מילים (3 גרסאות)

שִׁירוּ-נָא הַמְּשׁוֹרְרִים
רַק שִׁירִים מְעוֹרְרִים!
שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁירֵי צִיּוֹן!
עִלְזוּ, שִׂמְחוּ, פַּזְּזוּ,
קַוּוּ לְטוֹב, הִתְעוֹזְזוּ!
לָנוּ תִּהְיֶה כָּל אַדְמַת צִיּוֹן.

הוֹי, הַמִּתְאוֹנְנִים!
הוֹי, הַמִּתְלוֹנְנִים!
אַל-נָא תְּמָרְרוּ חַיֵּיכֶם!
חוּשׁוּ, הִתְגּוֹדְדוּ
בֵּין יֶתֶר אֲחֵיכֶם!
חוּשׁוּ, הִתְעוֹדְדוּ
וּבְנוּ אַרְצְכֶם!

עוֹד לֹא פַּסָּה הַתִּקְוָה לִהְיוֹת לְעַם בֶּן-דְּרוֹר;
אָנוּ הִתְחַלְנוּ בַּמִּצְוָה וְאָנוּ בָּהּ נִגְמֹר!
מקור: "משירי העלייה השנייה" , הוצאת המרכז לתרבות , תש"ח , 19
שִׁירוּ נָא הַמְּשׁוֹרְרִים
רַק שִׁירִים מְעוֹרְרִים
שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁירֵי צִיּוֹן
עִלְזוּ, שִׂמְחוּ וּפַזְּזוּ
קַוּוּ לְטוֹב, הִתְעַזְּזוּ
לָנוּ עוֹד תְּהִי כָּל אַדְמַת צִיּוֹן

הוֹ הַמְּקוֹנְנִים!
הוֹ הַמִּתְאוֹנְנִים!
אַל תְּמָרְרוּ חַיֵּיכֶם
חוּשׁוּ, הִתְגּוֹדְדוּ
בֵּין יֶתֶר אֲחֵיכֶם
חוּשׁוּ, הִתְעוֹדְדוּ
לִבְנוֹת אֶת אַרְצְכֶם

עוֹד לֹא פָּסְקָה הַתִּקְוָה
הֱיוֹת לְעַם בֶּן דְּרוֹר
אָנוּ הִתְחַלְנוּ בַּמִּצְוָה
וְאָנוּ אוֹתָהּ נִגְמֹר
על הגרסה: כפי שמצוטט מתוך המקור ב"סנונית" אצל: עוזי שביט, חרוז ומשמעות: עיונים בפואטיקה היסטורית של השירה העברית (ירושלים: מוסד ביאליק, תשנ"ג), עמ' 38.
[בית אחרון]
עוֹד לֹא אָפְסָה הַתִּקְוָה
על הגרסה:  מתוך הקלטה בבית הספרים הלאומי.

הקלטות (7)

0:00 0:00
הקלטה: יעקב מזור
שנת הקלטה: 15.5.1991
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים באתר הספרייה הלאומית. ניתן להאזין להקלטה המלאה. (תזמון: 00:16:39)

הוקלט במסגרת סדנה לאתנומוסיקולוגיה של תלמידים מאוניברסיטת בר-אילן

0:00 0:00
ביצוע
0:00 0:00
שנת הקלטה: 2009
נכלל בתקליטור: ציון חמדתי
ביצוע
0:00 0:00
שנת הקלטה: 2001
מקור: תקליטור של חבורת שהם
נכלל בתקליטור: שירים היוצאים מהלב 2
שנת הקלטה: 7.6.1975

השיר הוקלט בתכנית רדיו לזכרו של שמשון כוכב, אספן שירים עתיקים שנפל במלחמת יום הכיפורים.

הקלטת זמרדע ביצוע
0:00 0:00
הקלטה: אביגדור הרצוג
שנת הקלטה: 8.5.1970
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים באתר הספרייה הלאומית. ניתן להאזין להקלטה המלאה.
הובלת שירה: נגה אשד
גיטרה: נגה אשד
מנדולינה: עליזה נגר
שנת הקלטה: 2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

מתוך אירוע זמרשת מס' 3
מועצה מקומית אזור, 18.01.08
הוקלט במכשיר הקלטה ביתי

על השיר

עוזי שביט, חרוז ומשמעות: עיונים בפואטיקה היסטורית של השירה העברית (ירושלים: מוסד ביאליק, תשנ"ג), עמ' 38: 

שיר זה - שנכתב בשנת 1911 ונדפס באותה שנה עצמה על-ידי קדיש יהודה סילמן בחוברת מס' 5 של הוצאת "סנונית" (ירושלים) שכותרתה "שירי עם", הוא חיקוי ישיר של "ברכת עם".

ביצועים נוספים:

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם