מילים (4 גרסאות)
כְּפָרִי זֶה הַקָּטָן,
לַמֶּרְחַקִּים שׁוֹלֵחַ
פַּרְדֵּס, שָׂדֶה וָגַן.
רָחוֹק מִשְּׁאוֹן עָרִים הוּא
עַל פְּנֵי כָּל הַמֶּרְחָב,
יְרֹק דִּגְלוֹ יָרִים הוּא
עִם נְקֻדּוֹת זָהָב.
פִּנַּת חַיִּים עוֹבֶדֶת –
גָּרִים בָּהּ אִכָּרִים.
עוֹבְדֵי אַדְמַת מוֹלֶדֶת
רוֹעֵי הָעֲדָרִים.
הָאָב חוֹרֵשׁ, זוֹרֵעַ
בַּתֶּלֶם וּבַנִּיר
וְגַם קְצֹר יוֹדֵעַ
בְּרֹב חֶדְוָה וָשִׁיר.
הַבֵּן בּוֹ רוֹעֶה עֵדֶר
וּמְנַכֵּשׁ חָרוּל.
הַבַּת שׁוֹמֶרֶת סֵדֶר
בָּרֶפֶת וּבַלּוּל.
הוֹי, מַה מְּאֹד חִמַּדְתִּי
כְּפָרִי זֶה הַקָּטָן –
מָקוֹם זֶה בּוֹ נוֹלַדְתִּי,
מָקוֹם בּוֹ גַּם אֶזְקַן!
פִּנַּת חַיִּים עוֹבֶדֶת
עוֹבְדִים בָּהּ אִכָּרִים...
הָאָב חוֹרֵשׁ זוֹרֵעַ
בַּתֶּלֶם וּבַנִּיר
עָמֵל, שׁוֹתֵל, נוֹטֵעַ
דּוֹרֵך יֵינוֹ בַּשִּׁיר
הַבֵּן רוֹעֶה בָּעֵדֶר
וּמְנַכֵּשׁ חָרוּל...
הוֹי מָה מְאֹד חָמַדְתִּי...
הוֹ, מַה מְאֹד חָמַדְתִּי,
כְּפָרִי זֶה הֶחָמוּד
מָקוֹם שֶׁבּוֹ נוֹלַדְתִּי
מָקוֹם בּוֹ גַּם אָמוּת
שׁוֹכֶנֶת הַקִּרְיָה.
עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל,
קִרְיָה יְפֵיפִיָּה.
הוֹ, מַה מְאֹד אָהַבְתִּי,
קִרְיָתִי זוֹ הַיְּקָרָה.
מָקוֹם בּוֹ הִתְחַנַּכְתִּי,
לָמַדְתִּי בּוֹ תּוֹרָה.
"למדתי את השיר כנראה בכיתה ד' (1954) כשהגעתי ללמוד בבית-ספר "אחדות" בקריית מוצקין. נדמה לי שזה היה המנון בית הספר".
הקלטות (5)
ביצוע
על השיר
בתוכנית הרדיו "שלא ייגמר לעולם" סיפרה עפרה סמבורסקי-חמדת, ביתו של המלחין, כי השיר נכתב לכפר הס.
ביצועים נוספים:
המילים נדפסו ב"עיתוננו לילד ולנער", שנה ב' (תרצ"ג 1933), גיליון י"ז עמ' 7.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים ומשאבים (3)
המעבד אהרן שפי: "זהו עיבוד מורחב של מה שהכינותי בשעתו לחגיגת יובל ביה"ס בורוכוב בגבעתיים, שנערך ב"מכתש" ז"ל. המורה למוסיקה, חברי היקר יוסף הדר ז"ל, הזמין אצלי עיבודים כליים, לליווי המקהלה בשירים היפים של ימי בראשית שהושרו אז בביה"ס. השיר הפותח היה "כפרי", שסחט לא מעט דמעות מתלמידות ואף מתלמידים, ואולי גם ממורים."
