מילים (15 גרסאות)

קַתְרִינָה הַקְּדוֹשָׁה
קַתְרִינָה הַקְּדוֹשָׁה
קַתְרִינָה הַקְּדוֹשָׁה
הָיֹה הָיְתָה בַּת מֶלֶךְ

וּפַעַם בִּתְפִלָּתָהּ
וּפַעַם בִּתְפִלָּתָהּ
וּפַעַם בִּתְפִלָּתָהּ
שָׁאַל אוֹתָהּ אָבִיהָ:

"לְמִי אַתְּ מִתְפַּלֶּלֶת?"
"לְמִי אַתְּ מִתְפַּלֶּלֶת?"
"לְמִי אַתְּ מִתְפַּלֶּלֶת?"
- "לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל"

"הָבִיאוּ לִי הַחֶרֶב
"הָבִיאוּ לִי הַחֶרֶב
"הָבִיאוּ לִי הַחֶרֶב
בִּשְׁבִיל בִּתִּי קַתְרִינָה"

בַּמַּכָּה הָרִאשׁוֹנָה
בַּמַּכָּה הָרִאשׁוֹנָה
בַּמַּכָּה הָרִאשׁוֹנָה
קַתְרִינָה עוֹד לֹא מֵתָה

בַּמַּכָּה הַשְּׁנִיָּה
בַּמַּכָּה הַשְּׁנִיָּה
בַּמַּכָּה הַשְּׁנִיָּה
קַתְרִינָה עוֹד לֹא מֵתָה

בַּמַּכָּה הַשְּׁלִישִית...
קַתְרִינָה הַקְּדוֹשָׁה
קַתְרִינָה הַקְּדוֹשָׁה
קַתְרִינָה הַקְּדוֹשָׁה
לְמִי אַתְּ מִתְפַּלֶּלֶת

הוֹי לָמָּה לְךָ הַחֶרֶב
הוֹי לָמָּה לְךָ הַחֶרֶב
הוֹי לָמָּה לְךָ הַחֶרֶב
לַהֲרֹג אֶת קַתְרִינָה
לַהֲרֹג אֶת קַתְרִינָה
(ההתחלה זהה)
בַּמַּכָּה הָרִאשׁוֹנָה
בַּמַּכָּה הָרִאשׁוֹנָה
בַּמַּכָּה הָרִאשׁוֹנָה
קַתְרִינָה מִתְעַלֶּפֶת

בַּמַּכָּה הַשְּׁנִיָּה
בַּמַּכָּה הַשְּׁנִיָּה
בַּמַּכָּה הַשְּׁנִיָּה
קַתְרִינָה עוֹד לֹא מֵתָה

בַּמַּכָּה הַשְּׁלִישִׁית
בַּמַּכָּה הַשְּׁלִישִׁית
בַּמַּכָּה הַשְּׁלִישִׁית
קַתְרִינָה בַּשָּׁמַיִם
מקור: "אוטוביוגרפיה בשיר וזמר" , כתר , 1990 , 54
[לפי הנוסח הראשי למעט בית רביעי:]
הָבוּ לִי אֶת הַחֶרֶב
קַתְרִינָה הַקְּדוֹשָׁה
קַתְרִינָה הַקְּדוֹשָׁה
קַתְרִינָה הַקְּדוֹשָׁה
הִיא הָיְתָה בַּת מֶלֶךְ

(... כמו בגרסה ראשית)
בַּמַּכָּה הָרִאשׁוֹנָה
קַתְרִינָה עוֹד עוֹמֶדֶת

בַּמַּכָּה הַשְּׁנִיָּה
קַתְרִינָה מִתְנוֹדֶדֶת

בַּמַּכָּה הַשְּׁלִישִׁית
קַתְרִינָה מִתְכּוֹפֶפֶת

בַּמַּכָּה הָרְבִיעִית
קַתְרִינָה כְּבָר כּוֹרַעַת

בַּמַּכָּה הַחֲמִישִׁית
קַתְרִינָה כְּבָר נוֹפֶלֶת

בַּמַּכָּה הַשִּׁשִּׁית
קַתְרִינָה מִתְעַלֶּפֶת

בַּמַּכָּה הַשְּׁבִיעִית
קַתְרִינָה כְּבָר גּוֹסֶסֶת

בַּמַּכָּה הַשְּׁמִינִית
קַתְרִינָה עוֹד לֹא מֵתָה

בַּמַּכָּה הַתְּשִׁיעִית
קַתְרִינָה כְּבָר מֵתָה

(מספר שהיו שרים עם לפחות עשר מכות)
על הגרסה:  לפי הקלטה בבית הספרים הלאומי. גרסה שלמד ממרים שוורץ בשנות השישים, בנוער העובד והלומד שר נוסח אחר.
[מתבסס על גרסת יורם הרועה]

בַּמַּכָּה הַשִּׁשִּׁית
קַתְרִינָה כְּבָר שׁוֹכֶבֶת

בַּמַּכָּה הַשְּׁבִיעִית
קַתְרִינָה מִתְעַלֶּפֶת

בַּמַּכָּה הַשְּׁמִינִית
קַתְרִינָה כְּבָר גּוֹסֶסֶת

בַּמַּכָּה הַתְּשִׁיעִית
קַתְרִינָה עוֹד לֹא מֵתָה

בַּמַּכָּה הָעֲשִׂירִית
קַתְרִינָה כְּבָר מֵתָה
על הגרסה: יואל פרץ השלים מזכרונו את המכה השישית; אחריה המכות לפי הסדר בגרסת יורם הרועה.
קַתְרִינָה הַקְּדוֹשָׁה 4x
לְמִי אַתְּ מִתְפַּלֶּלֶת 4x
לֶאֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל 4x
וּמִי זֶה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל 4x
זֶה שֶׁבַּשָּׁמַיִם
הוֹי זֶה שֶׁבַּשָּׁמַיִם 3x
בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה 4x
וּמִי זֶה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל 4x
זֶה שֶׁבַּשָּׁמַיִם
הוֹי זֶה שֶׁבַּשָּׁמַיִם 3x
קַתְרִינָה הַקְּדוֹשָׁה 4x
לְמִי אַתְּ מִתְפַּלֶּלֶת 4x
קַתְרִינָה הַקְּדוֹשָׁה X3
הָיְתָה בַּת הַמֶּלֶךְ
פַּעַם בִּתְפִלָּתָהּ X3
רָאָה אוֹתָהּ אָבִיהָ

לְמִי אַתְּ מִתְפַּלֶּלֶת X3
לֶאֱלוֹהֵי יִשְׂרָאֵל
הָבִיאוּ לִי הַחֶרֶב X3
לַהֲרֹג אֶת קַתְרִינָה

בַּמַּכָּה הָרִאשׁוֹנָה X3
קַתְרִינָה מִתְעַלֶּפֶת
בַּמַּכָּה הַשְּׁנִיָּה X3
קַתְרִינָה עוֹד לֹא מֵתָה
בַּמַּכָּה הַשְּׁלִישִׁית X3
קַתְרִינָה בַּשָּׁמַיִם
על הגרסה: מאיר נוי רשם נוסח זה במלואו בתוך כרטסת השירים שלו.
[מתחיל כמו גרסה ראשית]

תֵּן לִי אֶת הַחֶרֶב X 4

לָמָּה לְךָ הַחֶרֶב X3
לַהֲרֹג אֶת קַתְרִינָה

בַּמַּכָּה הָרִאשׁוֹנָה...

בַּמַּכָּה הַשְּׁנִיָּה
קַתְרִינָה מִתְנַדְנֶדֶת

[לא היה:
מִתְכּוֹפֶפֶת
כּוֹרַעַת]
כְּבָר נוֹפֶלֶת
מִתְעַלֶּפֶת
[לא היה : גּוֹסֶסֶת]
עוֹד לֹא מֵתָה
כְּבָר מֵתָה
על הגרסה: יעקב מזור מקריא ומבצע חלקים מגרסה זו במסגרת הקלטת יורם הרועה, אחרי גרסתו.
מתוך Ost und West

Rachelina sta hazina
hazina para mourir

noni ti moreas, Rachelina
ki mi moera yo pour ti

mama siyo mimoero
hazanim no queroyo

si no dodje mansevikos
adelantre el me amor
על הגרסה: מתוך Ost und West, גליון אוגוסט 1914, טורים 599 - 600.
נוסח שמביא משה אטיאש מפי אמו

Katerina está haćina
haćina para morir.

- Mama, si yo me muero
haźanim no quiero yo.

entre doğe mancebicos
adelantre el mi amor.

Se vistió de feź y cofia
al espejo s'aparó.

Vido que le yakišeaba
ella meśma s'alegró.

Esto fué la mañanica
a la tadre se murió.

la lloraron padre y madre
y su ğente al derredor.
מקור: "קנסיונרו ספרדי" , המכון לחקר יהדות סלוניקי , 1972 , 119
מפי סיון רותם

Mama, si yo me muero,
hazzanim no quiero yo!

No te mueras, Rachelina, no te mueras !
Que me muero por ti !

Mama, si yo me muero,
hazzanim no quiero yo!
Si no doce mancebitos,
y adelante el mi amor!
אִמָּא, אִם אָמוּת,
אֵינִי רוֹצָה חֲזָנִים

אַל תָּמוּתִי רְחֵלִינָה, אַל תָּמוּתִי
אָמוּת אֲנִי בִּמְקוֹמֵךְ!

אִמָּא, אִם אָמוּת
אֵינִי רוֹצָה חֲזָנִים!
אֶלָּא שְׁנֵים-עָשָׂר עֲלָמִים
וּבְרֹאשָׁם אֲהוּבִי!
Catherine ètait fille
A la zim, baum baum, A la zim, baum, baum,
Catherine ètait fille
Etait fille du roi, Etait fille du roi,
Et voilà, et voilà, et voilà, et voilà, et voilà, et voilà, et voilà.

Sa mère ètait chrétienne
A la zim, baum, baum, A la zim, baum, baum,
Sa mère etait chrétienne
Son père n'y était pas, Son pere n'y était pas.
Et voilà, etc.

Un jour dans sa priere
A la zim, baum, baum, A la zim baum, baum,
Un jour dans sa priere
Son père la trouva, Son père la trouva.
Et voilà, etc.

"Que fais-tu là, ma fille."
A la zim baum, baum, A la zim baum, baum,
"Que fais-tu là, ma fille."
Ma fille que fais-tu là, Ma fille que fais-tu là.
Et voilà, etc.

"Je prie ce Dieu, mon père,"
A la zim baum, baum, A la zim baum, baum,
"Je prie ce Dieu, mon père
Que vous ne priez pas."
Et voilà, etc.

"Qu'on m'emporte mon sabre"
A la zim baum, baum, A la zim baum, baum,
"Qu'on m'emporte mon sabre
Et mon grand coutelet
Et voilà, etc.

Du premier coup de sabre
A la zim baum, baum, A la zim baum, baum
Du premier coup de sabre
Son père la manqua, Son père la manqua.
Et voilà, etc.

Du deuxième coup de sabre
A la zim baum, baum, A la zim baum baum
Du deuxième coup de sabre
Son père l'a frappa, Son père
l'a frappa.
Et voilà, etc.

Du troisième coup de sabre
A la zim baum, baum, A la zim, baum, baum
Du troisième coup de sabre
Son père l'a tua, Son père l'a tua.
Et voilà, etc.

Catherine est au ciel
A la zim baum, baum, A la zim baum, baum
Catherine est au ciel,
Son père n 'y est pas, Son père n'y est pas,
Et voilà, etc.
על הגרסה: זה מקור הטקסט העברי; הלחן לקוח משיר אחר.
תרגום לאנגלית של המקור בצרפתית

Catherine was a girl
A la zim, baum baum, A la zim, baum, baurn,
Catherine was a girl.
She was the daughter of the king, the daughter of the king
And so, and so, and so, and so, and sa, and so, and so.

Her mother was a christian
Her father was not.

One day while at prayer
Her father found her.

"What are you doing there, my daughter."
My daughter what are you doing there."


"I am praying to God, my father,
The one that you don't pray to."

"Let them bring me my sabre"
And my big cutlass

The first blow of the sabre
Her father missed her

The second blow of the sabre
Her father hit her

The third blow of the sabre
Her father killed her

Catherine is in heaven
Her father isn't there.

הקלטות (3)

0:00 0:00
הקלטה: רוני גואל, יעקב מזור
שנת הקלטה: 13.12.1990
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים באתר הספרייה הלאומית. ניתן להאזין להקלטה המלאה. (תזמון: 00:07:47)

נוסח שלמד ממרים שוורץ שלימדה שחייה בימק"א

ביצוע בשפת המקור (לדינו)
0:00 0:00
עיבוד: לזר סמינסקי
פסנתר: יאשה נמצוב
שנת הקלטה: 8.1.2009

מתוך המופע "מאה שנים לאיגוד הקומפוזיטורים היהודים בס"ט פטרבורג", שנערך בספרייה הלאומית.

מושר בלדינו.

ביצוע
0:00 0:00
שנת הקלטה: 31.1.2026

נגה אשד בגל"צ בתוכניתם של בן וקובי פרג' מספרת על "קתרינה הקדושה" במסגרת הפינה "שמות שמות".

על השיר

ביצועים בעברית:

  • דרורה חבקין (מתוך התקליט "שירי רחוב"), כולל סיפור השיר
  • אהובה עוזרי (מתוך התקליט "עולם נפלא" [1977]. יש לבחור "קטרינה הקדושה").

נשמח להשלמת הבתים של הגרסה הנוספת.

המילים הן תרגום מקורב של שיר עם צרפתי במנגינה אחרת. במקור קתרינה נוצרייה ואביה עובד אלילים.

האזינו לשיר הצרפתי (תווים בגוף הסרטון).

תודה ליואל פרץ על זיהוי המילים.

הלחן לקוח בשינויים מסוימים משיר בלדינו. הטקסט במקור שונה לגמרי מהטקסט העברי, אך נמצא בו לפי אחד הנוסחים השם "קטרינה", וכן היא עומדת למות. נוסח זה מתעד מפי אמו משה אטיאש בספרו "קנסיונרו ספרדי" (המכון למורשת יהדות סלוניקי, 1972, עמ' 120). אטיאש כותב:

השם "קטרינה" איננו סימן היכר על מקור זר של השיר הנ"ל. הוא בא כאן במקום שם יהודי מקורי של נערה מוכת שחפת ההולכת למות. אולי היה זה השם "אסתרינה" והחליפוהו בבחינת "לשונאינו". הראיות הן מיותרות, כי כל הפרטים בשיר נושמים הווי יהודי.

בפועל אכן נמצא נוסח מוקדם עם שם יהודי, והוא "רחלינה" (Rachelina), אף שהצורה המקובלת היא "רחליקה".  שתי גרסאות שונות מאוד של הלחן בלדינו קשורות בדרכים שונות ללחן השיר בעברית.

גרסה א' של הלחן נדפסה בלדינו עם תרגום לגרמנית בגליון אוגוסט 1914 של הירחון Ost und West  בעיבוד לקול ופסנתר מאת ארנו נאדל (Arno Nadel). רשום שם כי השיר "מאוסף לאו וינץ" (Leo Winz). גרסה זו משמשת כחלק הראשי של העיבוד האמנותי מאת לזר סמינסקי (Lazare Saminsky) כשיר השלישי בתוך אוסף שני של שירים יהודיים, אופוס 13. האזינו כאן. נוסח זה נדפס גם ב"אוצר נגינות ישראל" בעריכת אברהם צבי אידלזון, כרך ד' (נגינות יהודי ספרד והמזרח), קטע מס' 483, וכן באופן פשוט יותר אצל בספרו של לזר סמינסקי Music of the Ghetto and the Bible שנדפס בBloch Publishing Company בשנת 1934, עמ' 151 - 152, ושם בעמ' 160 הוא מזהה את מקור השיר בסלוניקי. 

גרסה ב' של הלחן לשיר בלדינו מתועדת בספר הרומנסות של יצחק לוי, כרך א', שיר מס' 74 (בלי השורה השלישית בלחן) וכן בביצוע אלגרה אטיאש-אלחנתי, אף היא ילידת סלוניקי (תזמון 17:48) (עם השם Caterina) ובביצוע מארי ברזילי מפתח תקווה תחת הכותרת La moribunda enamorada. ראו את הטקסט בלדינו בנוסח ששרה מארי ברזילי עם תרגום לעברית באתר "אוצר שירי לאדינו" של אבנר פרץ. 

שתי גרסאות הלחן בלדינו רחוקות זו מזו, ונוסח הלחן בעברית הוא כנוסח ביניים ביניהן. הגרסה שנדפסה במקורות המוקדמים שונה מלחן השיר העברי בעיקר במקצב, וכן בסוף השורה השלישית ובמעבר לפני החזרה על השורה הרביעית (לא קיים בנוסח המודפס אצל סמינסקי). בגרסה ב', ובייחוד לפי ההקלטות, המקצב דומה יותר לנוסח הלחן בעברית, אך המקום היחסי בסולם ודומה ללחן "הקטנטנה הסמיקה".

זיהוי: יוסף גולדנברג (אפריל 2019); עזרה באיתור מקורות בלדינו: רבקה הבסי.

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

קישורים חיצוניים: תווים

תווים (1)

קישורים ומשאבים (1)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם