שיר המקצוע

בָּעִיר שָׁנִים יָשַבְתִּי שָׂמַחְתִּי וְכִּיַּפְתִּי פִּתְאוֹם רַבּוֹתַי נִמְאָס לִי וְדַי לָבֹר לִי מִקְצוֹעַ הֶחְלַטְתִּי אָז אַבָּא בִּקֵּשׁ, הִתְחַנֵּן, הֱיֵה לִפְרוֹפֶסוֹר הוֹגֵן. אַךְ אֲנִי רַבּוֹתַי, סִרַבְתִּי וְדַי אֵינֶנִּי מִין נְיוּטוֹן אוֹ אַיְנְשְׁטֵין וְאִמָּא רִכְּכָה אֶת לִבִּי הֱיֵה לְאַלּוּף אוֹ מַצְבִּיא אַךְ אֲנִי רַבּוֹתַי, סֵרַבְתִּי וְדַי, אֵינֶנִּי פַּרְצוּף קְרָבִי בִּקְּשׁוּנִי גַּם דּוֹד וְגַם דּוֹדָה לְמַד נָא לָשִׁיר וְלִרְקֹדָה אַךְ אֲנִי רַבּוֹתַי, סֵרַבְתִּי וְדַי, מִקְצוֹעַ כָּזֶה לֹא אֶלְמֹדָה לְבַסּוֹף לִי בָּחַרְתִּי מִקְצוֹעַ לַחֲרֹשׁ אֲדָמָה וְלִזְרֹעַ אָכֵן רַבּוֹתַי, הֶחְלַטְתִּי וְדַי, לִִזְרֹעַ לִשְׁתֹּל וְלִנְטֹעַ.בעיר שנים ישבתי שמחתי וכייפתי פתאום רבותיי נמאס לי ודי לבור לי מקצוע החלטתי אז אבא ביקש, התחנן, הייה לפרופסור הוגן. אך אני רבותיי, סרבתי ודי אינני מין ניוטון או אינשטיין ואמא ריככה את ליבי הייה לאלוף או מצביא אך אני רבותיי, סרבתי ודי, אינני פרצוף קרבי בקשוני גם דוד וגם דודה למד נא לשיר ולרקודה אך אני רבותיי, סרבתי ודי, מקצוע כזה לא אלמודה לבסוף לי בחרתי מקצוע לחרוש אדמה ולזרוע אכן רבותיי, החלטתי ודי, לזרוע לשתול ולנטוע.