מילים (3 גרסאות)
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם
חַג שָׂמֵחַ, חַג פּוּרִים הַיּוֹם
שָׂרִים וְשָׂרוֹת מִכָּל הַמְּדִינוֹת
שׁוּ-שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת
אֲנִי יוֹשֵׁב
אֲנִי, אֲנִי גַּם כֵּן יוֹשֵׁב
שַׂר הַמַּשְׁקִים,
שִׁירָה לָנוּ מִשִּׁירֶיךָ הַיָּפִים!
אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ.
תָּשִׁיר!!!
יֵשׁ יֵשׁ לַמֶּלֶךְ יֵשׁ לוֹ כַּד
וּבַכַּד יֵשׁ דָּבָר נֶחְמָד
יַיִן, יַיִן, יַיִן עַתִּיק
וְטַעֲמוֹ טוֹב מִשֶּׁמֶן קִיק
הַגֵּד לָנוּ מֶלֶךְ, אֲחַשְׁוֵרוש
בְּלִי מַלְכָּה לְשַׁבָּת
אֵיךְ לֹא תֵּבוֹשׁ
אֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ לְאָן? הִיא הָלְכָה
חוּשׁוּ הָבִיאוּ אֶת וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה
הִיא לֹא רוֹצָה לָלֶכֶת וַאֲנַחְנוּ מָה
הַמַּלְכָּה בְּשׁוּם אֹפֶן אֵינָהּ מַסְכִּימָה
לְכוּ לְהוֹדִיעַ שֶׁתָּבוֹא בְּכָבוֹד
וְאִם לֹא תּוֹפִיעַ יִהְיֶה רַע מְאֹד
ל...ל...ל...
(מְגָרֵשׁ אֶת וַשְׁתִּי וְשָׁר):
גֵּרַשְׁתִּי אֶת וַשְׁתִּי מֵעַל פָּנַי
וְאוֹתָהּ עָנַשְׁתִּי עוֹד יוֹתֵר מִדַּי
בְּלִי עֲקֶרֶת אֵין בַּיִת
בְּלִי גְּבֶרֶת אֵין סַעַר
הוֹי בְּלִי מַלְכָּה אֵין מֶלֶךְ
הוֹי מַר לִי מַר
(שָׁרִים לוֹ):
אַל נָא לֹא תָּשוּב לִדְאֹג לֹא כְּדַאי
זֶה כְּלָל לֹא חָשׁוּב לְהַרְאוֹת לָנוּ דַּי
ל...ל...ל...
כָּל שַׂר וְכָל שָׂרָה רָאוּ הַנַּעֲרָה
יַלְדָּה יָפָה מְאֹד וּמַה לְּךָ עוֹד?
אַתָּם בְּשֶׁלָּכֶם, וְהַמֶּלֶךְ בְּשֶׁלּוֹ
וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: לֹא, לֹא, לֹא!
(מְבִיאִים אֶת אֶסְתֵּר)
כָּל שַׂר וְכָל שָׂרָה רָאוּ הַנַּעֲרָה
מַלְכָּה יָפָה מְאֹד וּמַה לְּךָ עוֹד?
אָכֵן רַק בָּכֶם מוֹצֵא אֲנִי חֵן
וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: כֵּן, כֵּן, כֵּן!
חַג שָׂמֵחַ, חַג פּוּרִים הַיּוֹם
שָׂרִים וְשָׂרוֹת מִכָּל הַמְּדִינוֹת
שׁוּ-שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת
אֲנִי יוֹשֵׁב
אֲנִי, אֲנִי גַּם כֵּן יוֹשֵׁב
שַׂר הַמַּשְׁקִים,
שִׁירָה לָנוּ מִשִּׁירֶיךָ הַיָּפִים!
אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ.
תָּשִׁיר!!!
יֵשׁ יֵשׁ לַמֶּלֶךְ יֵשׁ לוֹ כַּד
וּבַכַּד יֵשׁ דָּבָר נֶחְמָד
יַיִן, יַיִן, יַיִן עַתִּיק
וְטַעֲמוֹ טוֹב מִשֶּׁמֶן קִיק
הַגֵּד לָנוּ מֶלֶךְ, אֲחַשְׁוֵרוש
בְּלִי מַלְכָּה לְשַׁבָּת
אֵיךְ לֹא תֵּבוֹשׁ
אֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ לְאָן? הִיא הָלְכָה
חוּשׁוּ הָבִיאוּ אֶת וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה
הִיא לֹא רוֹצָה לָלֶכֶת וַאֲנַחְנוּ מָה
הַמַּלְכָּה בְּשׁוּם אֹפֶן אֵינָהּ מַסְכִּימָה
לְכוּ לְהוֹדִיעַ שֶׁתָּבוֹא בְּכָבוֹד
וְאִם לֹא תּוֹפִיעַ יִהְיֶה רַע מְאֹד
ל...ל...ל...
(מְגָרֵשׁ אֶת וַשְׁתִּי וְשָׁר):
גֵּרַשְׁתִּי אֶת וַשְׁתִּי מֵעַל פָּנַי
וְאוֹתָהּ עָנַשְׁתִּי עוֹד יוֹתֵר מִדַּי
בְּלִי עֲקֶרֶת אֵין בַּיִת
בְּלִי גְּבֶרֶת אֵין סַעַר
הוֹי בְּלִי מַלְכָּה אֵין מֶלֶךְ
הוֹי מַר לִי מַר
(שָׁרִים לוֹ):
אַל נָא לֹא תָּשוּב לִדְאֹג לֹא כְּדַאי
זֶה כְּלָל לֹא חָשׁוּב לְהַרְאוֹת לָנוּ דַּי
ל...ל...ל...
כָּל שַׂר וְכָל שָׂרָה רָאוּ הַנַּעֲרָה
יַלְדָּה יָפָה מְאֹד וּמַה לְּךָ עוֹד?
אַתָּם בְּשֶׁלָּכֶם, וְהַמֶּלֶךְ בְּשֶׁלּוֹ
וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: לֹא, לֹא, לֹא!
(מְבִיאִים אֶת אֶסְתֵּר)
כָּל שַׂר וְכָל שָׂרָה רָאוּ הַנַּעֲרָה
מַלְכָּה יָפָה מְאֹד וּמַה לְּךָ עוֹד?
אָכֵן רַק בָּכֶם מוֹצֵא אֲנִי חֵן
וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: כֵּן, כֵּן, כֵּן!
על הגרסה: ברוך נוימן מעיד כי כשהיה בכיתה ד' (1952~) בנות כיתתו העלו את השיר כמחזה לפורים.
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, עֲלֵיכֶם שָׁלוֹם
חַג שָׂמֵחַ, חַג פּוּרִים הַיּוֹם
שָׂרִים וְשָׂרוֹת מִכָּל הַמְּדִינוֹת
שְׁבוּ שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת.
- אֲנִי יוֹשֵׁב!
- אֲנִי יוֹשֵׁב!
- אֲנִי יוֹשֵׁב!
- אֲנִי יוֹשֵׁב!
- אֲנִי, אֲנִי גַּם כֵּן יוֹשֵׁב!
יֵשׁ, יֵשׁ לַמֶּלֶךְ, יֵשׁ לוֹ כַּד
וּבַכַּד יֵשׁ דָּבָר נֶחְמָד
יַיִן, יַיִן, יַיִן עַתִּיק
שֶׁטַּעֲמוֹ הוּא טוֹב מִשֶּׁמֶן קִיק.
הַגֵּד לָנוּ מֶלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ
בְּלִי מַלְכָּה לָשֶׁבֶת אֵיךְ לֹא תֵּבוֹשׁ?
וַשְׁתִּי, וַשְׁתִּי, הַמֶּלֶךְ אָמַר
שֶׁאִם לֹא תָבוֹאִי יִהְיֶה רַע וָמָר.
הַמַּלְכָּה לֹא תָּשׁוּב
לִבְכּוֹת לֹא כְּדַאי
זֶה כְּלָל לֹא חָשׁוּב
נְעָרוֹת לָנוּ דַי.
לָה לָה לָה...
אַתֶּם בְּשֶׁלָּכֶם וְהַמֶּלֶךְ בְּשֶׁלּוֹ
אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: לֹא, לֹא, לֹא!
לָה לָה לָה...
חַג שָׂמֵחַ, חַג פּוּרִים הַיּוֹם
שָׂרִים וְשָׂרוֹת מִכָּל הַמְּדִינוֹת
שְׁבוּ שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת.
- אֲנִי יוֹשֵׁב!
- אֲנִי יוֹשֵׁב!
- אֲנִי יוֹשֵׁב!
- אֲנִי יוֹשֵׁב!
- אֲנִי, אֲנִי גַּם כֵּן יוֹשֵׁב!
יֵשׁ, יֵשׁ לַמֶּלֶךְ, יֵשׁ לוֹ כַּד
וּבַכַּד יֵשׁ דָּבָר נֶחְמָד
יַיִן, יַיִן, יַיִן עַתִּיק
שֶׁטַּעֲמוֹ הוּא טוֹב מִשֶּׁמֶן קִיק.
הַגֵּד לָנוּ מֶלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ
בְּלִי מַלְכָּה לָשֶׁבֶת אֵיךְ לֹא תֵּבוֹשׁ?
וַשְׁתִּי, וַשְׁתִּי, הַמֶּלֶךְ אָמַר
שֶׁאִם לֹא תָבוֹאִי יִהְיֶה רַע וָמָר.
הַמַּלְכָּה לֹא תָּשׁוּב
לִבְכּוֹת לֹא כְּדַאי
זֶה כְּלָל לֹא חָשׁוּב
נְעָרוֹת לָנוּ דַי.
לָה לָה לָה...
אַתֶּם בְּשֶׁלָּכֶם וְהַמֶּלֶךְ בְּשֶׁלּוֹ
אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: לֹא, לֹא, לֹא!
לָה לָה לָה...
[המספר:]
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, עֲלֵיכֶם שָׁלוֹם
חַג שָׂמֵחַ ,חַג פּוּרִים הַיּוֹם.
שָׂרִים וְשָׂרוֹת מִכָּל הַמְּדִינוֹת
שְׁבוּ שׁוּרוּת שׁוּרוֹת.
[השׂרים:]
אָנוּ יוֹשְׁבִים אָנוּ יוֹשְׁבִים
אָנוּ יוֹשְׁבִים אָנוּ יוֹשְׁבִים,
אָנוּ גַּם כֵּן יוֹשְׁבִים יוֹשְׁבִים.
[המספר:]
יֵשׁ יֵשׁ לַמֶּלֶךְ יֵשׁ לוֹ כַּד,
וּבַכַּד יֵשׁ דָּבָר נֶחְמָד: יַיִן, יַיִן, יַיִן עַתִּיק,
שֶׁטַּעֲמוֹ הוּא טוֹב מִשֶּׁמֶן קִיק.
[השרים/המספר:]
- הַגֵּד לָנוּ מֶלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ:
בְּלִי מַלְכָּה לָשֶׁבֶת - אֵיךְ לֹא תֵּבוֹשׁ?
[אחשוורוש:]
- אָכֵן בֶּאֱמֶת זֶה לֹא טוֹב, זֶה נוֹרָא -
צָרִיךְ לָתֵת לַמַּלְכָּה אַזְהָרָה.
לְכוּ לְהוֹדִיעַ שֶׁתָּבוֹא בְּכָבוֹד,
וְאִם לֹא תּוֹפִיעַ יִהְיֶה רַע מְאֹד.
[השליחים:]
וַשְׁתִּי, וַשְׁתִּי, הַמֶּלֶךְ אָמַר,
שֶׁאִם לֹא תָּבוֹאִי יִהְיֶה רַע וָמַר.
(ושתי עונה ללא מנגינה):
לֹא! לֹא אָבוֹא!
לָה לָה לָה...
[השליחים מבשרים שוושתי לא תבוא
ואחשוורוש מצווה: "עִרְפוּ אֶת רֹאשָׁהּ!"
ואז מביאים בפניו נערות במקום ושתי:]
כָּל שָׂר וְכָל שָׂרָה רָאוּ הַנַּעֲרָה -
מַלְכָּה יָפָה מְאֹד וּמַה לְּךָ עוֹד?
[אחשוורוש:]
אַתֶּם בְּשֶׁלָּכֶם, הַמֶּלֶךְ בְּשֶׁלּוֹ,
אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: לֹא! לֹא! לֹא!
[מביאים את אסתר:]
כָּל שָׂר וְכָל שָׂרָה רָאוּ הַנַּעֲרָה -
אֶסְתֵּר יָפָה מְאֹד וּמַה לְּךָ עוֹד?
[אחשוורוש:]
הַמֶּלֶךְ בְּשֶׁלּוֹ וְאַתֶּם בְּשֶׁלָּכֶם [?]
אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: "כֵּן! כֵּן! כֵּן!"
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, עֲלֵיכֶם שָׁלוֹם
חַג שָׂמֵחַ ,חַג פּוּרִים הַיּוֹם.
שָׂרִים וְשָׂרוֹת מִכָּל הַמְּדִינוֹת
שְׁבוּ שׁוּרוּת שׁוּרוֹת.
[השׂרים:]
אָנוּ יוֹשְׁבִים אָנוּ יוֹשְׁבִים
אָנוּ יוֹשְׁבִים אָנוּ יוֹשְׁבִים,
אָנוּ גַּם כֵּן יוֹשְׁבִים יוֹשְׁבִים.
[המספר:]
יֵשׁ יֵשׁ לַמֶּלֶךְ יֵשׁ לוֹ כַּד,
וּבַכַּד יֵשׁ דָּבָר נֶחְמָד: יַיִן, יַיִן, יַיִן עַתִּיק,
שֶׁטַּעֲמוֹ הוּא טוֹב מִשֶּׁמֶן קִיק.
[השרים/המספר:]
- הַגֵּד לָנוּ מֶלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ:
בְּלִי מַלְכָּה לָשֶׁבֶת - אֵיךְ לֹא תֵּבוֹשׁ?
[אחשוורוש:]
- אָכֵן בֶּאֱמֶת זֶה לֹא טוֹב, זֶה נוֹרָא -
צָרִיךְ לָתֵת לַמַּלְכָּה אַזְהָרָה.
לְכוּ לְהוֹדִיעַ שֶׁתָּבוֹא בְּכָבוֹד,
וְאִם לֹא תּוֹפִיעַ יִהְיֶה רַע מְאֹד.
[השליחים:]
וַשְׁתִּי, וַשְׁתִּי, הַמֶּלֶךְ אָמַר,
שֶׁאִם לֹא תָּבוֹאִי יִהְיֶה רַע וָמַר.
(ושתי עונה ללא מנגינה):
לֹא! לֹא אָבוֹא!
לָה לָה לָה...
[השליחים מבשרים שוושתי לא תבוא
ואחשוורוש מצווה: "עִרְפוּ אֶת רֹאשָׁהּ!"
ואז מביאים בפניו נערות במקום ושתי:]
כָּל שָׂר וְכָל שָׂרָה רָאוּ הַנַּעֲרָה -
מַלְכָּה יָפָה מְאֹד וּמַה לְּךָ עוֹד?
[אחשוורוש:]
אַתֶּם בְּשֶׁלָּכֶם, הַמֶּלֶךְ בְּשֶׁלּוֹ,
אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: לֹא! לֹא! לֹא!
[מביאים את אסתר:]
כָּל שָׂר וְכָל שָׂרָה רָאוּ הַנַּעֲרָה -
אֶסְתֵּר יָפָה מְאֹד וּמַה לְּךָ עוֹד?
[אחשוורוש:]
הַמֶּלֶךְ בְּשֶׁלּוֹ וְאַתֶּם בְּשֶׁלָּכֶם [?]
אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: "כֵּן! כֵּן! כֵּן!"
על הגרסה: רונית מוסל (תמיר) מספרת (יולי 2016): "גדלתי בקרית טבעון, ובכיתות ג'-ד' בבית ספר דגניות לימדה אותנו המורה הנפלאה ברוריה בר-און ז"ל את השיר הזה בשנת 1977. שנים אני מחפשת את השיר, ואף אחד לא מכיר אותו. שמחתי למצוא אותו באתר. הגרסאות [מפי ברוך נוימן ומפי רבקה הבסי – זֶמֶרֶשֶׁת] די דומות למה שאני זוכרת, והזכירו לי חלקים שלא זכרתי להשלמת השיר. שמחתי בכך מאוד. ראוי לציין גם שזה הקישור היחיד שקיבלתי לשיר הזה, וכל הכבוד למפעלכם! בנוסף, קיבלתי כמה רמזים מאיפה המורה ברוריה הכירה את השיר; כנראה שמורה יותר ותיקה לימדה אותו. מעניין מה המקור של השיר."
הקלטות (2)
על השיר
המילים מושתתות על מנגינות עממיות שונות:
- הבית הראשון במנגינת "מסכות";
- מנגינת הבית הפותח ב"המלכה לא תשוב" מזכירה את "טוב לשתות ולמות" ("חינה והילולה...");
- ה"לה לה לה" המסיים את השיר נלקח כנראה משירו של הוצמך מהצגת המכשפה.
מספרת רבקה הבסי:
אלה הם קטעים ממחזה מושר לפורים שהצגנו בכיתות א'-ג' בבית הספר העממי "דגניות" בטבעון, בשנים 1956-1953. המורה הייתה חנה לויטס. אני מניחה שהוא לקוח מתוך מקור כתוב כלשהו וברור שזהו אינו המחזה השלם. אינני זוכרת אם היו לו גם חלקים בלתי מושרים. הקטע האחרון הוא אולי מתוך דברי מרדכי.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.