלִי עֲבוֹדָה
אֵין דָּבָר שֶׁאֲנִי חָלוּץ
שַׂעֲרוֹתַי אֵינָן סְרוּקוֹת
אֶשְׁתַּוֶּה אִתָּה בַּלֵּיל
הָעִקָּר הֵן הַנְּשִׁיקוֹת
עִם יַלְדֹּנֶת נֶחְמָדָה
בּוּרְגָנִית בַּעֲלַת הוֹן
וַאֲנִי פּוֹעֵל בְּלִי עֲבוֹדָה
אֵין דָּבָר שֶׁאֲנִי חָלוּץ
שַׂעֲרוֹתַי אֵינָן סְרוּקוֹת
אֶשְׁתַּוֶּה אִתָּה בַּלֵּיל
הָעִקָּר הֵן הַנְּשִׁיקוֹת
מִי אֲנַחְנוּ יְחֵפִים
חֵיפָה, חֵיפָה, חֵיפָאִים
וּשְׂפָתֵנוּ הִיא עִבְרִית
תֵּן סִיגָרָה וְגָפְרִית
רַק לִשְׂמֹחַ וְלָגִיל...
בַּחֲצוֹת הַיּוֹם נָקוּם...
בַּמִּטְבָּח מְנַגְּבִים כַּפּוֹת
מִפָּקִיד נַקִּיז קְצָת דָּם
וְאַחַר עִם בַּחוּרוֹת
נְטַיֵּל עַל שְׂפַת הַיָּם
בָּעֶרֶב יֵשׁ לִי רֵאָיוֹן
עִם יַלְדֹּנֶת נֶחְמָדָה
בּוּרְגָנִית הִיא בַּעֲלַת הוֹן
וַאֲנִי פּוֹעֵל בַּמַּחְצֵבָה
אֵין דָּבָר שֶׁאֲנִי פּוֹעֵל…
חֵיפָה, חֵיפָה, חֵיפָאִים
וּשְׂפָתֵנוּ הִיא עִבְרִית
תֵּן סִיגָרָה וְגָפְרִית
רַק לִשְׂמֹחַ וְלָגִיל...
בַּחֲצוֹת הַיּוֹם נָקוּם...
בַּמִּטְבָּח מְנַגְּבִים כַּפּוֹת
מִפָּקִיד נַקִּיז קְצָת דָּם
וְאַחַר עִם בַּחוּרוֹת
נְטַיֵּל עַל שְׂפַת הַיָּם
בָּעֶרֶב יֵשׁ לִי רֵאָיוֹן
עִם יַלְדֹּנֶת נֶחְמָדָה
בּוּרְגָנִית הִיא בַּעֲלַת הוֹן
וַאֲנִי פּוֹעֵל בַּמַּחְצֵבָה
אֵין דָּבָר שֶׁאֲנִי פּוֹעֵל…
על הגרסה: תודה ליוני גל וליאיר מיש על איתור הפנקס וסריקתו
הקלטות (4)
על השיר
מושר למנגינת "מה לעשות". (ראו שם מידע נוסף על הלחן)
השיר נכתב בחיפה בשנת 1926 ונדפס לראשונה בספר "שירים ופזמונות" (הוצאת "אנחנו", 1931). (תודה לד"ר לאה צבעוני)
השיר נפוץ ביישוב "על סף שנות השלושים" (ע"פ מנשה גפן, "שירי פועלים עבריים" בתוך "מתחת לעריסה עומדת גדייה", עמ' 113; גפן אינו מתייחס ל"מה לעשות" אך בעמ' 114 רשומים התווים).
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.