על אם הדרך

בַּדְּרָכִים עוֹמֵד עֵץ צַמַּרְתּוֹ כְּפוּפָה יְהוּדִי עוֹלֶה אַרְצָה יִשְׂרָאֵל בְּקוֹמָה זְקוּפָה אֵלִי אֵלִי שֶבַּשָּׁמַיִם נִתְפַּלֵּל נָא מִנְחָה לִכְשֶׁנַּעֲלֶה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל תִּגְדַּל הַשִּׂמְחָה בדרכים עומד עץ צמרתו כפופה יהודי עולה ארצה ישראל בקומה זקופה אלי אלי שבשמיים נתפלל נא מנחה לכשנעלה לארץ ישראל תגדל השמחה

מקור: "ספר המועדים. כרך ח: ימי מועד וזיכרון", דביר, תשט"ז, עמוד ו