מילים (5 גרסאות)
שָׁם בַּגָּלִיל
יוֹשֵׁב שׁוֹמֵר
וּבְפִיו חָלִיל.
הוּא מְחַלֵּל
שִׁירַת רוֹעֶה
לַשֶּׂה, לַגְּדִי,
לִסְיָח תּוֹעֶה.
הוּא מְחַלֵּל,
קוֹרֵא שָׁלוֹם:
אֵלַי, אֵלַי
גְּשׁוּ הֲלוֹם!
יֵשׁ מַנְגִּינוֹת
בְּפִי חָלִיל,
יֵשׁ אַגָּדוֹת
פֹּה בַּגָּלִיל.
הָיֹה הָיָה
גִּבּוֹר עַתִּיק,
צוּרִים בָּקַע,
סְלָעִים הֶעְתִּיק,
בְּשִׁיר חַיִּים
יָצָא לַקְּרָב
מוּל אֲסַפְסוּף
גָּדוֹל וָרָב.
"טוֹב לָמוּת"
– כֹּה אָמַר –
"בְּעַד אַרְצֵנוּ
עַל הַמִּשְׁמָר".
הָיֹה הָיָה
גִּבּוֹר-חִידָה
וְלוֹ זְרוֹעַ
יְחִידָה.
יוֹשֵׁב שׁוֹמֵר וּבְפִיו חָלִיל.
הוּא מְחַלֵּל שִׁירַת רוֹעֶה
לְשֶׂה, לִגְדִי לִסְיָח תּוֹעֶה.
הוּא מְחַלֵּל, קוֹרֵא: שָׁלוֹם!
אֵלַי, אֵלַי גְּשׁוּ הֲלוֹם!
יֵשׁ מַנְגִּינוֹת בְּפִי חָלִיל.
יֵשׁ אַגָּדוֹת פֹּה בַּגָּלִיל.
הָיֹה הָיָה גִּבּוֹר אֶחָד,
לִבּוֹ אַמִּיץ וְלֹא פָּחַד.
בְּכָל דְּרָכָיו יָשָׁר, אֵיתָן,
לִבְנֵי עַמּוֹ חַיָּיו נָתָן.
בְּשִׁיר חַיִּים יָצָא לַקְּרָב
מוּל אֲסַפְסוּף גָּדוֹל וָרַב.
בְּרֹאשׁ זָקוּף יָצָא לַקְּרָב
מוּל אֲסַפְסוּף גָּדוֹל וָרָב.
"טוֹב לָמוּת עַל הַמִּשְׁמָר
בְּעַד אַרְצֵנוּ!" – כֹּה אָמַר.
הָיֹה הָיָה גִּבּוֹר חִידָה.
וְלוֹ זְרוֹעַ יְחִידָה...
לַשֶּׂה, לַגְּדִי, לִסְיָח תּוֹעֶה.
[בית שלישי לא מושר]
[בית שביעי לא מושר]
[בית שמיני, שורה ראשונה]
בְּשִׁירַת חַיִּים יָצָא לַקְּרָב
[בית תשיעי]
"טוֹב לָמוּת" – כֹּה אָמַר –
"בְּעַד אַרְצֵנוּ עַל הַמִּשְׁמָר!"
לְכָל שׁוֹבָב רוֹדֵף פַּרְפַּר,
לְהֵלֶךְ בָּא מֵעִיר וּכְפָר.
[בין "סלעים העתיק" ל"בשיר חיים"]
בִּנְתִיב חֻרְבָּן תּוֹךְ מְעָרוֹת
רָעַם קוֹלוֹ, הִדְלִיק אוֹרוֹת.
יא דהב אנתם עלא תמהא
קלתי ללחלוה תגי לענדנא
קאלת מא אסתרגיש עלא עשרה אכואלי
הקלטות (20)
ניצוח: שמעון כהן
ליווי: להקה כלית בהדרכת שמעון כהן
שנת הקלטה: 11.12.1961
הביצוע הוקלט כנראה תחילה לקול ישראל ואחר כך הוטבע בתקליט מסחרי. נמצא בסליל ללא תאריך בצמידות לשתי הקלטות נוספות (תני את ידך, יצאנו אט) בפי אסתר עופרים מיום 11.12.1961, וכנראה זה תאריך ההקלטה גם של שיר זה.
ניצוח: שבתי פטרושקה
שנת הקלטה: 22.5.1954
שיר מס' 1 מתוך המחרוזת "צלילים מן הגליל".
ביצוע
ביצוע
על השיר
נחום נרדי התאים את לחנו על-פי הלחן הערבי "יא זריף א-טול" [בערבית: يا ظريف الطول]. השיר נדפס לראשונה ב"מוסף לילדים" של עיתון "דבר" בשנת 1932.
בספרו של נרדי, "מזמרת הארץ", מופיע השיר בשני נוסחי טקסט שונים (ראו לעיל), האחד כעיבוד לקול ולפסנתר והשני כעיבוד למקהלה בשלושה קולות.
על התאמת הלחן סיפרה ברכה צפירה בראיון לחווה אלברשטיין:
זה היה קצת יותר מאוחר [מאשר "שתו העדרים"]. אני גרתי לא רחוק מרחוב סירקין, ומול רחוב סירקין היה שיח' מוניס, והיו שם ערבים גרים. ויום אחד אני טיילתי, הייתי כבר הרה עם הבת שלי, הייתי בת עשרים [דבר כזה], ופתאום אני שומעת חליל עושה וריאציות [שרה קטע מהחלק השני של השיר [שלא בטוח שאכן קיים בשיר הערבי!] ואז קטע מהחלק הראשון. ואני אומרת לנרדי: תרשום מייד את המנגינה הזאת, זה ממש אגדה, זה ממש יופי. והוא [הערבי] עשה וריאציות על וריאציות בחליל וניגן. יותר מאוחר פתאום מצאנו ב"דבר", היו מפרסמים שירים של משוררים, אני רואה של ברוידס. ממש אני קפצתי... אני אמרתי: תראה, זה ממש נולד, זה קלח באותו [מילה לא ברורה]... וככה יצא שיר ובעצם הוא ערבי וגם עברי וגם מבחינה מוזיקלית נרדי יהודי שעשה לו איזה וריאציות, ואנחנו [לקחנו את] זה לבמה ויצא שיר מקומי.
לחנים נוספים:
- בגליל (לחן רבינא) ושם גם הטקסט מ"מוסף לילדים".
- בגליל (לחן ולבה), שהטקסט שלו הורחב.
ביצועים נוספים:
- אריק איינשטיין
- "דבקה פנטזיה" - השיר בערבית ובעברית (הופעה חיה)
- "להקת ארץ שמש"
- דני מסינג (סרטון, תזמון 14:29)
- דינה יפת (1978)
- שלישיית הגשש החיוור עם יוסי בנאי מקריא גרסה ביקורתית שהותאמה למלחמת לבנון הראשונה
קראו על השיר במאמרו של גיל פז, '"עלי גבעה" / סוסיתא – לציון י"א באדר' ("דבר ראשון", 2.3.2018).
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תווים (1)
קישורים ומשאבים (3)
