השבועה (המנון פועלי ציון) (תרגום פסח קפלן)

נָרִימָה יָדֵינוּ נִשָּׁבַע לַאדֹנָי כָּל עוֹד בַּחֲזֵנוּ פּוֹעֵם לֵב חַי כָּל עוֹד בְּעֵינֵינוּ מַבְרִיק קַו אוֹר לֹא נִשְׁכַּח אַרְצֵנוּ אֶרֶץ הַדְּרוֹר בִּשְׁנוֹת נְדוּדֵינוּ בְּגָלוּת הַחֵיל תְּמוּנָתָהּ תָּלִינוּ בְּלִי הֵרֶף כְּצֵל וְעֵת יֶחֱשַׁךְ סְבִיבֵנוּ וְקַו תִּקְוָה אֵין, יֵשׁ הִיא תָּאִיר דַּרְכֵּנוּ עַמּוּד הָאֵשׁ וּקְרוֹבִים הַיָּמִים שֶׁנֵּדֶא בִּיעָף מִמֶּרְחַקֵּי-יָמִים כְּמַהֵר הֶעָב לְאֶרֶץ הַגְשָׁמָה הַיְּקָרָה מִפָּז הַמְּחַכָּה לְעַמָּהּ מִקֶּדֶם , מֵאָז וְשִׁמְשָׁהּ כִּי יָהֵל בְּנֹעַם וָהוֹד אָז יָצִיץ יִשְׂרָאֵל וּפָרַח לִמְאֹד וְהִשְׁקָה אַדְמָתָהּ וִינוֹבֵב כָּל תֵּל וְנָתְנָה תְּנוּבָתָהּ שֶׁיְּבָרֵךְ הָאֵל נרימה ידינו נישבע לאדוניי כל עוד בחזנו פועם לב חי כל עוד בעינינו מבריק קו אור לא נשכח ארצנו ארץ הדרור בשנות נדודינו בגלות החיל תמונתה תלינו בלי הרף כצל ועת יחשך סביבנו וקו תקווה אין יש היא תאיר דרכנו עמוד האש וקרובים הימים שנדא ביעף ממרחקי-ימים כמהר העב לארץ הגשמה היקרה מפז המחכה לעמה מקדם מאז ושמשה כי יהל בנועם והוד אז יציץ ישראל ופרח למאוד והשקה אדמתה וינובב כל תל ונתנה תנובתה שיברך האל