הקטן
גופן
הגדל
גופן
בקבר
בְּתוּלָה בִּימֵי קֶדֶם הָיָתָה בָּחוּר אָהֲבָה בְּכֹל רוּחָה אַף הוּא אֲהֵבָה בְּלֵב וָנֶפֶשׁ שְׁנֵיהֶם כָּלוּ בַּאֲנָחָה עָנִי הַבָּחוּר, - אוֹי הָעֹנִי! אֲבִי הַבְּתוּלָה - בַּעַל-הוֹן נָעַל הֶעָשִׁיר אֶת הַדֶּלֶת בִּפְנֵי הָאוֹהֵב הָאֶבְיוֹן לִשְׁמֹעַ לָאָב בַּת חַיֶּבֶת לְחֻפָּה הִכְנִיסוּהָ בִּפְאֵר! בָּדָד אוֹהֲבָהּ חַיָּיו תַּמּוּ כָּבוּ כַּשַׁלְהֶבֶת בַּנֵר נוֹדַע לַכַּלָּה מוֹת הָעָלֶם בַּנֶשֶׁף יָצְאָה עַד לֹא-אֹור הָלְכָה, הִשְׁתַּטְּחָה עַל הַקָּבֶר נִפְתַּח לִקְרָאתָהּ אָז הַבּוֹר. בַּבּוֹר נִפְתַּח לָהּ כִּדְמוּת פֶּתַח וּפְנִימָה מְשָׁכָהּ כַּעֲבוֹת הֵסִירָה חַרְשֵׂי הָעֵינָיִם נִשְׁקָה אֶת עֵינָיו הַסְּגוּרוֹת עֵינָיו לִרְוָחָה אָז נִפְקָחוּ וּבְחֹזֶק חִבּקוּהָ יָדָיו נִסְגַר עֲלֵיהֶם שׁוּב הַקָּבֶר מֵעַתָּה יָנוּחוּ יַחְדָּו.בתולה בימי קדם הייתה בחור אהבה בכל רוחה אף הוא אהבה בלב ונפש שניהם כלו באנחה עני הבחור, - אוי העוני! אבי הבתולה - בעל הון נעל העשיר את הדלת בפני האוהב האביון לשמוע לאב בת חייבת לחופה הכניסוה בפאר! בדד אוהבה חייו תמו כבו כשלהבת בנר נודע לכלה מות העלם בנשף יצאה עד לא-אור הלכה, השתטחה על הקבר נפתח לקראתה אז הבור. בבור נפתח לה כדמות פתח ופנימה משכה כעבות הסירה חרשי העינים נשקה את עיניו הסגורות עיניו לרווחה אז נפקחו ובחוזק חבקוה ידיו נסגר עליהם שוב הקבר מעתה ינוחו יחדיו.
מילים: יצחק לייבוש פרץ
תרגום/נוסח עברי: חיים אריה חזן
לחן: אברהם משה ברנשטיין

בְּתוּלָה בִּימֵי קֶדֶם הָיָתָה
בָּחוּר אָהֲבָה בְּכֹל רוּחָה
אַף הוּא אֲהֵבָה בְּלֵב וָנֶפֶשׁ
שְׁנֵיהֶם כָּלוּ בַּאֲנָחָה

עָנִי הַבָּחוּר, - אוֹי הָעֹנִי!
אֲבִי הַבְּתוּלָה - בַּעַל-הוֹן
נָעַל הֶעָשִׁיר אֶת הַדֶּלֶת
בִּפְנֵי הָאוֹהֵב הָאֶבְיוֹן

לִשְׁמֹעַ לָאָב בַּת חַיֶּבֶת
לְחֻפָּה הִכְנִיסוּהָ בִּפְאֵר!
בָּדָד אוֹהֲבָהּ חַיָּיו תַּמּוּ
כָּבוּ כַּשַׁלְהֶבֶת בַּנֵר

נוֹדַע לַכַּלָּה מוֹת הָעָלֶם
בַּנֶשֶׁף יָצְאָה עַד לֹא-אֹור
הָלְכָה, הִשְׁתַּטְּחָה עַל הַקָּבֶר
נִפְתַּח לִקְרָאתָהּ אָז הַבּוֹר.

בַּבּוֹר נִפְתַּח לָהּ כִּדְמוּת פֶּתַח
וּפְנִימָה מְשָׁכָהּ כַּעֲבוֹת
הֵסִירָה חַרְשֵׂי הָעֵינָיִם
נִשְׁקָה אֶת עֵינָיו הַסְּגוּרוֹת

עֵינָיו לִרְוָחָה אָז נִפְקָחוּ
וּבְחֹזֶק חִבּקוּהָ יָדָיו
נִסְגַר עֲלֵיהֶם שׁוּב הַקָּבֶר
מֵעַתָּה יָנוּחוּ יַחְדָּו.
בתולה בימי קדם הייתה
בחור אהבה בכל רוחה
אף הוא אהבה בלב ונפש
שניהם כלו באנחה

עני הבחור, - אוי העוני!
אבי הבתולה - בעל הון
נעל העשיר את הדלת
בפני האוהב האביון

לשמוע לאב בת חייבת
לחופה הכניסוה בפאר!
בדד אוהבה חייו תמו
כבו כשלהבת בנר

נודע לכלה מות העלם
בנשף יצאה עד לא-אור
הלכה, השתטחה על הקבר
נפתח לקראתה אז הבור.

בבור נפתח לה כדמות פתח
ופנימה משכה כעבות
הסירה חרשי העינים
נשקה את עיניו הסגורות

עיניו לרווחה אז נפקחו
ובחוזק חבקוה ידיו
נסגר עליהם שוב הקבר
מעתה ינוחו יחדיו.


 פרטים נוספים


על השיר

ראו גם עלם ועלמה, תרגום אחר לאותה בלדה של י.ל. פרץ, ושם גם מילות המקור.

בשירונו של חזן מצויין כי תרגומו לפלי מוזיקה של ברנשטיין (ככל הנראה אברהם משה ברנשטיין). לחן זה אינו בידינו, אך אכן התרגום אינו תואם היטב את לחן גלברט בו מושר "עלם ועלמה".


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

שירים מתורגמים  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם