מילים (7 גרסאות)
מִי יַאֲכִילֵנוּ לֶחֶם רַב?
מִי יַאֲכִילֵנוּ לֶחֶם רַב?
וּמִי יַשְׁקֵנוּ כּוֹס חָלָב?
לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה?
לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!
מִי יִתֵּן לָנוּ כְּסוּת בַּקֹּר?
וּמִי בַּחֹשֶׁךְ יִתֵּן אוֹר?
וּמִי בַּחֹשֶׁךְ יִתֵּן אוֹר?
מִי יַעַל מַיִם מִן הַבּוֹר?
לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה?
לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!
וּמִי נָטַע עֵצִים בַּגַּן,
לִפְרִי וּלְצֵל, כָּל מִין וָזַן,
לִפְרִי וּלְצֵל, כָּל מִין וָזַן
וּבַשָּׂדוֹת זָרַע דָּגָן?
לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה?
לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!
מִי הֵכִין לָנוּ פִּנַּת גַּג,
גָּדֵר לַגַּן, לַכֶּרֶם סְיָג,
וּמִי טָרַח וּמִי דָּאַג
לִכְבוֹד שַׁבָּת, לִכְבוֹד הֶחָג?
לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה?
לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!
עַל כֵּן נַעֲבֹד, עַל כֵּן נַעֲמֹל
תָּמִיד, בְּכָל יְמֵי הַחוֹל.
כָּבֵד הָעֹל, נָעִים הָעֹל!
וּבְעֵת הַפְּנַאי נָשִׁיר בְּקוֹל
שִׁירֵי תּוֹדָה, שִׁירֵי בְּרָכָה
לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!
רָפְתָמָן
צ'וֹדִיר זָדָה
שִׁישתָה מָן
הוֹ
יוֹרִי כוּדרוֹ נָא שִינוֹכְתָם
מָן כוּדרוֹ זָדָה
שִשְתָם מָן
הוֹ
יוֹ קוֹר ווֹשִילָר
יוֹר נִינְ ווֹשִילַר
הָמָה מִי יוֹנִי
סָבְדוֹסִי
הָמָה מִי יוֹנִי
סָבְדוֹסִי
чодир зада шиштам ман.
Ёри худро нашинохтам.
Худро зада шиштам ман…
Ҳама миёни савдо
צָ'אדִיר זַדַה שִׁישְׁתַם מַן.
יָארִי כֿוּדְרָא נְשִׁינָאכְתַם.
כֿוּדְרָא זַדַה שִׁישְׁתַם מַן...
הַמַה מִיָאנִי סַוְדָא.
צָ'אדִיר זַדַה שִׁישְׁתַם מַן.
יָארִי כֿוּדְרָא נְיָאפְֿתַם,
כֿוּדְרָא זַדַה כּוּשְׁתַם מַן.
כִּסִּיתִי אֶת פָּנַי וְיָשַבְתִּי.
אֶת אֲהוּבִי לֹא מָצָאתִי,
הִכִּיתִי אֶת עַצְמִי, וְהָרַגְתִּי אֶת עַצְמִי.
כִּסִּיתִי אֶת פָּנַי וְיָשַבְתִּי.
אֶת אֲהוּבִי לֹא זִהִיתִי (בכתב התאג'יכי: нашинохтам),
כִּסִּיתִי אֶת פָּנַי וְיָשַׁבְתִּי...
כֻּלָּם בְּאֶמְצַע הַמִּסְחָר.
1. יָא – מילת הברירה "אוֹ". יָאר = אהוב.
2. כָּאר = עבודה, כּוֹר = עיוור. אי אפשר לדעת לפי ההגייה של ברכה צפירה.
3. איני יודעת מה זה "וושילר" וכל ההמשך.
ייתכן שהשורה הזו באוזבכית. לא ברור לי מה זה "סי" שבסוף השיר.
4. אפשר לוותר על "סי", אם משנים את ההטעמה, לפי התאג'יכית: הַמַה – במלעיל. סַוְדָא (בפרסית سودا) במלרע. הַ֫מַה מִיָאנִי סַוְדָ֫א – כולם באמצע המסחר.
הקלטות (12)
ביצוע
פסנתר: פסנתרן/נית לא מזוהה
שנת הקלטה: 1954
עיבוד למקהלה בשני קולות שווים, נדפס בספרו של אדל "ולשוננו רינה", עמ' 78. בביצוע המוקלט נוסף תפקיד פסנתר שאינו קיים בגרסה המודפסת.
ביצוע
על השיר
דן מירון, "ביאליק: שירים ביידיש, שירי ילדים, שירי הקדשה" (דביר, תשס"א), עמ' 385:
השיר נכתב על פי הזמנת ברל כצנלסון, אשר ביקש ליצור המנון לתנועת הנוער העובד, והוא הודפס בבטאון התנועה "במעלה" (גליון 19 [47], י"ד בתשרי תרצ"ג, 14.10.1932), עמ' 5.
מירון מפרט הדפסות ונוסחים נוספים, לרבות נוסח המשמיט את השורה "כבד העול נעים העול".
ברכה צפירה, "קולות רבים", מסדה, 1979, עמ' 183:
הלחן הוא של שיר בוכרי "רפתאם מאנו". התאמתי לו את שירו של ח.נ.ביאליק. ליווי חיבר לו נ.נרדי.
נחום נרדי כלל את השיר (כמלחינו...) בשירונו "מנגינות לשירים ופזמונות לילדים" מאת ח"נ ביאליק.
ברכה צפירה כותבת כי המקור ב"בוכרית". יש בעצם שתי שפות בוכריות ממשפחות שונות, אוזבכית ותאג'יכית. בשנת 2023 כתבה לנו ד"ר סיגל שלמה כי המקור בתאג'יכית, שלחה לנו הקלטה שאמא שלה שרה בלחן אחר ותרגמה עבורנו (באופן לא מלא). היא מוסיפה: אומנם אני מכירה את חלקו הראשון של השיר בלחן אחר, אך אני משוכנעת שהלחן ששרה צפירה הוא הלחן המקורי. במשפחתנו מקובל להוסיף את השיר בסופו של שיר אחר, למרות ההבנה שמדובר בתוספת משיר אחר. לפי התרשמותי, זמרים בעדה הבוכארית נהגו לפעמים לשנות לחן של שיר ולהחליפו בלחן של שיר אחר. הגרסה שהקליטה אימי, מלכה שלמה, היא לפי הלחן של השיר "עַבְֿדִילָּאה גָ'אן".
שיר נוסף באותו לחן:
לחנים נוספים:
ביצועים נוספים בלחן הזה:
- ברכה צפירה בליווי נחום נרדי (סרטון; הקלטה שונה מאשר בהקלטה המסחרית. ברכה צפירה שרה בשוגג "מִרָעָב". להערכת עדי קדמון, התאריך בין 9.1930 ל1932).
- משתתפי המופע "דבקה פנטזיה" (סרטון)
- יהורם גאון (מותאם לתמונות לפי הטקסט)
- קולות שלובים (סרטון)
- בנג'מין מייסנר (Benjamin Maissner) -
- ורדינה כהן (סרטון, תזמון 4:00)
- רפי ליאון (סרטון, תזמון 24:35)
- להקת הנמלים מתוך הצגת הילדים "אופס הילדים התכווצו" (סרטון)
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים ומשאבים (2)
