הוי הקשיבו בית"רים ♫

מאת גרשון סתיו, תשע"ב 2012 (עריכה: זֶמֶרֶשֶׁת)

המעלעל בשירוני בית"ר לתקופותיהם, מבחין בשירים רבים, ללא ציון שמו של כותב המילים וללא ציון שמו של המלחין. לצערנו, תופעה זו שכיחה בשירונים רבים. לעתים התופעה התרחשה בשל אי הקפדה של עורך השירון ולעתים פשוט מחוסר היכרות עם מקור השיר.

בשירי בית"ר רבים מצוין שמו המחתרתי של הכותב או של המלחין. במקרה כזה ניתן על נקלה לאתר את שמו האמתי של הכותב או של המלחין. כך למשל הכותב "אלידן", המעטר שירי בית"ר רבים הוא המשורר שלמה סקולסקי. אפשר להבין שבתקופת המרד, בה נרדפו חברי המחתרות של האצ"ל ולח"י על ידי הבריטים, מוטב היה לכותבי השירים להסתתר מאחורי שמם המחתרתי. אך קשה יותר להבין מדוע תועדו שירים ללא ציון מקורותיהם.

כאשר עורכי שירוני בית"ר חקרו ולא מצאו את שמו של כותב השיר או הלחן, צוין בכותרת השיר: "אלמוני". לחנים רבים לשירים נכתבו על ידי חברי בית"ר ולוחמי המחתרות. לעתים כותבי המילים הלחינו גם את שיריהם, כמו דוד ניב, דב פרנקל, אברהם סלמן ואחרים. שירים לא מעטים "הולבשו" על ידי כותביהם על מנגינות ידועות ועל לחנים עממיים ששמעו בארצות מוצאם. לעתים מקור הלחן הוא רוסי, אמריקאי יידי ועוד.

לרבים מן הבית"רים שפעלו במעו"זי בית"ר בשנות החמישים והשישים, זכורה בוודאי סדרת שירוני בית"ר "בלהב הזמר" בהוצאת נציבות בית"ר – מחלקת ההדרכה מחודש סיוון תשי"ז (1956). אחד השירונים בסדרה נקרא "שירי בית"ר", ומופיעים בו חמישים שירים; כולם ללא ציון שם הכותב וללא ציון שם המלחין או מקור הלחן. בסוף השירון הנ"ל מופיע שיר מספר חמישים, "הוי הקשיבו בית"רים". השיר כולל שני בתים בלבד ולחנו מלודי וקסום. השיר לא מופיע בשירונים שראו אור לפני קום המדינה, והופיע בשירון זה לראשונה. את הלחן לשיר למדתי מהמדריכה המסורה במעו"ז בת-ים, הבית"רייה אסתר ברון (כיום אסתר כהן). כולנו הוקסמנו מהמלודיה ומתוכנו של השיר. מאוד אהבנו לשיר את השיר באירועים במעו"ז, במפגשים, במחנות ובקורסים.

כאספן ותיק של שירי בית"ר והמחתרות תמיד סקרן אותי לדעת מה מקורותיהם של השירים ונסיבות כתיבתם. באשר לשיר הזה, לצערי, כמו לשירים אחרים, לא ניתן היה לאתר את מקורותיו. גם פניותיי לחברים "יודעי דבר" בתחום זה לא העלו דבר.

אם לשפוט לפי תוכנו של השיר, ככל הנראה נכתב בתקופת המרד או סמוך לראשיתו. המילים "לא לנצח עוד נסבול / נס המרד בגאון עוד נרים" מעידות על כך. הכותב הוא ככל הנראה בית"רי, לוחם אחת המחתרות, ושיר זה, כמו שירים רבים אחרים מאותה תקופה, עבר מפה לאוזן ונקלט יפה בשל תוכנו ובשל המלודיה המרנינה.

לפני כשלוש שנים נפתרה עבורי תעלומת מקור הלחן. בפברואר 2008, ירדתי כמדי שנה לאילת ליטול חלק בפסטיבל "הקלאסי קאמרי" של התזמורת הקאמרית הישראלית. בכל שנה מארחת התזמורת במסגרת זו אמנים מחו"ל, ובשנה זו אורחי התזמורת היו "האנסמבל הקולי 'סוליקו' מטביליסי" שבגאורגיה בניצוחו של זאזא אזמאיפרשווילי. רבים מחברי הלהקה הם זמרי אופרה ידועים והנעימו לנו את הערב בקולותיהם המהממים. הקהל שהוקסם משירתם ביקש הדרן והם ניאותו ופצחו הפעם בשיר עם גאורגי. לתדהמתי המוחלטת לחן השיר היה לא אחר מאשר לחנו של 'הוי הקשיבו בית"רים'. בעודם שרים את שיר האהבה בשפתם, שרתי (להפתעת הסובבים אותי) את מילות השיר הבית"רי...

נותרנו עדיין עם תעלומת כותב מילות השיר. האם ייתכן שמוצאו של הבית"רי כותב השיר הוא מגאורגיה? אין לדעת. אך יכול להיות גם שמוצאו של הכותב הוא בכלל מפולין או ממדינה אחרת, אשר בסערת ימי התופת של מלחמת העולם השנייה נמלט מציפורני הטורף הנאצי ומצא עצמו, כמו יהודים רבים, בגאורגיה. יש תיעוד רב על יהודים רבים שהגיעו לשם במהלך המלחמה ונקלטו על ידי אחיהם היהודים בטביליסי או בקוטאיסי. אך בדבר אחד אנחנו בטוחים: הוא הכיר היטב את השיר הגאורגי "סוליקו", שכן מילות השיר שכתב משתלבות יפה בלחן הקסום.