שכב הירדם (לחן עממי יידי 4)

שְׁכַב הֵרָדַם בֵּן לִי יָקִיר, שְׁמַע אֲדַבֵּר שִׁיר, בִּימֵי קֶדֶם בַּמֶּרְחַקִּים, הָיֹה הָיְתָה עִיר. אֲבוֹתֶיךָ הַקַּדְמוֹנִים לְפָנִים גָּרוּ שָׁם, אָז הֵם חָיוּ חַיֵּי אֹשֶׁר, אָז הָיוּ לְעַם. עַם שֶׁאַרְצוֹ תַּחַת רַגְלָיו, זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, עַם שֶׁלְּעִתִּים מְאֹד רְחוֹקוֹת נִמְצָא בּוֹ אִישׁ רָשׁ. אַךְ הָאָבוֹת מֵרֹב טוֹבָה עָזְבוּ תּוֹרַת אֵל, וַעֲלֵי שֶׁמֶשׁ הַצְלָחָתָם עָלוּ עָבֵי צֵל. וּבְהִתְקַצֵּף אֵל עֲלֵיהֶם גֵּרְשָׁם מִן הָעִיר שְׁכַב הֵרָדַם בֵּן לִי יָקִיר, שְׁמַע אֲדַבֵּר שִׁיר. וּבְאַרְצָם זוּ הַבְּרוּכָה עַם הִתְיַשֵּׁב זָר, וַאֲבוֹתֶיךָ נָעִים נָדִים, נְתוּנִים בִּיְדֵי צַר. הַרְבֵּה מְאֹד שָׁנִים נָדִים, הֵם גַּם פֹּה גַּם שָׁם, אַךְ הֵם מְקַוִּים כִּי יוֹם יָבוֹא, וְשָׁבוּ לִהְיוֹת עַם. כִּי יוֹם יָבוֹא וְיָקוּם מִקִּרְבָּם, כְּאַרְיֵה נוֹהֵם אִישׁ, שֶׁקּוֹל יִתֵּן וְיִתְקַבְּצוּ אֵלָיו כֻּלָּם חִישׁ. אָז תִּשָּׁמַע שַׁאֲגַתְּ אֲרְיֵה מִי לַאדֹנָי אֵלַי אָז יָרִיעוּ כֻּלָּם יָחַד: הַמָּשִׁיחַ חַי. אָז יָעוּפוּ חִישׁ כַּבְּרָקִים דֶּרֶךְ מְרְחַב יָם אֶל הַמְּדִינָה זוּ הַיָּפָה, שֶׁגֹּרְשׁוּ מִשָּׁם. כִּי כֵן אֵל אוֹתָם הִבְטִיחַ, בְּגָרְשׁוֹ אוֹתָם אָז, עוֹד יָשׁוּבוּ כֻּלָּם לִהְיוֹת, לִהְיוֹת עוֹד עַם עַז. וּבִרְצוֹן הָאֵל יָשׁוּבוּ כֻּלָּם אֶל הָעִיר, שְׁכַב הֵרָדַם בֵּן לִי יָקִיר, שְׁמַע אֲדַבֵּר שִׁיר.שכב הרדם בן לי יקיר, שמע אדבר שיר, בימי קדם במרחקים, היה היתה עיר. אבותיך הקדמונים לפנים גרו שם, אז הם חיו חיי אושר, אז היו לעם. עם שארצו תחת רגליו, זבת חלב ודבש, עם שלעיתים מאוד רחוקות נמצא בו איש רש. אך האבות מרוב טובה עזבו תורת אל, ועלי שמש הצלחתם עלו עבי צל. ובהתקצף אל עליהם גרשם מין העיר שכב הרדם בן לי יקיר, שמע אדבר שיר. ובארצם זו הברוכה עם התישב זר, ואבותיך נעים נדים, נתונים בידי צר. הרבה מאוד שנים נדים, הם גם פה גם שם, אך הם מקוים כי יום יבוא, ושבו להיות עם. כי יום יבוא ויקום מיקרבם, כאריה נוהם איש, שקול ייתן ויתקבצו אליו כולם חיש. אז תישמע שאגת אריה מי לאדוניי אליי אז יריעו כולם יחד: המשיח חי. אז יעופו חיש כברקים דרך מרחב ים אל המדינה זו היפה, שגורשו מישם. כי כן אל אותם הבטיח, בגרשו אותם אז, עוד ישובו כולם להיות, להיות עוד עם עז. וברצון האל ישובו כולם אל העיר, שכב הרדם בן לי יקיר, שמע אדבר שיר.