דגיגון ♫

דָּגִיגוֹן הָיָה קָטָן
פֹּה בְּעֵמֶק בֵּית-שְׁאָן,
בַּבְּרֵכָה הָרְחָבָה שֶׁבְּמָעוֹז
הַכֹּל נִתַּן לַשִּׁבּוּטָן, הוֹי זָלַל הָרְעַבְתָּן...
הִתְרוֹצֵץ לוֹ פֹּה וְשָׁם מְאֹד נָלוֹז.
הוּא הִשְׁמִין וְהֶאֱמִין
כִּי יַאֲרִיךְ יָמָיו כְּמוֹ תַּנִּין.

דָּגִיגוֹן, דָּגִיגוֹן, הִתְפַּטֵּם נָא –
כִּי לְךָ מְזֻמָּנָה הַמַּחֲבַת,
דָּגִיגוֹן, דָּגִיגוֹן הִתְפַּטֵּם נָא
לְתִפְאֶרֶת יוֹם הַחַג וְהַשַּׁבָּת.

בֶּן קַשְׂקֶשֶׂת סְנַפִּירוֹן
חֲלַקְלַק וַאֲפֹרוֹן
דָּאֲגוּ לְפִטּוּמוֹ יְדֵי עוֹבְדִים
שֶׁפַע כֻּסְפָּה לַגָּרוֹן וּמִשְׂחָק עִם צַפְרַדְּעוֹן
וְתִקְוָה לְשֻׁלְחָנָם שֶׁל אֲמִידִים.
הוּא נִלְכַּד וְנִמְדַּד
אֶל הַשּׁוּק שֶׁל תְּנוּבָה הוּא נָדַד.

דָּגִיגוֹן...