מילים (5 גרסאות)

רָחֵל עָמְדָה עַל הָעַיִן,
הִיא וְכַדָּהּ וְאִיש אַיִן.
הִיא וְכַדָּהּ, הִיא לְבַדָּהּ,
הִיא וְכַדָּהּ, הִיא לְבַדָּהּ.

שָׁלְחָה אֶל הַכַּד אֶת יָדָהּ,
שָׁלְחָה יָדָהּ וְרָעֲדָה.
נָפַל כַּדָּהּ וַיִּשָּׁבֵר,
עֶלֶם עוֹבֵר, עֶלֶם עוֹבֵר.

עָמַד עֶלֶם זָר וְצָחַק,
מִן הַמִּדְבָּר בָּא מִמֶּרְחָק.
גַּם הִיא בִּצְחוֹק רֹאשָׁה מַטָּה:
"מִי זֶה אַתָּה? מִי זֶה אַתָּה?"

אָמַר לָהּ הָעֶלֶם מִי הוּא,
מִי אִמּוֹ וּמִי אָבִיהו.
עָנְתָה לוֹ רָחֵל הַטּוֹבָה:
"אַתָּה קְרוֹבִי, קְרוֹבִי אַתָּה!"

חִבֵּק לָהּ הַלָּז וּנְשָׁקָהּ,
הִיא בַּכַּד עֵינָהּ תָּקְעָה:
"הַבֵּט, שָׁבוּר כַּדִּי לָבָן!
הוֹי, מַה יַּגִּיד אָבִי לָבָן?!"
מקור: "שירי ארץ ישראל" , יודישער פערלאג, ברלין /הוצאה עברית בע"מ, ירושלים , 1935 /1947 , 160 –161
רָחֵל עָמְדָה עַל הָעַיִן
הִיא וְכַדָּהּ וְאִישׁ אָיִן
הִיא לְבַדָּהּ, הִיא לְבַדָּהּ
הִיא וְכַדָּהּ.

שָׁלְחָה אֶל הַכַּד אֶת יָדָהּ
שָׁלְחָה יָדָהּ וְרָעֲדָה
נָפַל הַכַּד וַיִּשָּׁבֵר
עֶלֶם עָבַר.

עָמַד עֶלֶם זֶה וְצָחַק
מִן הַמִּדְבָּר בָּא, הָרָחוֹק
גַּם הִיא בִּצְחוֹק
תֵּט רֹאשָׁהּ מַטָּה
"מִי זֶה אַתָּה?"

הִגִּיד לָהּ הָעֶלֶם מִיהוּ
מִי הִיא אִמּוֹ, מִי אָבִיהוּ
קָרְאָה רָחֵל אָז הַטּוֹבָה
"אַתָּה קְרוֹבִי!"

חִבֵּק לָהּ הַלָּז וּנְשָׁקָהּ
הִיא בַּחוֹל עֵינֶיהָ תָּקְעָה
תַּבֵּט חַרְסֵי כַּד הָאֶבֶן
"הוֹי מַה יַּגִּיד אָבִי לָבָן?"
מקור: "יצחק קצנלסון: יש לי שיר - לילדי ישראל" , הוצאת הקיבוץ המאוחד , תשי"ד , מילים 113; תווים 148
שורה שנייה:
הִיא לְבַדָּהּ וְאִישׁ אַיִן
על הגרסה:  גם חגית הלפרין הכירה נוסח זה.
רָחֵל עָמְדָה עַל הָעַיִן
הִיא וְכַדָּהּ וְאִישׁ אָיִן
הִיא וְכַדָּהּ הִיא לְבַדָּהּ
הִיא לְבַדָּהּ וְכַדָּהּ בְּיָדָהּ

לְפֶתַע הִגִּיעַ הָעֶלֶם הָרוֹעֶה
לְהַשְׁקוֹת עֶדְרוֹ בַּמַּרְּדֶה
שָׁלְחָה יָדָהּ לְכַדָּהּ
הִתְרַגְּשָׁה וְרָעֲדָה

שְׁאַלְתִּיהוּ מִי הוּא
מִי אָבִיהוּ מִי אִמֵּהוּ
נָפַל כַּדָהּ וַיִּשָּׁבֵר
עֶלֶם עָבַר, עֶלֶם עוֹבֵר.

גַּשׁ נָא עֶלֶם תִּרְוֶה מֵהַכַּד
וְאַחַר תָּנוּחַ עַל הַמַּרְבָד.
נִתֵּר הָעֶלֶם וְלֹא הִתְגַּבֵּר
וַיִּשַּׁק לְרָחֵל עַל פִּי הַבְּאֵר
על הגרסה:  לפי אוסף מאיר נוי בספרייה הלאומית, מחברת 14, עמ' 181
רָחֵל עָמְדָה עַל הָעַיִן
הִיא וְכַדָּה וְאִישׁ אַיִן.
הִיא לְבַדָּהּ, הִיא לְבַדָּהּ,
הִיא וְכַדָּה

שָׁלְחָה אֶל הַכַּד אֶת יָדָהּ
שָׁלְחָה יָדָהּ וְרָעֲדָה
נָפָל כַּדָּה וַיִּשָּבֵר
עֶלֶם עָבַר

עָמַד עֶלֶם זֶה וְצָחַק,
מִן הַמִּדְבָּר בָּא הָרָחוֹק
אַף הִיא בִּצְחוֹק תֵּט רֹאשָׁה מַטָּה:
"מִי זֶה אַתָּה?"

אֶת עֵינֶיהָ תֵּט לַצְּדָדִין
דּוֹדִי בָּא, גַּם צַח וְעָדִין
מִן הַמִּדְָּר תָּבוֹא עַתָּה
מִי זֶה אַתָּה?

הִגִּיד לָהּ הָעֶלֶם מִי הוּא,
מִי הִיא אִמּוֹ וּמִי אָבִיהוּ.
קָרְאָה רָחֵל אָז הַטּוֹבָה:
אַתָּה קְרוֹבִי

חָבַק לָהּ הַלָּז וּנְשָׁקָהּ,
הִיא בַּחוֹל עֵינֶיהָ תָּקְעָה:
תַּבִּיט חַרְסֵי כַּד הָאֶבֶן
הוֹי, מַה יַּגִּיד אָבִי לָבָן?
על הגרסה: יצחק קצנלסון - שירים בשלושה כרכים, כרך ב' (לודז', תרצ"ח), עמ' 51 - 52.

הקלטות (10)

הובלת שירה: נגה אשד
גיטרה: נגה אשד
מנדולינה: עליזה נגר
שנת הקלטה: 2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

מתוך אירוע זמרשת מס' 4
צוותא ת"א, 21.3.08
 

שנת הקלטה: כנראה שנות השלושים
מקור: תקליטון מסחרי

בליווי פסנתר. במקור, חלק ראשון של רצועה שכללה גם את "שה וגדי".

ביצוע
0:00 0:00
עיבוד: שמואל אלמן
פסנתר: ריקה פוקס
מקור: תקליט שידור של שירות השידור הבריטי

הוקלט באנגליה. ראו את תמונת תקליט השידור. המילים "שרה" ו"מלווה בפסנתר" כתובות בפולנית. על התקליט מוטבע מספר סידורי 10PH 19895. שם השיר רשום בתעתיק לטיני: Rachel Ve Yaakov. תקליט השידור נקלט באוסף קול ישראל.

0:00 0:00
גיטרה: נגה אשד
שנת הקלטה: 9.3.2014
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

ביצוע לפי נוסח הטקסט המקורי.

0:00 0:00
פסנתר: פרסי קאהן
שנת הקלטה: 1934
מקור: תקליטון מס' H.W. 4 בחברת His Master's Voice
נכלל בתקליטור: למה עזבתיני
ביצוע
0:00 0:00
שנת הקלטה: 1936
מקור: תקליט לוקרפון, ברלין

C 8947-1 b) Rachel al ha-Ajn Berlin 1936 Lukraphon 1136a
M: Traditionell/T: Itzhak Katzenelson

0:00 0:00
הקלטה: שרה חידקל
שנת הקלטה: 2.1981
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים באתר הספרייה הלאומית. ניתן להאזין להקלטה המלאה.
ביצוע כלי
0:00 0:00
עיבוד: שבתי פטרושקה
ניצוח: שבתי פטרושקה
שנת הקלטה: 11.1.1962

מתוך המחרוזת "מצלילי הארץ". המחרוזת נשמרה גם באיכות טכנית פחות טובה בהקלטות מ- 1956 ו- 1957.

על השיר

בשירון "Songs Heard in Palestine" שיצא בניו יורק בשנת 1928 מופיע השיר בכותרת "שיר תימני" אך אין בטחון שהלחן אכן תימני. אברהם צבי אידלסון כלל אותו בכרך התשיעי של "אוצר נגינות ישראל" המוקדש לשירי עם של יהודי מזרח אירופה ורובו שירים ביידיש, תוך הציון "Palestinian", כלומר שמע אותו מאשכנזים בארץ ישראל.

בנספח התווים לספר "יש לי שיר" משירי יצחק קצנלסון (הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשי"ד), עמ' 148, מופיע הלחן בשני נוסחים דומים אך עם הבדלים בתחילתם. גם בשירון "מזמרת הארץ" התחלת המנגינה שונה [מזכירה את פזמון "יפים הלילות בכנען"].

ללחן הותאמו גם השירים "לצחצח נעליים" ו"צ'רצ'יל והיטלר". 

ביצוע נוסף:

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

קישורים ומשאבים (4)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם