מילים (3 גרסאות)
עֵמֶק עֵמֶק הוֹרָה...
הוֹרָה הוֹרָה עֵמֶק...
עֵמֶק עֵמֶק עֲבוֹדָה...
עֵמֶק עֵמֶק אַהֲבָה
עֵמֶק עֵמֶק הוֹרָה...
הוֹרָה הוֹרָה עֵמֶק...
הקלטות (7)
על השיר
אליהו הכהן מתארך את הלחן לשנת 1934 בכתבה "רומאנס" ו"כשאת מצטחקת ימימה" ("הארץ", 18.5.2010).
עוד מדברי אליהו הכהן מביא מיכאל קוכמן:
השיר הולחן על-ידי עמירן, כמנגינת הורה (ללא מלים) להצגה במלאת 13 שנים לייסוד ההסתדרות. המארגנים חיפשו מחבר שיכתוב מלים למנגינה ולא מצאו. על כן בחר ארי וולף, שביים את ההצגה, בארבע מילים ששיקפו לדעתו את המסר במנגינת ההורה החדשה:
עמק – כתריסר שנים לאחר שהחל יישובו של עמק יזרעאל הייתה המילה בעלת ייחוד;
אדמה – הכוונה לאדמה מעובדת;
עבודה – תכלית חיי הציונים הראשונים, ואולי גם אזכור ל"גדוד העבודה";
הורה – השם והקצב של שיר ההורה החדש.והנה, חרף מיעוט המילים הפכה ההורה החדשה ללהיט גדול ביישוב העברי הקטן.
מספר יובל וינטר:
השיר נכלל בסרט על עמק יזרעאל משנת 1934 או 1935 (ייתכן שהיה זה "העמק הוא חלום").
הסרט שימש את הסוכנות היהודית בגיוס תרומות בחו"ל, ואבי שמע שיר זה בהיותו ילד בחו"ל בשנת 1935
מידע מעט שונה הובא בתכנית הרדיו "שאלה של טעם", 5.8.1989, מתועד משם בכרטסת מאיר נוי, עמ' 906 במקבץ הסרוק:
הולחן להצגה ל13 שנה להסתדרות בשנת 1933. במאי ההצגה, ארי וולף, התאים את המילים. רק ארבע מילים: עמק, אדמה, עבודה, הורה [ואז כתוב שנכללה גם המילה "אהבה", אולי דברי מאיר נוי עצמם]. הוקלט על ידי יוסף גולנד בגרמניה ואת המטריצות הביאו ארצה, וכאן הוטבעו על ידי חברת "אחווה" שהתקיימה רק שנה אחת (1934). אלה היו תקליטי קרטון מצופים חומר פלסטי, ויוצרו במתקן שעמד בפרדס, בפינת הרחובות מאז"ה ופתח תקווה.
ביצועים נוספים:
- להקה קולית (מתוך תקליט שהופק במלאת יובל להתיישבות בעמק. במלל השיר נכללת גם המילה "אהבה").
- מרשה בניה ומקהלת ילדים (Marsha Benya and Children's Chorus)
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים ומשאבים (3)
הזכויות על ההוצאה שמורות לאברהם עומר.
מתוך דף פנימי לא מתוארך של "חוגים לגננות ומורי כיתות היסוד" בהדרכת שרה לוי.
ביצוע


ביצוע